אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המספר: 253.5 מיליארד שקל צילום: אוראל כהן

המספר: 253.5 מיליארד שקל

היקף כספי הציבור המנוהלים בקרנות הנאמנות; האתגר: להסביר למשקיעים שאג"ח זה לא תמיד בטוח; הפתרון: למצוא אפיק שיעניק יחס תשואה־סיכון "כמו פעם"

08.05.2014, 08:24 | סופי שולמן

1. בשנה הבאה נציין עשור ליישום מסקנות ועדת בכר, שהוציאה את קרנות הנאמנות מידי הבנקים כדי לעודד תחרות אמיתית על כספי הציבור. לפחות במישור אחד אפשר להכתיר את הוועדה כהצלחה - התעשייה פורחת. 4.7 מיליארד שקל זרמו במהלך אפריל האחרון לקרנות הנאמנות בישראל, כך שהיקף כספי הציבור שמנוהלים בתעשייה זו כבר עקף את רף רבע טריליון השקלים. ערב ועדת בכר היו בקרנות הנאמנות 100 מיליארד שקל. 

קראו עוד בכלכליסט

מדובר בסכום פנומנלי, במיוחד אם נזכרים לרגע בקיטורים הבלתי פוסקים של מעמד הביניים הישראלי שלכאורה לא גומר את החודש. מאיפה מגיעים סכומי העתק האלה? גם אם ננטרל את החברות שלרוב מזרימות כספים לקרנות הכספיות - שדווקא לא הצטיינו בחודש החולף והסתפקו בגיוס של 200 מיליון שקל - זהו סכום מרשים. המסקנה המתבקשת היא שמרבית חסכונות הציבור זורמים אל בתי ההשקעות וחברות הביטוח והרחק מידיהם של הבנקים. כל שנותר לבנקים הוא להמתין לעליית הריבית, שאולי אולי תשיב את הלקוחות לזרועות תוכניות החיסכון.

2. מעניינת אפילו יותר היא העובדה שמתוך סכום הגיוס הכללי באפריל, 4.1 מיליארד שקל הגיעו ל"מפלט הבטוח" של האג"ח. בקרנות המנייתיות יש דווקא בונקר והכסף לא ממש נכנס. זאת כי הציבור חושש מתהפוכות גיאו־פוליטיות במזרח אירופה, מהירידות בנאסד"ק ובכלל נוטה לחשוש ממניות באופן היסטורי. נראה שבאג"ח דווקא בטוח, או כך לפחות התרגלנו לחשוב, לפני שחווינו על בשרנו מה ריבית אפסית לאורך זמן יכולה לעולל לשוק האג"ח.

אילוסטרציה, צילום: יריב כץ אילוסטרציה | צילום: יריב כץ אילוסטרציה, צילום: יריב כץ

בפועל, שוק האג"ח הישראלי היום מסתמן כמסוכן לא פחות משוק המניות, וככל הנראה אפילו יותר. זה לא שחוקי המשחק השתנו, זה לא באמת קורה בכלכלה, אבל הכל שאלה של רמות תמחור נוכחיות. ובעוד ששוק המניות בתל אביב מתומחר עדיין ברמה סבירה, יש שיגידו אפילו זולה למדי, הרי שאזעקת הבועה בשוק האג"ח מושמעת כבר תקופה ארוכה. אלא שאף אחד לא שומע אותה, כי כמו תמיד, אף בועה לא עושה קולות עד שמגיע הרעש הגדול שמלווה את ההתפוצצות שלה.

3. ומה נשאר לעשות למי שמבין שהריבית בבנק נמוכה מדי מחד ואפיקי האג"ח והמניות מסוכנים מדי מאידך? ללכת למפגשים מהסוג האחר. כאלה שמבטיחים משהו "שונה". כך מתחילות לזרוח להן "קרנות אור" למיניהן כמו זו של חיליק טפירו. קרן אור הבטיחה לכל אותם משקיעים מתוחכמים לכאורה, מאוכזבי יחס "התשואה־סיכון" בישראל, אופציה חדשה. תשואה מובטחת של 8% בשנה ו־23% בשנתיים עבור פרויקטים של תמ"א 38. במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות, 150 מיליון השקלים שכרגע בחזקת נעלם הם כסף קטן. אבל הם רק סימפטום למחלה מידבקת שעלולה להתפשט אם הריבית לא תתחיל לעלות בקרוב.

תגיות