אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ה־NBA צריכה שדוראנט יזכה באליפות צילום: איי פי

ה־NBA צריכה שדוראנט יזכה באליפות

הכוכב של אוקלהומה סיטי ת'אנדר הוא לא רק שחקן אדיר. בניגוד ללברון ג'יימס, הוא בדיוק מה שליגת הכדורסל הטובה בעולם צריכה כדי לפייס מעריצים שנטשו בגלל כוכבים שחצנים

13.05.2014, 22:43 | בקי גריפין, ניו יורק

עשרים ושש דקות. זה משך הזמן שבו נשא קווין דוראנט נאום תודה לרגל זכייתו בתואר השחקן המצטיין של עונת 2013/14 ב־NBA. במשך כמעט כל הזמן הזה, הודה כוכבה של אוקלהומה סיטי ת'אנדר לכל מי שרק היה יכול. הנאום עצמו היה מרגש עד דמעות – כולל הדמעות של דוראנט, שלאורך הנאום נאבק בהן כדי להשלים את דבריו. הוא בכה בכנות בזמן שהוא סיפר על ילדותו והודה למשפחתו ולכל אחד מחבריו לקבוצה על הצלחתו.

קראו עוד בכלכליסט

דוראנט. החמיא לכל חבר לקבוצה, צילום: איי פי דוראנט. החמיא לכל חבר לקבוצה | צילום: איי פי דוראנט. החמיא לכל חבר לקבוצה, צילום: איי פי

בחודש שעבר הוכיח אדם סילבר שהוא בעל הבית החדש והחזק של ה־NBA, אחרי שהשעה לצמיתות את בעלי הלוס אנג'לס קליפרס דונלד סטרלינג, שפלט מגוון הערות גזעניות. קווין דוראנט, בנאום הזכייה שלו, הוכיח שהוא לא רק השחקן המוערך והטוב בליגה, אלא גם בדיוק הכוכב שסילבר זקוק לו נואשות.

אמא MVP

"כמו להיות בתוך קופסה שאי אפשר לצאת ממנה" – כך תיאר דוראנט, אחד מהכדורסלנים הטובים בעולם כיום, את ימי ילדותו. הוא סיפר על מעברי הדירה התכופים, והתחושה הכללית שעוני זה מעגל שאי אפשר לשבור. הכדורסל הוציא אותו בסוף מהמעגל הזה, וכך גם את כל משפחתו. היום הם מסודרים לכל החיים, בזכות ההקרבה שלהם והעבודה הקשה שלו. וזה בדיוק הסיפור שהקומישנר סילבר צריך.

רק 2% משחקני הקולג' מגיעים ל־NBA, ודוראנט הוא זה שיעניק לכולם תקווה. האנדרדוג המושלם שלא מפסיק לעבוד, שתמיד רוצה ללמוד ולהשתפר. דוגמה חיה לטענה שאם רק עובדים קשה – מצליחים, ובגדול. הכוכב הגדול של אוקלהומה סיטי הוא תמצית החלום האמריקאי, או כמו שהוא בעצמו אמר: "הבנתי שהכדורסל זו הפלטפורמה שבזכותה אני יכול להעניק לאנשים השראה".

ודוראנט לא מפסיק לעורר השראה. הוא מודל לחיקוי בקרב שחורים עניים – שאינם יכולים אפילו להרשות לעצמם לרכוש גופיה שלו, אבל יכולים להסתכל בהערצה על הדרך שעבר. ואולם, דוראנט פונה גם לאלה שיש להם: כל גבר היה רוצה שדוראנט יהיה החבר הכי טוב שלו, וכל אם היתה רוצה אותו כחתן. דוראנט, שעל הפרקט הוא מכונת קליעה קטלנית, הוא ענק מחבק ולבבי מחוץ למגרש, זה שמחבר בין כל חברי הת'אנדר. הוא קונצנזוס בקרב אוהדי הכדורסל: כולם רואים בו כדורסלן גדול וגם אדם גדול. האיש מלא באהבה, ואי אפשר שלא להתאהב בו בחזרה.

"הסיכויים היו נגדנו", אמר בנאום והישיר מבט לעבר אמו, שגדלה אותו כאם חד־הורית עם שני אחים בגיל 21. הוא שיתף את כולם בקשיים הכלכליים שחווה, ועל כך שלמרות הכל, אמו תמיד דאגה שלו ולאחיו יהיה מה לאכול ומה ללבוש. הדמעות לא הפסיקו לרדת כשהוא הודה לה על כך שתמיד עודדה אותו, ושתמיד האמינה בו. וזה היה כמה ימים בלבד לפני יום האם. מה אפשר לבקש יותר?

"את ה־MVP האמיתי", אמר דוראנט לאמו, והציטוט הזה כבר הפך לפוסטר. ערוצי הטלוויזיה שידרו אין סוף כתבות על האם המוערכת ביותר באמריקה. סיפור מעורר השראה של אישה שחורה שניצחה כנגד כל הסיכויים, שגידלה בנים למופת, ושהפכו מודלים לחיקוי לאומה שלמה.

דוראנט נגד לברון. צניעות נגד שחצנות, צילום: איי אף פי דוראנט נגד לברון. צניעות נגד שחצנות | צילום: איי אף פי דוראנט נגד לברון. צניעות נגד שחצנות, צילום: איי אף פי

לא אני, אנחנו

אין ספק שהסיפור של דוראנט מרגש, אבל מדוע הוא כל כך נחוץ ל־NBA – ליגה שמלאה בכוכבים שעברו חיים לא קלים אבל הצליחו להיות מיליונרים בזכות עבודה קשה?

אחת הבעיות הכי גדולות של הכדורסל האמריקאי בעשור האחרון היא ששחקנים מובילים הפכו להיות בלתי נגישים, ואפילו שחצנים. לברון ג'יימס אמנם מגיע מרקע דומה לזה של דוראנט, אבל לא מעורר אמפתיה כמוהו. הוא התחבר לאליטה העשירה בארה"ב, ועבר מקליבלנד הסימפטית לנבחרת הכוכבים הדורסנית של מיאמי. טענה מרכזית נוספת כלפי הכוכבים היא שהם החליפו את המשחק הקבוצתי בשיפור הסטטיסטיקה האישית. זה בלט במיוחד אצל קובי בראיינט, שעכשיו אפילו דורש להיות שותף להחלטה מי יהיה המאמן הבא של הלייקרס.

כשלברון זכה באליפות הראשונה שלו עם מיאמי, ודיוויד סטרן העניק לו את תואר ה־MVP, הדבר הראשון שיצא לו מהפה היה: "הגיע הזמן, לעזאזל!". כשזכה באליפות השנייה שלו, בעונה שעברה, הקדיש את נאום הניצחון שלו לעצמו. בנאום אמר "אני" 17 פעמים ואף לא פעם אחת את המילה "אנחנו". ראשי ה־NBA יכלו באותו זמן להסתכל בקנאה על המתרחש בליגת ההוקי קרח: באותו זמן ממש ג'ונתן טואס, האלוף הטרי של שיקגו בלקהוקס מה־NHL, אמר "אנחנו" 14 פעמים בנאום הניצחון שלו. "אני" הוא לא אמר.

דוראנט מציג דמות של כוכב כדורסל אחר. "התאהבתי במשחק לא בגללי, אלא בגלל שחקנים כאלה", אמר בנאום כשהוא מחווה לעבר שחקני אוקלהומה האחרים, שישבו על הבמה בזמן שנאם. הוא מעריך כל שחקן, כל מאמן, כל איש צוות – ומבין שהוא לא לבד בסיפור הזה. שהוא לא יכול לקחת את כל הקרדיט.

כל שחקן באוקלהומה זכה מדוראנט לתודה מיוחדת, מהוותיקים ועד הצעירים. לכולם הוא הודה על התמיכה והאמונה בו, גם ברגעים שלא האמין בעצמו. הוא ציטט שיחות טלפון, הודעות טקסט ופתקים, שהציגו תמונה של חבורה מגובשת, אנשים שדואגים זה לזה גם מחוץ למגרש. הוא הודה לקנדריק פרקינס על הודעות בלילות אחרי הפסדים, שבהם כתב "KD MVP". לדריק פישר הוא הודה על כך שלימד אותו שתמיד יש במה להשתפר. הוא דאג להזכיר שחבריו הם אלו שהופכים אותו לשחקן טוב יותר, והוסיף שהתואר שייך לא רק לו – אלא גם להם.

בסוף הנאום, כמו מנהיג אמיתי, הודה ה־MVP שהוא "לא תמיד המנהיג הכי טוב, או השחקן הכי טוב", והתנצל על הפעמים שדיבר לא יפה אל חבריו. הוא גם לא התנער מהביקורת על אי־היציבות שלו ושל הקבוצה, ואמר "כולנו בתהליך של השתפרות". הוא אמר שחשוב לו, קודם כל, להיות אדם טוב יותר ורק אחר כך הוא דואג לכך שיהיה כדורסלן טוב יותר. אחרי שסיים לעבור על כל הקבוצה, צחק ואמר "בטח חשבתם ששכחתי את ראסל (ווסטברוק)", ודאג להודות לחברו הטוב, השחקן השני בטיבו בקבוצה. דוארנט סיפר שווסטברוק מאתגר אותו להגיע לאימונים לפניו, מתווכח איתו ומעמיד אותו במקום כשצריך.

את 26 הדקות שבהן הוא נאם, סיים ה־MVP הטרי במילים: "The End". גם סילבר או הקופירייטר של הליגה, אם יש כזה, לא היו יכולים לכתוב נאום טוב ומתאים יותר. ראשי ה־NBA מקווים שבסופו של הפלייאוף המתרחש כעת, דוראנט גם יצרף לעצמו תואר אליפות ראשון. הם צריכים את זה הרבה יותר ממנו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות