אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עוד "חוק בוסמן" בדרך מבלגיה לאירופה? צילום: דוד הכהן

עוד "חוק בוסמן" בדרך מבלגיה לאירופה?

בית המשפט לערעורים בבלגיה קבע כי בכל הקשור לחוקי עבודה כמו סיום חוזה - יש להתייחס לספורטאי מקצועי באותה הדרך שבה מתייחסים לעובדים רגילים

08.05.2014, 18:32 | שירות כלכליסט

קביעה משמעותית? בית המשפט הבלגי לערעורים פסק לטובתו של השחקן מוחמד דהמיין (Mohamed Dahmane), בתביעה נגד ראסינג גנק, קבוצתו לשעבר. על פי איגודי השחקנים, הפסיקה מהווה אישור ברור לכך שיש להתייחס לשחקן כדורגל כמו לכל עובד אחר.

קראו עוד בכלכליסט

שחקני ריאל מדריד. שינוי חוקים משמעותי?, צילום: איי אף פי שחקני ריאל מדריד. שינוי חוקים משמעותי? | צילום: איי אף פי שחקני ריאל מדריד. שינוי חוקים משמעותי?, צילום: איי אף פי

בינואר 2008, מוחמד דהמיין סיים את החוזה שלו עם ראסינג גנק. בתחילה פסק שופט שלפי חוק הספורטאים המקצועיים שנכנס לתוקף ב-1978, דהמיין צריך לשלם פיצויים בגובה שכר של 36 חודשים, שהסתכמו ב-880 אלף יורו. אולם השחקן ועורך דינו גרסו כי הפסיקה מנוגדת לחופש התנועה של עובדים. בית המשפט לערעורים בבלגיה הסכים עם הדעה הזו וקבע כי יש להתייחס לספורטאי מקצועי באותה הדרך שבה מתייחסים לעובדים רגילים, בכל הקשור לחוקי עבודה כמו סיום חוזה.

הטענה היא כי העובדה שהספורטאי עוסק בספורט אינה מצדיקה חריגה שתאפשר החלת חוקים אחרים כמו החוק מ-1978 של הספורטאים המקצועיים. בית המשפט לערעורים קבע ששחקן יכול לסיים את החוזה על ידי כך שישלם פיצוי עבור התקופה שנותרה עד סוף העונה הנוכחית. הוא יצטרך לשלם סכום כפול מהשכר החודשי שנותר, כשהסכום המינימלי הוא 50% מהשכר השנתי שלו והסכום המקסימלי הוא 200% מהשכר השנתי.

החלטת בית המשפט לערעורים הבלגי תואמת לחוק בוסמן מ-1995 שנקבע בבית המשפט של האיחוד האירופי, הסביר עורך הדין ויל ואן מגן, המייצג את FIFPro. חוק בוסמן חייב את פיפ"א לשנות את תקנות ההעברה, ובעיקר את הכללים שנגעו לשכר. בתיק וובסטר, צייתו לעקרונות של חוק בוסמן ושל חוקי האיחוד האירופי.

"בחינת הפסיקה הבלגית מצביעה על כך שהחוקים הספציפיים הנוגעים לספורטאים מקצועיים מפרים במידה נרחבת את הזכות לתנועה חופשית", הגיב ואן מגן. "פירוש הדבר שבית הדן הגבוה לספורט (CAS) מפרש את החוקים של פיפ"א בצורה שגויה בכך שהוא "שוכח" את עקרונות החוקים של האיחוד האירופי".

"באירופה יש חוקים ומנגנונים אחרים שמגבילים בצורה חסרת פרופורציות את חופש התנועה של שחקנים, כמו הענקה לקבוצות אפשרות להאריך באופן חד צדדי חוזה והמערכת של סעיפי יציאה. בספרד, כמעט לכל שחקן מצוין בחוזה סכום עצום שנועד למנוע ממנו לסיים את החוזה. הצו המלכותי הספרדי שמאפשר את הנוהל הזה עשוי להיתפס כמנוגד לחוקי האיחוד גם כן".

ב-2001 ב- FIFPro הסכימו עם רשויות אחרות בכדורגל (פיפ"א, אופ"א והנציבות האירופית) שיש להחיל על חוזי כדורגל תקופה מוגנת של שלוש שנים. המערכת התגלתה כיעילה ביותר שכן שחקנים כמעט ולעולם לא מסיימים חוזים. מצד שני, קבוצות רבות מפרות את ההתחייבויות שלהן ולא כיבדו את התקופה המוגנת.

ההשלכות של התקופה המוגנת הן שלאחר סיומה, ההגנה הנוספת של הקבוצות נגמרת וחייבים להתייחס לשחקנים כמו אל עובדים רגילים. השימוש באמצעי הגנה נוספים כמו החוק הבלגי מ-1978 הוכרז אם כך כלא חוקי.

ב- FIFPro, איגוד השחקנים הבינלאומי, מעריכים כי הפסיקה תעזור לבסס את יחסי העבודה בתוך הכדורגל ברחבי אירופה, ואפילו ברחבי העולם, שכן התקנות של פיפ"א חלות על כל המדינות החברות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות