המדען הראשי: "תפקיד המדינה לממן השקעות מסוכנות"

"אני חי בזירה תחרותית מאוד. כל יזם בטוח שהרעיון שלו הוא הכי טוב בעולם, אבל אני מקבל פי חמישה יותר בקשות מאשר התקציב שלי מאפשר לי". כך טוען אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה. חסון אמר את הדברים בפני סטודנטים של המכללה למינהל במסגרת "גלגולו של סטארט־אפ", פרויקט משותף של "כלכליסט" ומרכז היזמות ובית הספר למדעי המחשב של המכללה למינהל.

המדען הראשי אחראי על חלוקת תקציבים ועידוד תחום ההייטק, שמצדו אחראי על מחצית מהיבוא של ישראל. "מחקר ופיתוח זה תחום שמשפיע על הכלכלה באופן מאוד רחב. לא מדובר רק בכמה גיקים במוסך. לרוע מזלנו, כל העולם כבר הבין את זה. לשמחתנו, אנחנו הבנו את זה לפני כולם. הנס הגלוי הוא שבתוך 40 שנה לא הרסנו את זה".

לא מעדיף לממן סקטורים מסוימים

"יושבים כאן לקוחות פוטנציאליים. יש לנו הרבה שירותים שחלקם רלבנטיים לכם", הסביר חסון את הרציונל שבפנייה לסטודנטים. מדי שנה המדען הראשי תומך באלפי חברות במסגרת עשרות תוכניות שונות ובתקציב של 1.5 מיליארד שקל. "אחת התוכניות הרלבנטיות ביותר היא תנופה, שבמסגרתה נותנים 200 אלף שקל ליזם בודד עוד לפני שהקים חברה". עם זאת משרד המדען לעולם לא ייתן ליזם יותר מ־85% מתקציבו הכולל כחלק מהתפיסה ההוליסטית של המשרד, שדואג שלא יהיה המשקיע ולוקח הסיכונים היחיד.

הסייגים בפני המענק הם בודדים, לפי חסון. "המושקע יכול לעשות מה שירצה בכסף, חוץ מלקחת משכורת לעצמו. אין קנס על כישלון מסחרי. כמו כן, הרבה בוגרים של התוכנית הופכים אחר כך לחלק מתוכניות המחקר והחממות שלנו שבהן הם נהנים מתקציבים גדולים יותר. אנחנו משקיעים בעיקר בשלבים המוקדמים, מכיוון שזה המקום הכי קשה והכי מסוכן".

מדוע משרד ממשלתי בוחר להשקיע דווקא במיזמים מסוכנים?

"תלוי איך אתה רואה סיכון. קח את מודו — זיהינו 32 חברות שצמחו ממנה. אז ברור שכמשקיע הון סיכון זאת לא היתה השקעה חכמה. אבל כממשלה? אני לא בטוח שיש לזה תשובה ברורה. יש ערך למדינה גם במימון כישלון. הממשלה צריכה להיות איפה שמסוכן וזה הבסיס של מה שאני עושה".

אז כיצד אתם בוחרים במה להשקיע?

"תמהיל ההשקעות שלי שונה משל קרנות ההון סיכון. הן משקיעות יותר, למשל, בתחום האינטרנט. ליזמי אינטרנט יש הרבה אפשרויות זמינות מלבד המדען. ליזמים בתחום הציוד הרפואי, לעומת זאת, קר שם בחוץ.

"השוק עושה את שלו. אנחנו הולכים לחברות מסוכנות בתחומים שבהם אף אחד לא נוגע. שם אני רוצה להיות".

איך אתם פועלים? אתם מזהים תחומים בשוק ומתערבים?

"אנחנו לא קובעים לשוק מה חשוב. אנחנו מתערבים במקומות שבהם יש כשל, שבהם מזהים פער בין כמות המיזמים בתחום וכמות ההון שזמין להם. לצורך זה, לדוגמה, הקמנו לאחרונה את הקרן למדעי החיים. צריך להפריד בין המשרד לבין הממשלה. הממשלה יכולה להתערב, להחליט על תחומים בעלי חשיבות לאומית, כפי שעשתה לאחרונה בתחום הסייבר".

בנקודה זו העלתה קבוצה של סטודנטים דאגה רווחת שתקציבים רבים מופנים דווקא למיזמים סקטוריאליים, דבר שמקשה על גיוס כספים. כאן התגובה של חסון דווקא מפתיעה: "כספי המדען לא מחולקים על פי חישוב סקטוריאלי. אני לא אומר לאף חברה שהיא חייבת לעבוד בנגב או בגליל. זו היתה הפתעה נעימה כשנכנסתי לתפקיד וגיליתי שיש אפס השפעה פוליטית על מה שאנחנו עושים.

