המשימה של מייקל סאם רק החלה

כשהוא ממרר בבכי, פולט חצאי משפטים לא ברורים ואוחז בידו של בן זוגו, קיבל מייקל סם את הטלפון מסנט לואיס ראמס, שבחרו אותו הלילה במקום ה-249 בדראפט ה-NFL והפכו אותו לשחקן המקצועני הראשון בליגה שיצא מהארון. לא היה חסר הרבה שזה לא יקרה – יש רק 256 בחירות דראפט, אבל בסנט לואיס הרימו את הכפפה והחליטו להמר על שחקן ההגנה מאוניברסיטת מיזורי, במין אחווה אזורית כזו. היו שאמרו כבר שזה מתוכנן - סם לא יצטרך לנסוע רחוק מדי, הכל כדי שהחבר שלו לא ירגיש צורך לבוא להיות איתו במתחם האימונים אם משהו יהיה קשה.

מייקל סאם. "ה-NFL מיישרת קו" | צילום: רויטרס

לא חובה לקבל את הציניות בהערה האחרונה אבל היא חשובה כי ה-NFL מתמודדת עם ביקורת שהיא ליגה לא מודרנית, ליגה שלא מיישרת קו עם ארה"ב וקו החשיבה, הקבלה, החדש.

הליגה כולה מאוד מתרגשת מהבחירה של סאם בדראפט (הריייטינג של הדראפט היה גבוה ב-48% מזה של שנה שעברה - יותר גבוה מהרייטינג של משחקי ה-NBA בפלייאוף). לאמרקוס ג'וינר, שגם כן נבחר על ידי הראמס, מתאר את עצמו כ"נוצרי מאמין גדול", הצביע על האומץ של המועדון החדש שלו וחברו החדש לקבוצה. "עבורו לצאת החוצה לעולם דרש אומץ לב ויושר. לצאת החוצה ככה מהארון - זה דורש הרבה 'לב'. אני בטוח שהוא יתרום הרבה גם לרמאס עם הלב האמיץ שלו. אם הוא אמיץ כל כך מחוץ למגרש, דמיינו כמה אמיץ הוא על המגרש. אני מאוד מתרגש להיות חלק מקבוצה עם הבחור הזה על המגרש".

אמנם, הבחירה התקבלה בצורה חיובית ביותר אבל יש את אלו שמציינים כי הליגה עדיין לא מודרנית כמו שהיא אמורה להיות. ריצ'רד שרמן, הקורנרבק המצוין של האלופה סיאטל, הסביר למה הוא חושב שה-NFL עדיין מפגרת מאחורי ליגות אחרות בתחומים כגון מלחמה בגזענות והומופוביה. הוא עשה זאת לאחר שקומישינר ה-NBA אדם סילבר השעה את בעלי הקליפרס דונלד סטרלינג לכל החיים על אמירות גזעניות: "אני לא חושב שאם היה ב-NFL בעל קבוצה שמדבר ככה הוא היה מקבל כזה עונש חמור", אמר שרמן. "היי, יש פה קבוצה שהכינוי שלה הוא הרדסקינס. אני לא חושב שהאנשים פה מודאגים מכאלה דברים כמו שהם אולי מנסים לשדר. זו הרי ליגה של שורה תחתונה".

עד כמה הבחירה של סם היא צעד בכיוון הנכון? עד כמה היא תטה את הכף? למה אנחנו מתרגשים בעצם? הבחירה בדראפט תיתן לו חוזה, נמוך יחסית וקצת יותר סיכוי, והיא גם הכשירה הסכם שסם חתם עוד קודם לדראפט עם כמה מפרסמות, ביניהן ויזה, אבל היא לא מבטיחה לו דבר וחצי מלבד אולי מהדבר האמיתי שהוא ביקש – צ'אנס קטן. עכשיו יגיעו מחנות האימונים, והתאקל הראשון, ומשחק קדם העונה הראשון, והדקות הראשונות בליגה עצמה (וזה ממש רחוק), וסם יצטרך לנער מעליו את כל ההפרעות וההתעניינות מהתקשורת, ולתת את כל מה שיש לו בשביל מה שהוא חלם עליו, והסיכוי שהוא ימצא עצמו בחוץ, כשחקן חופשי, גבוה כמעט כמו הסיכוי שהוא יישאר.

כי אם אתם מאמינים לשרמן, זו ליגה של שורה תחתונה. ובשורה התחתונה אף קבוצת NFL לא תיקח שחקן בדראפט רק בגלל שהוא הומו – באמת כיפאק גדול לסם – אבל גם לא תשאיר אותו אצלה רק בגלל שהוא כזה.