נושי אי.ג'י.אר.אי יכולים לדרוש פירעון מיידי של 78 מיליון שקל
על פי תנאי שטרי הנאמנות של האג"ח, מעבר השליטה בחברה מיורוקום לספיר אורגניזיישן מהווה עילה לפירעון מיידי של החוב. הפתרון המתבקש הנו פיצוי חלקי למחזיקי האג"ח בדמות העלאת הריבית המשולמת או מתן ביטחונות למחזיקי האג"ח
מחזיקי האג"ח של חברת הנדל"ן המניב אי.ג'י.אר.אי יקבלו באסיפה שזומנה להיום דיווח על מכירת השליטה, מיורוקום תקשורת שבשליטת שאול אלוביץ' וד"ר יאיר צדוק ויל לקבוצת הנדל"ן ספיר אורגניזיישן שבשליטת משפחת ספיר. על פי תנאי שטרי הנאמנות של האג"ח שהנפיקה אי.ג'י.אר.אי, שינוי השליטה מהווה עילה לפירעון מיידי של החוב בשתי סדרות האג"ח שמסתכם ב־78 מיליון שקל.
לזהות בעל השליטה חשיבות רבה לנושים
לפני כשבועיים דיווחה אי.ג'י.אר.אי, העוסקת בנדל"ן מניב בתחום המגורים ומתמקדת בארה"ב ובגרמניה, על מכירת השליטה בחברה. בעלי השליטה יורוקום תקשורת ויאיר צדוק ויל החזיקו ב־77.4% (בחלקים שווים) במניות אי.ג'י.אר.אי, ומכרו את מלוא אחזקותיהם לספיר אורגניזיישן בתמורה ל־20.2 מיליון שקל. מחזיקי האג"ח של אי.ג'י.אר.אי, המייחסים חשיבות רבה לזהות בעלי השליטה בחברה ולעובדה ששאול אלוביץ' עומד מאחוריה, עשויים לממש את הזכות המוקנית להם לפי תנאי שטר הנאמנות של האג"ח ולדרוש פירעון מיידי בעילה של החלפת השליטה בחברה.
באסיפה שתתקיים היום ינסו בעלי השליטה החדשים לשכנע את מחזיקי האג"ח כי החלפת השליטה לא גורעת מיציבות החברה ומיכולתה לשרת את החוב כלפיהם. בדיווח בנוגע למכירת השליטה באי.ג'י.אר.אי לפני כשבועיים צוין כי ספיר אורגניזיישן (המנוהלת על ידי הנשיא אלכס ספיר והמנכ"ל רותם רוזן) מחזיקה בנכסים במנהטן בהיקף של כ־600 אלף מ"ר. בין שוכרי העוגן אפשר למצוא את מטה קוקה־קולה ומטה סוני בניו יורק, מטה בנק קרדיט סוויס בארה"ב ומטה רשות התחבורה העירונית.
למחזיקי האג"ח יש שלוש אלטרנטיבות לפעולה
ל"כלכליסט" נודע שאלכס ספיר ורותם רוזן יגיעו לאסיפת מחזיקי האג"ח, ויספקו דיווח ביחס לתוכניותיהם באי.ג'י.אר.אי. לאחר מכן ובהתאם לדיווח של בעלי השליטה החדשים, יידרשו מחזיקי האג"ח לכלכל את צעדיהם כשלמעשה עומדות בפניהם שלוש אלטרנטיבות: באלטרנטיבה הראשונה הם יכולים לבחור שלא לממש את זכותם לדרוש פירעון מיידי. כדי שחלופה זאת תיבחר, יהיה על בעלי השליטה החדשים לשכנע אותם כי התמיכה שתיתן משפחת ספיר לא נופלת מזו של אלוביץ'.
האלטרנטיבה השנייה היא להימנע מחשיפה לבעלי השליטה החדשים בדרך של דרישת פירעון מיידי של החוב. חלופה זאת היא המורכבת ביותר מבחינה משפטית מבין השלוש. אמנם אין חולק על זכותם של מחזיקי האג"ח לדרוש פירעון מיידי, אך קיימת מחלוקת סביב המחיר שבו הוא יבוצע, שכן בשטר הנאמנות אין התייחסות מפורשת למחיר שבו יתבצע הפירעון המיידי. בחברה ינסו לטעון שבאין תנאים מוגדרים המשמעות היא שהפירעון המיידי צריך להתבצע לפי מחיר הפארי, המשקף את הערך הנקוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שהצטברה. לעומת זאת, מחזיקי האג"ח ידרשו תשלום קנס. לנוכח העובדה שהאג"ח נסחרות מעל הפארי, ניכר שהמשקיעים מעריכים שביכולתם לקבל יותר מהערך המתואם של האג"ח.
כדי להימנע מתסבוכת משפטית שעלולה לקחת זמן רב, האלטרנטיבה השלישית היא בעלת הסבירות הגבוהה ביותר. החלופה מבוססת על מתן פיצוי חלקי למחזיקי האג"ח תמורת ויתורם על הזכות לדרוש פירעון מיידי. הפיצוי יכול להינתן בכמה דרכים: העלאת הריבית המשולמת, מתן ביטחונות למחזיקי האג"ח, התחייבות החברה לעמידה באמות מידה פיננסיות וכדומה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה