עוה"ד רוצים רבע מהפיצויים של נושי סנטראל יורופיאן

מחזיקי האג"ח של חברת סנטראל יורופיאן, שמתכוננים להגשת תביעות משפטיות, ייאלצו להיפרד מרבע מהסכומים שיקבלו לטובת שכר הטרחה של עורכי הדין. סנטראל יורופיאן נמצאת בבעלות משפחתו של יולי עופר (52%) ונמרוד רינות (20%).

החברה, העוסקת בנדל"ן ובמלונאות במדינות מזרח אירופה, נקלעה לקשיים במהלך המשבר ב־2008. ב־2012–2009 הזרימה חברת פרימיום של עופר יותר מ־100 מיליון שקל כדי לעמוד בתשלומי האג"ח ולהימנע מהסדר חוב. עם מותו של עופר, הפסיק העיזבון לתמוך בחברה, ובקופת החברה לא היו כספים לביצוע התשלומים למחזיקי האג"ח, שהיקף החוב כלפיהם נאמד ב־150 מיליון שקל.

רף שכר הטרחה עלה

בחודש שעבר החליטו מחזיקי האג"ח למנות עורך דין שיטפל בהגשת תביעה בשמם נגד העיזבון ויבחן הגשת תביעה גם נגד נושאי המשרה של החברה. חמש הצעות של משרדי עורכי דין הועלו להצבעה, כשהראשונה שבהן היא של עו"ד רוני בר ניר ממשרד פירון.

בר ניר מייצג זה שנתיים את מחזיקי האג"ח ואת הנאמן למחזיקי האג"ח, ולכן הוא טוען בהצעה שהגיש כי הוא בקיא בכל ההיבטים הקשורים במתן השירות המשפטי. בר ניר ביקש שכר טרחה של 25% ובתוספת מע"מ (כלומר 29.5% בסה"כ) מכל סכום כספי שיצליח להשיג בפסק דין או בפשרה. לאור בקשת המחזיקים, הפחית את סכום הדרישה ל־20% ומע"מ (כלומר 23.6% מהכספים שיושגו בהליך).

הצעה שנייה הוגשה על ידי עו"ד גיא גיסין שביקש בתחילה 27.5% ומע"מ (32.5% בסה"כ) ובהמשך הפחית את הדרישה לסכום זהה לבר ניר. מתמודדים נוספים הם עו"ד אלי אקסלרוד שמבקש אחוזים נמוכים משמעותית אך בכפוף לתשלום נוסף מובטח של 66 אלף שקל לפי שעות עבודה בפועל, עו"ד ארנון שגב שמציג מתווה דומה ומבקש שכר מובטח של 50 אלף שקל ו־200 אלף שקל נוספים אם תוגש תביעה, ועו"ד אור נוי שמבקש גם שכר מובטח של 141 אלף שקל וגם 23.6% מהסכומים שישיג.

ההחלטה לגבי הייצוג אמורה להתקבל במהלך שבוע הבא. דרישות שכר הטרחה מצביעות לכאורה על העלאת הרף שדורשים עורכי הדין. הסכום המקובל בדרך כלל בייצוג בתביעות גדולות על בסיס הצלחה עומד על כ־15% ומע"מ. עם זאת, במקרה של סנטראל יורופיאן קשה להעריך בשלב זה את היקפי התביעות שיוגשו ואת שכר הטרחה הראוי, שכן ההצעות כוללות גם את שלב החקירות ולימוד החומר.

בהמלצות הביניים של ועדת אנדורן, שפורסמו בשבוע שעבר, המליצה הוועדה להגביל את ההוצאה על בעלי תפקידים שונים הקשורים בהסדר, ולהגביל את תעריף שכר טרחה והוצאות של נציג ההסדר, הנציג המיוחד, המנהל המיוחד ובעלי המקצוע מטעמם. בנוסף המליצה להגביל את שכר הטרחה של כל יועץ הנשכר,

החל מהשלב השני, אשר שכרו ממומן על ידי החברה, כך שלא יעלה על תעריף שכר טרחה מרבי לפי שעה של יועצים משפטיים בחברות ממשלתיות (כ־500 שקל לשעה). אך המלצות הוועדה לא מתייחסות למצב שבו מחזיקי האג"ח שוכרים עורך דין שיגיש בשמם תביעות ושכרו משולם לו מתוך הכספים שיופקו בתביעה.

שכר טרחה לפי המורכבות

שכר הטרחה שגובים בעלי תפקיד בעקבות תביעות המוגשות בשמם של נושים אינו מוסדר בתקנות השכר הקיימות בהליכי פירוק וגם לא מופיע בטיוטת התקנות החדשה שמקדם משרד המשפטים. בפברואר האחרון מסר השופט איתן אורנשטיין פסק דין שבו ציין שצריך להבחין בין מצב שבו בעל התפקיד גובה חובות או מוכר נכסים של החברה (ואז הוא זכאי רק לכ־1% ומע"מ), לבין מקרה שבו בעל התפקיד נדרש להגיש תביעה בגין נכסים השייכים לחברה.

השכר הגבוה ביותר צריך להיות משולם במקרה שבו לכאורה החברה נטולת נכסים ורק בדיקות של בעל התפקיד וכן הגשת תביעה מטעמו מאפשרות לקבל כספים נוספים. באותה החלטה פסק אורנשטיין כי שכר הנאמן בפשיטת רגל של אלי רייפמן יעמוד על 8% מכל סכום שיגבה בעתיד, שכן הכספים שייגבו נכנסים לקטגוריה השנייה או השלישית.

נמרוד רינות | צילום: אוראל כהן