אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היחס בין החוב הממשלתי לתוצר צנח ב-2013 לשפל של 66% צילום: אוראל כהן

היחס בין החוב הממשלתי לתוצר צנח ב-2013 לשפל של 66%

החוב הממשלתי גדל אשתקד ל-696.3 מיליארד שקל בשל גיוס הון ועלייה של 1.8% במדד המחירים. במקביל, תוצר המשק גדל יותר וכתוצאה מכך הצטמצם היחס בין החוב הממשלתי לתוצר ב-1%

13.05.2014, 11:33 | אמנון אטד

בשנת 2013 גדל החוב הממשלתי בכ-29.5 מיליארד שקל (4.4%) והסתכם בסוף השנה בכ-696.3 מיליארד שקל.

כך עולה המדו"ח החוב הממשלתי לשנת 2013 של משרד האוצר. את הדו"ח מפרסמת הבוקר (ג') החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו וחתומים עליו סגנה הבכיר יהלי רוטנברג ומנהל החוב הממשלתי גיל כהן. 

קראו עוד בכלכליסט

הסיבות העיקריות לעלייה בהיקף החוב היו גיוס הון נטו חיובי ועלייה של 1.8% במדד המחירים. לעומת זאת, התחזקות השקל מול הדולר והיורו, וכן ירידה בשיעורי הריבית תרמו לירידה בחוב הממשלתי.

במקביל, סך התוצר של המשק הישראלי גדל בשנה שעברה בשיעור נומינלי גדול יותר, וכתוצאה מכך הצטמצם בשנת 2013 היחס בין החוב הממשלתי לתוצר ב-1% וירד לנקודת שפל חדשה של 66.1%. גם היחס בין החוב הציבורי (הכולל בנוסף לחוב של הממשלה גם את החובות של הרשויות המקומיות, מלכ"רים וקופות החולים) לבין התוצר ירד בשנת 2013 ב- 1% והסתכם בסוף השנה ב- 67.4%.

מהדו"ח מתברר עוד כי מסוף שנת 2006 ירד היחס בין החוב הממשלתי לתוצר בשיעור מצטבר של 13.9%. יחס נמוך יותר בין החוב הממשלתי לתוצר מעיד על יכולת טובה יותר של המדינה הלווה לעמוד בהחזר חובותיה בעתיד. מסיבה זו נחשב יחס זה לאחד המדדים החשובים שאליהם מתייחסות חברות דירוג האשראי בקביעת היציבות הפיננסית של המדינות הלוות בשוקי ההון הבינלאומיים, והוא אמור לכן להשפיע על גובה הריבית שנדרשת הממשלה לשלם עבור ההנפקות שלה בשוקים אלה.

משרד האוצר בירושלים, צילום: גיא אסיאג משרד האוצר בירושלים | צילום: גיא אסיאג משרד האוצר בירושלים, צילום: גיא אסיאג

הירידה שנרשמה בשנה שעברה ביחס בין החוב הציבורי לתוצר בישראל בולטת במיוחד בהשוואה בינלאומית. היחס בין החוב הציבורי לתוצר במדינות החברות בגוש היורו גדל בשנת 2013 בשיעור ממוצע של 2.7%. בארה"ב גדל יחס זה בשנה שעברה ב- 3.3%, באיטליה ב- 5.3%, ביפן ב- 5.5% ובספרד ב- 7.8%. בחלק ממדינות אלה הסיבה העיקרית לעליה ביחס בין החוב לתוצר היא המשבר הגלובלי של 2008-09, שאילץ ממשלות רבות במערב

ללוות סכומי כסף גדולים כדי לסייע לגופים פיננסיים שהיו אז על סף קריסה.

יחד עם זאת, הנתון החיובי שמפרסם היום האוצר מטעה במידה מסוימת. בינואר השנה, שלושה שבועות לאחר היום האחרון של שנת 2013 שהוא היום הקובע לחישוב היחס השנתי בין החוב לתוצר, ביצע האוצר הנפקה גדולה בלונדון שבה גייס 1.5 מיליארד יורו (כ-7 מיליארד שקל). ביצוע ההנפקה במועד זה אפשרה לאוצר להציג בשנת 2013 יחס חוב תוצר נמוך יותר. מצד שני, גם בתחילת השנה שעברה ביצע האוצר הנפקה גדולה בניו יורק, בהיקף של 2 מיליארד דולר (כ-7.5 מיליארד שקל).

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
ל-1
באמת? ומה עם אג"ח בתשואה מובטחת שרוכשות קרנות הפנסיה? או שאולי אתה מעדיף שהקרנות ירכשו רק מניות ואג"ח קונצרני שעובר תספורות? מדינה היא לא משק בית והשיקולים שלה הם קצת יותר רחבים. אני מסכים שצריך לצמצם את החוב ככל הניתן ולהוריד במקביל מסים, אבל סיטואציה שבה למדינה אין כל חובות היא לא סבירה, לא מציאותית וכנראה גם לא באמת רצויה
ניר  |  13.05.14
4.
1 צודק אם הכסף שהמדינה לווה הולך לטובת פיתוח זה בסדר
אבל החוב הוא בגלל שההסתדרות גזלו את קופת המדינה וחגגו ב5 העשורים הקודמים ולכן השאירו לנו לשלם חובות הכל חולק לפנסיות תקציביות לא מוסריות, יש מגזרים שלמים שחגגו ועדיין חוגגים על חשבון המיסים שאנחנו משלמים כולל קרנות הפנסיה הוותיקות שהמדינה "הצילה" על חשבוננו כל שנה אלפי פנסיונרים מקבלים 2ץ5 מלירד שקל מהמיסים שלנו לכיסוי גרעון מבטחים ודומותיה הכספים נגזלים ישירות מהמיסים שנלקחים מאלו שאין להם פנסיה או שיש להם פנסיה צוברת עלובה שגם אם יעבדו 50 שנה לא יוכלו לצבור 40 אחוז פנסיה
חזי  |  13.05.14
לכל התגובות