נתוני האמת מגלים כי אי־השוויון גדול יותר ממה שחשבו באוצר

מה הנתח של המאיון העליון ושל האלפיון העליון בעוגת ההכנסות בישראל? כלומר, איזה חלק מההכנסות שמייצרים כלל העובדים במשק מגיע לכיסם של ה־1% ושל ה־0.1%? הצורך בתשובות לשאלות האלה התחדד לאחרונה בעקבות פרסום ספרו של הכלכלן תומס פיקטי, שהראה כיצד לאורך המאה ה־20 הצטבר העושר בעיקר בידי המאיון העליון והאלפיון העליון במדינות רבות.

בראיון ל"כלכליסט" סיפר פיקטי כי ניסה לקבל נתונים גם על חלוקת העושר בישראל, אולם לא הצליח. אחת הסיבות לכך היא שיטת המיסוי הישראלית, שלפיה 3 מיליון השכירים במשק לא מדווחים למס הכנסה בעצמם על הכנסות, אלא משלמים מס באמצעות המעסיק שלהם. מלבד זה, בניגוד למדינות אחרות, בישראל מרבית השכירים אינם חייבים למסור לרשות המסים מידע על הכנסותיהם מהון (למשל, מהשכרת דירה) וכך המדינה לא יכולה לבנות תמונה מלאה של חלוקת ההכנסות, אלא רק לנחש, וגם זה באיחור של כמה שנים.

כעת, לבקשת "כלכליסט", נחשפים לראשונה נתוני חלוקת העושר של האוכלוסיות החייבות בדיווח אישי לרשות המסים על כל ההכנסות: עצמאים, מנהלים בכירים ומנהלים שהם גם בעלי שליטה בחברות. מדובר ביותר מחצי מיליון ישראלים שחייבים לדווח למס הכנסה על כל הנכסים שלהם ועל כל ההכנסות שלהם.

מי אתם האלפיון העליון בעיקר עובדי פיננסים, מעט בהייטק לפי נתוני משרד האוצר, יותר מרבע מהעובדים באלפיון העליון מועסקים בבנקים, בחברות ביטוח ובבתי השקעות, כ-10% הם עובדי הייטק וקצת פחות מ־20% מגיעים מתחום המסחר שאול אמסטרדמסקי, תגובה אחתלכתבה המלאה

מנתוני רשויות המסים שעיבדה גלית בן נאים מאגף הכלכלן הראשי באוצר ושהועברו על ידי המשרד ל"כלכליסט" עולה כי הנתח של המאיון העליון בעוגת ההכנסות ברוטו שמייצרת האוכלוסייה הזאת הוא קצת יותר מ־27%. זאת לפי נתונים לשנת 2011, השנה האחרונה שיש עליה נתונים מלאים. הנתח של האלפיון העליון, כ־532 איש, היה כ־13% מההכנסה הכוללת שייצרו 532 אלף איש יחד באותה השנה. מדובר בנתח דומה לזה שלוקחים ששת העשירונים התחתונים של האוכלוסייה הזאת.

נתונים אלה שמשרד האוצר העביר ל"כלכליסט" שונים מהנתונים שהמשרד מפרסם במסגרת הדו"ח השנתי של אגף מינהל הכנסות המדינה. הסיבה לכך היא שהנתונים בדו"ח השנתי אינם מידע אמת, אלא פרי מניפולציה סטטיסטית שמתבססת על הנתונים שנרשמו לפני שלוש שנים ומגדילה את כולם בשיעור העלייה של השכר הממוצע במשק.

תומס פיקטי. איפה מצטבר העושר | צילום: רויטרס

שיטה זו לא מאפשרת לראות מה קרה לאופן שבו מתחלקות ההכנסות במשק, ואם החברה נעשתה שוויונית יותר או פחות. המידע שמשרד האוצר העביר כעת ל"כלכליסט" הוא נתוני אמת.

רבע לעשירון העליון

הנתונים של משרד האוצר מאפשרים לא רק לראות את חלוקת ההכנסות הנוכחית בקרב האוכלוסייה הזאת, אלא גם להבין כיצד היא השתנתה בשנים האחרונות (2003–2011). לפי נתוני משרד האוצר החלק שמקבלים העשירון, המאיון והאלפיון העליונים גדל משמעותית מאז 2003. במקביל קטן החלק של כל יתר העשירונים.

כך, בשנת 2003 החלק של האלפיון העליון בעוגת ההכנסות של המדווחים היה 6.1%. בשנת 2011 החלק של האלפיון העליון כבר עמד על 12.6%, יותר מפי שניים. חלקו של המאיון העליון הוכפל גם הוא בתקופה זו: מ־14% ל־27%.

העשירון העליון לבדו לוקח יותר ממחצית מההכנסות שמייצרת אוכלוסייה זו. עם זאת, חלקו של העשירון העליון בעוגת ההכנסות גדל פחות מאשר חלקם של המאיון העליון והאלפיון העליון. מה זה אומר? גם בתוך העשירון העליון - שהמאיון והאלפיון העליונים הם למעשה הקצה העליון שלו - גדלו הפערים מאוד בתקופה הזאת. קבוצה קטנה מאוד של אנשים הגדילה בהרבה את חלקה בעוגת ההכנסות, קבוצה גדולה קצת יותר שיפרה את מצבה אבל בשיעור קטן יותר, ואילו מצבם היחסי של כל יתר האנשים הורע.

הנהנים העיקריים מצמיחה

הנתונים ארוכי הטווח מראים כיצד הכנסותיהם של המאיון והאלפיון העליונים חשופות מאוד למשברים כלכליים. בשנת 2008, שבסופה פרץ המשבר הכלכלי הגלובלי, הנתח של האלפיון העליון בעוגה התרסק בכמעט שליש. החלק של המאיון העליון נפל בשנה זו ב־20%. הסיבה לכך היא שמרבית ההכנסות של אוכלוסייה זו מגיעות משכר עבור עבודה, אלא מההון שברשותם.

מדובר בהכנסות מהשקעה במניות, מדיבידנדים שהם מושכים מהחברות שבבעלותם וכיוצא באלה. הנתונים מראים גם את הצד השני של המשוואה הזאת: עד כמה מי שנהנים יותר מכל משנות הגאות והפריחה הכלכלית הם המאיון העליון ובעיקר האלפיון העליון. לראיה, בשנות הגאות של המשק הישראלי - 2003–2007 - חלקו של המאיון העליון בעוגת ההכנסות גדל פי 2.2. חלקו של האלפיון העליון גדל בתקופה זו פי 2.8, כמעט שילש את עצמו. במקביל הנתח של 90% מהאוכלוסייה הזאת (העשירונים הראשון עד התשיעי) לא גדל ולא נשאר במקום, אלא קטן.