אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למכירה במבצע: רכב עם פרסטיז', אליגנס וונטילטור

למכירה במבצע: רכב עם פרסטיז', אליגנס וונטילטור

לפורד מודל 1929 יש "שיטת הסקה פשוטה ובטוחה", שברולט של שנות השלושים היא "תענוג של נסיעה חפשית", ואילו סוסיתא היא "מכונית משפחתית מושלמת". לרגל יום העצמאות כלכליסט לוקח אתכם לסיור נוסטלגי: כך מכרו לנו פעם מכוניות

05.05.2014, 09:39 | תומר הדר

שנות העשרים - פורד מודל A

"שיטת הסקה פשוטה"

ב־1929 זיכיון השיווק של מכוניות פורד בישראל היה בידי סוכן פורד באלכסנדריה, שהנפיק את הקטלוג הפרסומי בעברית למען תושבי ארץ ישראל.

אופן השיווק: כדי להמחיש את אמינות המנוע וקלות ההפעלה מציין הסוכן כי "שיטת ההסקה של מכונית פורד החדשה כה פשוטה ופעולתה כה בטוחה, שאין כל צורך בשימת לב מיוחדת. עליך רק למלא את התיבה מפעם לפעם במים זקוקים". אחרי הכל, "כל המכשירים שלה נחקרו ונתנסו על ידי השיטות היותר חדישות". עם קומפלימנטים שכאלה נותר רק לרוץ ל"סוכנות פורד החדשה הקרובה אל ביתכם" ולראות את "יופי שרטוטיה ואת מהירותה המפליאה".

שנות השלושים - שברולט קונפדרייט  

"נהג אותה באצבעותיך"

 

מדובר באחד הדגמים שנועדו לסייע לשברולט למכור רכבים למרות המשבר הכלכלי. במונחי ארה"ב מדובר ברכב עממי, אך בפלשתינה השברולט בעלת מנוע 3.2 הליטרים נחשבה למכונית פאר. לשיווקה היו אחראים האחים טנוס מיפו, שנמלטו מהארץ ב־1948.

אופן השיווק: במודעה מצוין כי המכונית יותר חזקה מגרסתה הקודמת, "ובכל זאת יש בה אותה החסכוניות". כמה קל לנהוג בשברולט? לפי היבואן, "אין מכונית קלה יותר בהנהגתה. נהג אותה בנגיעה באצבעותיך". כבר אז ריגושים היו במודה, והיבואן הנחה את הרוכש הפוטנציאלי: "התענג ברנשי הגיל של הנסיעה החפשית, בשיטת מכשיר הבקרת, אחרי שיוט במהירות הכי גבוהה".

יבואן שברולט אינו מתייחס לאמינות, אך המסר שיבואנית שברולט UMI מכירה היטב, "בכל שבע שניות נמכרת שברולט בעולם", לא השתנה מאז שנות השלושים - אז טענו המפיצים ששברולט היא "המכונית הכי נפוצה ומפורסמת בעולם".

לפי המודעה, "המודלים היפים והמזהירים של 1932 עומדים בחדרי התצוגה של שברולט ומחכים לבקרה שלך". בתל אביב לא היתה אז כל פעילות למכירת רכב ואולמות התצוגה היו ביפו, בחיפה ובירושלים.

שנות החמישים - לנד רובר  

"שינוי בבוכנות המנוע"

בשנות החמישים המוקדמות מכשירי תנועה, זכיינית קרייזלר וסוזוקי כיום, היתה דווקא זכיינית לנד רובר בישראל. בפועל, במהלך שנות החמישים יובא ארצה קומץ לנד־רוברים בלבד.

אופן השיווק: הרכב שווק כרכב עבודה קשוח ולא כרכב פנאי כנהוג כיום. הדגש בפרסום הוא על כוח: "על ידי שינוי בבוכנות המנוע", נכתב, "הצליחה החברה להעלות את כושר פעילותו". בלנד רובר נוקטים גישה עניינית לכל סוגיית האמינות. לאור העובדה שמדובר ברכב שטח מסתפקים אנשי היבואנית בציון העובדה ש"כלי הרכב מוצק לכל מטרה ובכל התנאים".

במודעה מופיעים, כנהוג כיום ובהקדמה של כמה עשרות שנים, גם נתוני צריכת דלק וביצועים: "35–40 ק"מ לכל גלון בנזין, מהירות בדרכים עד 100 ק"מ לשעה". במודעה מודגש שמדובר במפיצה היחידה של לנד רובר בישראל, המחזיקה סוכנויות בשתי ערים גדולות: תל אביב וחיפה.

