אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה הגירוד בורח? צילום: שאטרסטוק

למה הגירוד בורח?

מגרד לי בגב. יופי, בדיוק שם. עד כאן הכל ברור. אבל למה ברגע שמגרדים את הנקודה הראשונה, פתאום נקודות אחרות נזכרות לגרד גם הן? למעלה, למטה, ימינה, שמאלה. ימי

15.05.2014, 08:39 | בלדד השוחי

ימי היקר,

"עד כאן הכל ברור"? אפילו האנשים האמיצים שמשקיעים את חייהם ואת מרצם לחקר הגירוד (והרי ברור לך שבהכרח יש כאלו) עדיין לא לגמרי יודעים בדיוק מה מגרד ולמה. ובכל זאת, יש כמה דברים שאנחנו כן יודעים.

ראשית, אף שקשה מאד לסווג את התחושה שגורמת לנו לרצות לגרד (יש בה עקצוצים, דגדוגים, חום, קור, לחץ ועוד) או את הגירוי שמעורר אותה (זה יכול להיות מגע, גירוי חשמלי או כימי, שינוי בטמפרטורה, או אפילו קריאה חוזרת ונשנית של צמד המילים "מגרד לי"), ברור לנו שחלק עצום מבעלי החוליות מתגרדים - החל בקופים וכלה בצפרדעים ואפילו צבים, שעושים זאת במרץ מפתיע (כן, יש סרטים ברשת).

הגירוד הוא אחיו הקטן והרגיש של הכאב. הכאב אומר: "משהו כאן מאד לא בסדר". הגירוד אומר: "משהו כאן חשוד". וגם במערכת כה רגישה יש גירויים שלא עוברים את הסף, כמעט־גירודים, צילום: שאטרסטוק הגירוד הוא אחיו הקטן והרגיש של הכאב. הכאב אומר: "משהו כאן מאד לא בסדר". הגירוד אומר: "משהו כאן חשוד". וגם במערכת כה רגישה יש גירויים שלא עוברים את הסף, כמעט־גירודים | צילום: שאטרסטוק הגירוד הוא אחיו הקטן והרגיש של הכאב. הכאב אומר: "משהו כאן מאד לא בסדר". הגירוד אומר: "משהו כאן חשוד". וגם במערכת כה רגישה יש גירויים שלא עוברים את הסף, כמעט־גירודים, צילום: שאטרסטוק

זה מתחיל כשמשהו מגרה את תאי העצב שבעור, והתאים שולחים הודעה לעבר המח. אבל ההודעה עוברת דרך חוט השדרה, וכשהוא רואה את ההודעה הזו הוא לוקח את החוק לידיים. במקום להמתין ולראות מה דעתו של מר מח על העניין הזה, הוא שולח על דעת עצמו הוראה לאחת הגפיים הזמינות להתחיל לגרד. זה רפלקס הגירוד. ותועלתו ברורה מאליה: הוא עוזר לך להיפטר מהמשהו שגורם לגירוי. זה יכול להיות טפיל (או טפילה) שמוצץ את דמך, זה יכול להיות חומר לא ידידותי שמזיק לך לעור או אולי אפילו סתם לכלוך. כך או כך, שלח יד והיפטר מזה.

בעצם, הגירוד הוא אחיו הקטן והרגיש יותר של הכאב. הכאב אומר לך "משהו כאן מאד לא בסדר", והתגובה המיידית שלך - זו שמגיעה מחוט השדרה - היא להירתע וללכת למקום אחר. הגירוד אומר לך "משהו כאן חשוד", והתגובה המיידית שלך היא לשלוח יד ולבדוק. וכיוון שמוטב להתגרד עשר פעמים בלי סיבה מאשר לפספס פעם אחת גירוד חשוב, המערכת הזו מאד רגישה, ויש בה הרבה אזעקות שווא.

אבל אפילו במערכת כה רגישה יש גירויים שלא עוברים את הסף. מקומות שרק כמעט מגרדים, אבל לא ממש. ומתברר שבזמן פעולת הגירוד, אפילו כמה שניות אחרי שתחושת הגירוד המקורית חלפה, הרגישות שלך לגירודים עולה. אולי זו הדרך של הגוף לומר לך שאם היד שלך כבר באזור, רצוי להשתמש בה לסריקה מקיפה יותר. כך או כך, ברגע שאתה מתחיל להתגרד מערכת האזעקה שלך נהיית רגישה יותר, וכל הגירויים האחרים באזור, אלה שעד כה לא היו חזקים מספיק כדי להיחשב לגירוד, פתאום נחשבים ועוד איך.

תגיות