"זה לא אומר שאנחנו לא מנסים לפנות לאוכלוסיות קשות כמו ערבים, חרדים ונשים. רק לאחרונה השקנו תוכנית ייעודית למגזר הערבי. אז נכון, זה תקציב שחלק מהאוכלוסייה לא יכול לגשת אליו, אבל התקציב הייעודי לתוכנית הזאת הוא שולי, וגם כאן מגיע משיקול כלכלי. אם לא נכניס עוד סקטורים לתעשייה, אנחנו נהיה בבעיה. אי אפשר לצפות שהאנשים האלה יבואו אלינו, והבעיה הכי גדולה של האוכלוסיות האלו זה נטוורקינג".

אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה | צילום: ענר גרין

כאן, הסטודנטים התעניינו בשאלת התמלוגים — מה המדען דורש אם מיזם מצליח.

"אנחנו לא לוקחים מניות. אם ייצרת הכנסות ממכירת טכנולוגיה שאנחנו מימנו תשלם תמלוגים בסך 3%, עד החזר כל המענק". לפי חסון, רבע עד שליש מתקציב משרדו מגיעים בחזרה מהתמלוגים.

אם חברה ביצעה אקזיט, גובה התמלוגים מחושב לפי השאלה אם החברה הרוכשת מעוניינת להוציא את ההון האנושי מישראל או לא. אם כן, גובה התמלוגים הוא פי שישה מסכום המימון. אם לא, התמלוגים הם פי שלושה. חסון הזכיר את ווייז, שאף שמשרד הפיתוח שלה נשאר בארץ והרוכשת גוגל הבטיחה שתשאיר אותו במקומו בשנים הקרובות, ענקית החיפוש שילמה את גובה התמלוגים המלא כדי שתוכל להשתמש במותג בכל העולם.

"אבל אי אפשר למדוד את ההשפעה על בסיס התמלוגים", אומר חסון. "תחשבו על אלפי החברות שנוצרו כאן ועל מעגלי התעסוקה. ב־2008 היה מחקר שהצביע על כך שעל כל שקל שהמדען משקיע, נוצרו 5–10 שקלים. אין השקעה טובה יותר".

מה מייחד את ישראל, לדעתך?

"יש לנו נכס תרבותי שאינו מובן מאליו ואת ההבנה שכישלון לא מכתים אותך — שזה דבר שאני יכול לומר לכם בביטחון. אנחנו עם שלוקח סיכונים ואנחנו טובים בזיהוי הזדמנויות. הדנ"א הישראלי לא מתכנן עשר שנים קדימה. אנחנו גם טובים בחיבור דיסציפלינות, כמו יצירת שילובים בין ביולוגיה לתוכנה. זה קורה כי כאן כולם מדברים עם כולם".

מערכת קניות ושירות כרטיסי ביקור

במסגרת המפגש הציגו שתי קבוצות סטודנטים בפני חסון מיזמים בתחילת דרכם. הראשון הוא Wizy, שהוצג על ידי הסטודנט קטלין אסנו. זוהי מערכת קניות חכמה ברשת שכבר נכנסה לשלב האב־טיפוס ונמצאת בשימוש באתרים שונים. אסנו הסביר כי הפיתוח נועד להקל על משתמשים שצריכים לבצע רכישה של מוצר טכנולוגי בתחום שאינם מבינים בו — למשל טלוויזיות. משתמש שרוצה לרכוש מכשיר חדש רק צריך לציין כמה נתונים, והבינה המלאכותית שפיתח הצוות מתאימה ללקוח שאלות והמלצות בהתאם.

חסון תהה לגבי הפוטנציאל העתידי של הפיתוח, ואסנו הסביר שבהמשך החברה תתרחב גם לתחומי הדיור, לטיולים ועוד. התוכנית העסקית תכלול אז עמלה במקרה של רכישה, או מכירת המידע העסקי שנאסף בצורה אנונימית.

הפרויקט השני הוא Ties, שהוצג על ידי רון שמעוני. הצוות שלו יצר מערכת מבוססת ענן לניהול פרטי אנשי קשר, שתחליף את כרטיס הביקור הקלאסי בפתרון טכנולוגי פשוט.

זהו פרופיל מקוון שיושב בשרתי החברה, וברגע ששני אנשים מאשרים את הקשר ביניהם הם מקבלים את פרטי הקשר העדכניים ביותר, כך שפרטי הקשר מעודכנים תמיד. לאחר שחסון התעניין בתוכנית העסקית וערוצי ההכנסות האפשריים של החברה, הסביר שמעוני שבאופן ראשוני החברה תתמקד במתן שירותים לעסקים קטנים על ידי הצעת שירותי פרימיום בתשלום. בהמשך תתרחב לשוק האנטרפרייז, שם תציע רישיונות שימוש ומיתוג בתוכנה.