שנות השישים - סוסיתא 12

"10,647 לירות כולל מסים"

 

סוסיתא היתה אחת מקומץ של דגמים שיוצרו בישראל. היצרנית אוטוקארס התבססה בעיקר על מכלולים של רילאיינט הבריטית, שנעלמה מזמן בנבכי ההיסטוריה. לפי המודעה מדובר ב"מכונית משפחתית מושלמת".

אופן השיווק: הסוסיתא הספרטנית להכאיב מוצגת במודעה בתור "המכונית שכל המשפחה מכירה לה תודה בכל עת ובכל מקום". למזלו של בעל הרכב, היא גם "מאכלסת בהרחבה 4+1 נוסעים ומטען רב". מסיבות שאפשר רק לנסות לנחש, המודעה אינה מטפלת בנושא האמינות.

מכיוון שסוסיתא היתה מוצר ישראלי, בשנות השישים כולם ידעו היטב היכן למצוא אותה. לכן במודעה רשום "אספקה מיידית אצל סוכנינו בכל רחבי הארץ".

המחיר: 10,647 לירות, "כולל כל המסים".

שנות השבעים - רנו 18

"שנות השמונים כבר כאן"

בשנות השבעים החל להתבסס מבנה שוק הרכב הישראלי כפי שהוא מוכר כיום. היצרנים הגדולים, פרט ליפנים שחששו מפני החרם הערבי, שיווקו ברובם רכבים בישראל. רנו 18, ששווקה כבר אז על ידי קבוצת קרסו, לא היתה שונה.

אופן השיווק: כבר אז ידעו יבואני רנו להדגיש את רצון היצרנית: להמחיש את מידת הבטיחות הגבוהה של המכונית. כך לדוגמה, מצוין כי רנו 18 מצוידת ב"חגורת פלדה היקפית". היא מצוידת במושבים אורתופדיים וב"שכלולים בלעדיים", שאינם מפורטים. נושא האמינות, נקודה שאליה התייחסו אנשי רנו באינטנסיביות במהלך העשור האחרון, כלל אינו מוזכר במודעה. בשנות השבעים החלו היבואנים להדגיש את תפוצת הסוכנויות. במקרה של קבוצת קרסו, מדובר בארבע שפורסמו: בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע.

שנות השמונים - אלפא רומיאו 33

"הסמל הגאה של אלפא רומיאו"

אחרי ייצורה של אלפא רומיאו סוד, שהיתה במשך תקופה קצרה מאוד הרכב הנמכר ביותר בישראל, הגיע תורה של אלפא 33, מכונית שהבטיחה איכויות הרכבה וייצור גבוהות יותר ורמת שימושיות גבוהה.

עבור הישראלים, שהיצע מכוניות הספורט שנח לפתחם בשנות השמונים המוקדמות היה אפסי, היה מדובר כאן בעסקה כדאית.

אופן השיווק: באלפא רומיאו שמים דגש על ביצועים. ה־33 מצוידת במנוע בנפח 1.2 ליטרים ותיבת הילוכים בעלת חמש מהירויות.

יתרה מזאת, באלפא רומיאו מדגישים שבחזית הרכב מותקן "הסמל הגאה של אלפא רומיאו".

אחרי כמה שנים קשות לתעשיית הרכב האיטלקית בשנות השבעים, נושא האמינות אינו מוזכר במודעה. למעוניינים לרכוש יש לא פחות מתשע סוכנויות בכל רחבי הארץ שמאפשרות זאת.

המחיר: בתקופת אינפלציה משתוללת מדגישה היבואנית שהלקוחות נדרשים לשלם רק 75% ממחיר הרכב: 2,280,000 שקל. והיתר? לפי לשון המודעה: "אתה שומר אצלך ונותן לו לעבוד בבנק".

שנות התשעים - מאזדה לאנטיס

"שינתה את הכללים"

אחרי פריצתה של מאזדה לשוק הרכב המשפחתי עם ה־323 הגיעה הלאנטיס, המכונית שביססה את היבואנית כמובילת שוק הרכב הישראלי במשך שנים רבות.

אופן השיווק: דלק מוטורס שיווקה אותה כמאובזרת ונוחה. כלשון המודעה: "מעולם לא נתקלת בשילוב כה מרשים של בטיחות, נוחות אבזור וביצועים".

המחיר: ב־1995 מחירה של מאזדה לאנטיס אוטומטית בעלת מנוע 1.8 ליטרים היה 85,900 שקל, השקולים כיום לכ־156 אלף שקל, קרוב למחיר דגם של מאזדה 6. להרפתקנים הוצעה תוכנית מימון: אקסטרה־מאזדה.

תגיות