הוועדה המחוזית אישרה תוכנית המאפשרת הקמת 6,500 דירות בת"א

הוועדה המחוזית של מחוז תל אביב אישרה את תוכנית הרבעים בתל אביב עבור רובע 3 ורובע 4 - שתאפשר ביצוע התחדשות עירונית (תמ"א 38) בהם, תוך תוספת פוטנציאלית של כ-6,500 יחידות דיור.

לתוכנית הוגשו כ-100 התנגדויות - ובעקבות כך מונתה חוקרת שבדקה את ההתנגדויות ומרבית המלצותיה התקבלו. במשרד הפנים ציינו כי התוכנית שאושרה ואשר מקודמת במוסדות התכנון כבר כמה שנים, חלה על כל המבנים המיועדים למגורים ואשר לא הוגדרו לשימור בתוכניות אחרות.

שטחו של רובע 3 עומד על כ-2,400 דונם, בין הרחובות אוסישקין בצפון; הירקון במערב; בוגרשוב, בן ציון ומרמורק בדרום; ואבן גבירול במזרח. מאחר שרוב האזור מיועד לשימור, הוחלט שלא לאפשר תוספת קומות חריגות למעט ממ"דים. שטחו של רובע 4 הוא כ-2,800 דונם, בין הרחובות בני דן וקוסובסקי בצפון; שאול המלך-הרב גורן בדרום; דרך נמיר-נתיבי איילון במזרח; ואבן גבירול במערב. ההחלטה לגבי רובע זה היא לאשר תוספת קומות ככל שניתן.

לתוכנית הוגשו מעל 100 התנגדויות

 

כאמור, לתוכניות הוגשו התנגדויות רבות: 60 לתוכנית רובע 3 ו-44 לתוכנית רובע 4. בנוסף, לשתי התוכניות הוגשו התנגדויות של מהנדס העיר ושל אונסק"ו והמועצה לשימור אתרים.

בעלי הזכויות ומהנדס העיר ביקשו תוספת זכויות, קומות והקלות בבינוי שנועדו להגדיל את הזכויות; לעומתם, אונסק"ו והמועצה לשימור אתרים התנגדו לתוכניות, בטענה כי תוספת הזכויות והקומות, לצד ההקלות הרבות שהוצעו באזור ההכרזה, אינן תואמות את עקרונות הכרזת אונסק"ו ועלולות לסכן את הכרזתו כאזור אתר מורשת עולמית ("העיר הלבנה").

במשרד הפנים ציינו כי המטרות העיקריות שהנחו את התכנון היו הענקת זכויות בנייה שיאפשרו, עד כמה שניתן, כדאיות של מיגון וחיזוק מבני המגורים מפני רעידות אדמה. עם זאת, בין הנושאים שאותם בחנה החוקרת שמונתה לתוכנית, נבחנו גם סוגיות הקשורות להכרזת אונסק"ו בנוגע למבנים לשימור – באופן שלא יפגע בתוכניות ההיסטוריות של העיר משנות ה-40' (תוכנית 50 ותוכנית 58 – י"ד). באזורים אלו בחנה הוועדה את שאלת הבנייה החדשה לצד הבנייה הישנה (המיועדת לשימור), במטרה למנוע פגיעה במרקם הייחודי של האזור.

"רבעים 3 ו-4 מאופיינים במרקם בעל איכויות אורבניות ייחודיות. ברובע 4, מרבית המבנים הם בני שלוש קומות על עמודים, ונבנו לפני 1980. על חלק קטן מהרובע חלה ההכרזה של ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. בתוך הרובע ממוקמים מתחמי 'השיכונים', עם מגרשים קטנים ועליהם בנייה נמוכה. ברובע זה קיימת בנייה גבוהה נקודתית ומתחמית", ציינו במשרד.

במשרד הוסיפו כי ברובע 3, לעומת זאת, "אזור ההכרזה של אונסק"ו נרחב יותר ועל כן ההנחיות מדוקדקות יותר. האתגר שעמד בפני עיריית תל אביב-יפו היה לאפשר התחדשות של מבני מגורים ברבעים, תוך הוספה ויצירת מגוון של יחידות דיור; כל זאת תוך שמירה מיטבית על המאפיינים של המרקם האורבני שלהם".