ביהמ"ש בוחן חשד לעבירה פלילית מצד המדינה במכרז להפצת קנביס רפואי

פברוק, תיקון טעות, הטבה מתחת לרדאר או סתם בלגן? כל האפשרויות נבחנות במאבק המשפטי שמתנהל כעת נגד הרחבת הפטור ממכרז לחברת שראל בתחום הקנביס הרפואי. העותרים רומזים על חשד לעבירה פלילית שביצעה המדינה. נציגת המדינה מסבירה שמדובר רק בתיקון טעות.

השופטת נאוה בן אור

שראל, חברה פרטית שנהנית מיחס ממשלתי מועדף, הוקמה כיחידת רכש לתרופות עבור בתי החולים הציבוריים ביוזמת שר האוצר דאז אהוד אולמרט - מה שעורר התנגדות של יריבו הנחוש, החשב הכללי דאז ירון זליכה, שטען כי מדובר במונופול שנועד לעקוף את חוק חובת מכרזים. בהדרגה דבקו בשראל החוליים משתי הקטגוריות: כחברה פרטית השקיפות ממנה והלאה וכחברה מעין־ממשלתית היא נהנית ממנגנון מנופח, מענקים ממשלתיים ופטורים נדיבים ממכרזים. הסיפור הנוכחי נוגע למאחז נוסף שעליו מבקשת שראל להשתלט – תחום הקנביס. בינואר 2014 הוחלט להעניק לשראל פטור ממכרז גם על הפצת קנביס רפואי למטופלים. החלטה זו הניבה כמה עתירות של מתחרים. אחת מהן היא של ברק, בעלת רישיון לעסוק בקנביס רפואי. את העתירה נגד הרחבת הפטור הגיש עו"ד ליאור פרי בשם ברק מיד כשנודע לו ההחלטה בתחילת ינואר. אך בדיון שהתקיים ב־24 באפריל באולמה של השופטת נאוה בן־אור, שלפה מולו עו"ד אחוה ברמן מהפרקליטות קלף מנצח: שיהוי מצד ברק בהגשת העתירה. "ההחלטה (הפטור ממכרז - מ"ג) ממרץ 2013 פורסמה באתר האוצר יומיים לאחר שהתקבלה".

עו"ד ליאור פרי

לנוכח הדברים המליצה השופטת בן־אור למשוך את העתירה. אלא שאז חלה תפנית מפתיעה בעלילה. פרי ומנכ"ל ברק, מאיר אריאל, הלכו למחשב וחזרו עם חשד שהקלף המנצח של המדינה - פרסום ההחלטה במרץ 2013 - מפוברק. פרי אפילו לא הסתיר את החשד לעבירה: "ההשלכות הנובעות מהתנהלות שכזו עשויות להקים חשד של ממש לעבירות פליליות".

החשד התעורר מכך שפרי ואריאל גילו שההחלטה על מתן הפטור נמצאת בראש הדף באתר החשב הכללי, יותר משנה לאחר שכביכול ניתנה. "אין ולא יכולה להיות מחלוקת", כתב פרי, "כי מאז חודש מרץ 2013 ועד היום פורסמו הודעות פטור רבות. ההחלטות באתר מסודרות כך שהחדשה־האחרונה היא הראשונה להופיע. והנה, החלטה ממרץ 2013 נמצאת בראש האתר כשנה לאחר מכן; ולא סתם, אלא שתאריך העדכון האחרון שלה, במקרה או שלא, הוא תאריך הדיון!". לפרי התברר שגם החתימה האלקטרונית על הקובץ אינה תקינה. פרי תוהה "מדוע במסגרת עיקרי הטיעון לא הוגש מסך המחשב שבאמצעותו תוכח הטענה שהחלטת הפטור הראשונה פורסמה במרץ 2013?". והנה בהחלטה זו ממרץ מדובר על פטור לחצי שנה ובסכום של 33 מיליון שקל. לעומת זאת, בהודעה באתר מ־24 באפריל מדובר על פטור עד 2017 ב־40 מיליון שקל לשנה.

ההמלצה של השופטת למשוך את העתירה התחלפה בהוראה למדינה להגיב על טענות אלה. המדינה, בתגובתה בשבוע שעבר, מסבירה שבתאריך הדיון "פורסם תיקון של סכום ההתקשרות".

ועכשיו על בן־אור להחליט אם לקבל את טענת המדינה ולדחות את העתירה בגלל שיהוי, או את טענת ברק שהחלטת הפטור לא קיימת ושהפרסומים השונים באתר מלמדים על פברוק מאוחר.