אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהחודש: השופטים יצטרכו לנמק בכתב כל דחייה בדיון צילום: אלכס קולומויסקי

מהחודש: השופטים יצטרכו לנמק בכתב כל דחייה בדיון

הנוהל החדש שיזם נשיא העליון אשר גרוניס כדי להיאבק בסחבת מחייב את השופטים לנמק בטופס מיוחד כל דחיית דיון שהם החליטו לאשר. זו התוצאה של כישלון הנוהל שניסתה הנשיאה לשעבר דורית ביניש להטמיע, שגם אחריו השופטים מאשרים 71% מהבקשות לדחיית דיון

04.05.2014, 08:57 | משה גורלי

"יש לי סמכות לשלוח אדם למאסר עולם, יש לי שיקול דעת להכריע בתביעות של מיליארדים, אבל לא בוטחים בשיקול דעתי אם לדחות דיון", אומר שופט בכיר בתגובה לנוהל החדש שיזם נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, ושייכנס לתוקף ב־18 במאי.

מדובר ב"נוהל טיפול בבקשות לשינוי מועד דיון" שבו יידרש שופט לנמק בטופס מיוחד כל בקשה לדחיית דיון. הנוהל החדש נולד מכישלון הנחיה של הנשיאה דורית ביניש שביקשה ולהטמיע בקרב השופטים יד קמוצה יותר בדחיית דיונים.

ההנחיה של ביניש לא כללה טופס מחייב שאמור לעבור דרך מזכירות בית המשפט ובכך להוות חסם נוסף בפני דחיות מיותרות. מחקר חדש של הנהלת בתי המשפט מגלה שהיד הרכה של ביניש לא עזרה בצמצום הרעה החולה. התופעה של דחיית דיונים עדיין גורפת ונפוצה בכל בתי המשפט. המחקר מצא שכ־40% מהדיונים הנקבעים מראש נדחים למועד אחר. עוד נמצא ש־71% מהבקשות לדחיית מועד דיון מתקבלות. 5% מהדחיות הן יוזמה של בית המשפט. "דחיות הדיונים המרובות", הודיעה הנהלת בתי המשפט, "גורמות להתארכות הליכים. בממוצע, דחיית דיון מוסיפה כשלושה חודשים לחיי תיק. אין צורך להכביר מילים על הנזק שנגרם לבעלי הדין מדחיית דיונים והימשכות ההליכים, המשליכים, לא אחת, על אמון הציבור במערכת".

השופטים לא הפנימו בפעם הקודמת

הנוהל החדש מחליף את הקודם שנכשל. השופטים שלא הפנימו את הקריאה לסדר של ביניש ייאלצו להתמודד כעת עם הבירוקרטיה של גרוניס. המשמעות המעשית היא שהמזכירות והשופט לא יקבלו יותר בקשות דחייה ללא טופס (בצילום למעלה) ושבו מילאו מבקשי הדחייה את הנימוק המוצדק שלהם לבקשה. הטופס מגדיר בדיוק מה יכול להיחשב מוצדק: שירות מילואים של אחד הצדדים או בא כוחו, דיון אחר שמתקיים באותו מועד, או מגעים בין הצדדים לפשרה. המבקש נדרש גם לצרף לטופס מסמכים שמאמתים את הנימוק שלו.

מנהל בתי המשפט לשעבר משה גל: "קביעת מועדים היא עניין טכני, חלק משיקול דעת אדמיניסטרטיבי שאינו שייך לשיקול הדעת השיפוטי. בעליון הנושא בכלל בסמכות הרשמים", צילום: עמית שאבי מנהל בתי המשפט לשעבר משה גל: "קביעת מועדים היא עניין טכני, חלק משיקול דעת אדמיניסטרטיבי שאינו שייך לשיקול הדעת השיפוטי. בעליון הנושא בכלל בסמכות הרשמים" | צילום: עמית שאבי מנהל בתי המשפט לשעבר משה גל: "קביעת מועדים היא עניין טכני, חלק משיקול דעת אדמיניסטרטיבי שאינו שייך לשיקול הדעת השיפוטי. בעליון הנושא בכלל בסמכות הרשמים", צילום: עמית שאבי

הצעד הוא תוצאה של הממצאים שהעלו כי במרבית בקשות הדחייה לא נעשה שימוש בטפסים שיועדו לכך, לא הובאו בחשבון העקרונות המנחים ולרוב הסתפקו השופטים בהסכמת בעלי הדין כדי לאשר את הבקשה ולהעניק בכך גם לעצמם הפוגה בלתי צפויה.

"קשה לי עם זה", אומר שופט בדימוס, "תמיד היה ברור לי שהשופט מנהל את עצמו, שעליי להתנהל בחלקת האלוהים הקטנה שלי באחריות, ובאחריותי למנוע סחבת ודחיות מיותרות. הנוהל החדש אינו אות כבוד למערכת. משמעותו 'איננו סומכים על השופטים', 'שופטים נותנים יד לדחיית תיקים ללא סיבה, אז אנחנו רוצים לפקח עליהם'. הטופס הזה הוא התייחסות לילדים קטנים ויש בכך סוג של השפלה".

ומוסיפה שופטת בדימוס: "ההנחיה היא חלק ממערך הפיקוח של 'האח הגדול', שצופה על השופטים ומבטא חוסר אמון. פיקוח שהופך אותך לסוג של פקיד". שופט נוסף אפילו מחריף את הביקורת: "ניתן לראות בכך אפילו התערבות בלתי חוקתית בשיקול דעתו של השופט. אם הצדדים רוצים עוד זמן למשא ומתן ובעיניי יש בכך לקדם את התיק, אף אחד לא יכול להתערב בהחלטה שלי אם לאפשר להם את הדחייה הזו או לא". ושופטת אחרת מוסיפה את הממד האנושי: "אני מבינה שצריך להחמיר ולסרב לדחיות של דיוני הוכחות. אבל כשמדובר בדיון מקדמי? פנה אליי צד וביקש דחייה בהסכמה כי הוא נוסע עם בנו לגמר גביע האלופות. לפי הנוהל הנוכחי, עליי לסרב. כשמדובר בדיון מקדמי, אין סיבה שלא להסכים".

השופטת בדימוס שרה פריש: "עצם קביעת נוהל עבודה לשופטים ככל שאינו נוגע בגוף הפסיקה הנה לגיטימית ואף נעשתה כבר בעבר על ידי נשיאים קודמים. גם המטרה לשמה נועד הנוהל, דהיינו ייעול ההליך המשפטי ומניעת סחבת, הנה מטרה ראויה ונכונה. עם זאת, צריך למנוע פגיעה בשיקול דעת שיפוטי גם במקרים של בקשות דחייה ככל שההחלטה משליכה על המהות, וקידום תיקים במהותו הוא חלק מתהליך הצדק".

השופט בדימוס אורי גורן: "כשהייתי נשיא המחוזי הוריתי להעביר אליי כל בקשה לדחות דיון. כך פטרתי את השופטים מהדילמה", צילום: עמית שעל השופט בדימוס אורי גורן: "כשהייתי נשיא המחוזי הוריתי להעביר אליי כל בקשה לדחות דיון. כך פטרתי את השופטים מהדילמה" | צילום: עמית שעל השופט בדימוס אורי גורן: "כשהייתי נשיא המחוזי הוריתי להעביר אליי כל בקשה לדחות דיון. כך פטרתי את השופטים מהדילמה", צילום: עמית שעל

השופט בדימוס משה גל, לשעבר מנהל בתי המשפט: "קביעת מועדים הוא עניין טכני שלא חייב להיות בידי השופטים. חלק משיקול דעת אדמיניסטרטיבי שאינו שייך לשיקול הדעת השיפוטי. בבית המשפט העליון הנושא בסמכות הרשמים. מעבר לכך, הזמן השיפוטי אינו שייך לצדדים ולא לעורכי הדין, זהו משאב ציבורי יקר, והשופטים הם הנאמנים שלו".

לטנגו הדחייה יש יותר משותף אחד

השופטים הם אכן נאמנים של הזמן, אבל גם נהנים ממנו. לטנגו של דחיית דיונים יש תמיד יותר משותף אחד. השופטים ששים לא פעם לדחיות שמפנות להם זמן לנוח או לכתוב פסקי דין. הם זקוקים לו כהפוגה מהעומס. גם לעורכי הדין הדחיות הן פתרון לעומס.

כשהתחרות על הפרנסה כה אגרסיבית, הם נוטים לקבל לקוחות יותר מכפי יכולתם לטפל, מה שמחייב אותם לבקש דחיות כאשר נקבעים להם דיונים מקבילים בבתי משפט שונים. שילוב האינטרסים הזה בין עורכי הדין שמבקשים דחייה לשופטים שנענים לה ברצון הכשיל את ההנחיות הקודמות ולהמיר אותן בטופס השנוי במחלוקת. לנשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב אורי גורן היה פתרון אחר. "כשהייתי נשיא", הוא אומר, "הוריתי להעביר אליי כל בקשה לדחות דיון. כך פטרתי את השופטים מהדילמה. שופטים יכולים לעתים להתפתות כי אין להם זמן לנשום".

זו לא פגיעה מהותית בריבונות השופט, בשיקול הדעת שלו?

"לשופט אין סמכות מוקנית לעסוק באדמיניסטרציה, לכן אין בעיה בהתערבות כזו. מנגד, אפשר להבין את ההרגשה הלא נעימה כתוצאה מהניסיון להבנות את שיקול הדעת הזה".

שופטים ששוחחו עם "כלכליסט" מגלים רגשות מעורבים כלפי הנוהל. שופט מכהן ששמע על השיטות של גורן רואה בנוהל החדש סוג של תחליף: "עכשיו יש לי אסמכתה לא לדחות. כשאני מסרב אני כבר לא 'האיש הרע'. תתלוננו לנשיא גרוניס ולנוהל החדש".

חלוקה אחרת היא בין שופטים צעירים שקל יותר לאלף אותם לקבל מרות, לבין שופטים ותיקים שלא רגילים לדריסת רגל כזו בטריטוריה המובהקת שלהם. "שופטות כחנה אבנור המנוחה, דרורה פלפל, ורדה אלשיך יבדל"א היו זורקות את הנוהל הזה לפח ועושות מה שהן מבינות", אומר שופט בדימוס. "השופטים הצעירים יקפידו יותר על הטפסים. אבל ההנחיות לא יעזרו כל עוד השופט לא יקבל אחריות מלאה על עבודתו".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
סחבת של שופטים במתן החלטות
שלוש פעמים דחה ביהמ"ש העליון דיונים בתיקים שלי - בהתרעה קצרה מאד - מיוזמתו ולא עפ"י בקשה של אחד הצדדים. בתיקים אזרחיים בת"א אני ממתין להחלטות על בקשות ביניים בין 3-6 חודשים. בביה"ד לעבודה בת"א המצב הרבה יותר גרוע (שם גם הרמה המשפטית של רוב השופטים ירודה עד כאב.) אינני מדבר על משפטי "רצח" או על בעיות סבוכות, אלא על בקשות שגרתיות. התוצאה הא תיסכול והוצאות מיותרות. אני שוקל להתלונן בפני נציב הקבילות על שופטים על כל סחבת כזו, פשוט נמאס!
עו"ד  |  05.05.14
1.
העיקר ששופטי העליון יכולים לדחות דיונים מיוזמתם מהיום למחר בלי לנמק בכלל
אתה יכול לחכות לדיון בערעור שנה ואז יום לפני הדיון מודיעים לך שהוא נדחה בעוד כמה חודשים "ביזומת בית המשפט" בלי להסביר למה וזה אחרי שאתה מוכן עם כל התיקים והלקוחות שמחכים לדיון שלפעמים קובע גורלות. אפילו לא מסבירים לך למה דחו ובוודאי שהם לא צריכים להגיש בקשות ולנמק. הם עושים מה שהם רוצים. אבל אם עורך דין מבקש לדחות מסיבות אישיות או שיש לו דיון אחר באותו יום יעבירו אותו אלף מדורי גהנום
עורך דין , תא  |  04.05.14