אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לפי בג"ץ, אין שום חובה להסיר פרטים מביכים עליכם מחיפושי גוגל צילום: shutterstock

לפי בג"ץ, אין שום חובה להסיר פרטים מביכים עליכם מחיפושי גוגל

קבע שפרטי מידע שפורסמו ברשת הם "נחלת העבר" גם אם פגעו באדם או בציבור. זאת, יממה לאחר שצנעת הפרט הוגדרה באירופה כחשובה מזכות הציבור לדעת - מה שיחייב את גוגל למחוק תוצאות חיפוש

14.05.2014, 15:16 | עומר כביר
הזכות להישכח? לא לפי בית המשפט העליון של מדינת ישראל. יום אחרי שבית הדין לצדק של האיחוד האירופי קבע שלאזרחים עומדת הזכות לבקש מגוגל להסיר קישורים לפריטי מידע מביכים מעברם, מפרסם בג"ץ החלטה שממנה משתמע ההפך המוחלט. לפיה, פרסומים שעלו לאינטרנט בעבר הם נחלת העבר ולכן אין שום חובה להסירם.

קראו עוד בכלכליסט

הדברים נקבעו במסגרת תלונה על ביזיון בית הדין שהגישו פעילים נגד המאגר הביומטרי, אחרי שלדבריהם משרד הפנים לא נענה להוראת השופטים להסיר מהרשת פרסומים להצטרפות למאגר שנקבע שעלולים להטעות את הציבור.

שופטי בג"ץ דחו את הבקשה ופסקו, בין השאר: "אילו אינם פרסומים שוטפים, אלא פרסומי עבר. העובדה כי ניתן למצוא פרסומים אלה גם היום באינטרנט (בין היתר באמצעות מנוע החיפוש Google) אין בה כדי להפכם לפרסום שוטף. הדבר דומה לאפשרות למצוא פרסומי עבר בעיתונות הכתובה באמצעות חיפוש בארכיון. אין המדובר בפרסום שוטף... ולכן תיקונם של פרסומים אלו לא נדרש מהמשיבים".

הסרת תוצאות חיפוש: באיחוד האירופי כן, אבל לא בישראל, צילום מסך: Google הסרת תוצאות חיפוש: באיחוד האירופי כן, אבל לא בישראל | צילום מסך: Google הסרת תוצאות חיפוש: באיחוד האירופי כן, אבל לא בישראל, צילום מסך: Google

עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, שייצג את מתנגדי המאגר בעתירה, ביקר את החלטת השופטים. "בעוד שבאירופה הזכות להשכח כוללת גם את הזכות להסיר פרסומי עבר, בית המשפט העליון פוסק היום כי מה שהיה בעבר נותר בעבר, וכמו ארכיון עיתונות אין טעם לגעת בו", אמר ל"כלכליסט".

דין אתר אינו כדין עיתון

ההחלטה ממחישה בצורה חדה את פערי התפיסה שקיימים בין שופטי העליון למרבית הגולשים ברשת. בשעה שלכל גולש ברור ששאלת זמן פרסום המידע בטלה בשישים כאשר ניתן להגיע אליו במהירות וללא כל מאמץ בעזרת כמה הקלקות עכבר ותקתוקי מקלדת, סבורים שופטי העליון שדינו של מידע זה הוא כדין ידיעות ישנות שפורסמו בעבר בעיתונים וכיום מעלות עובש בארכיונים אפלים שנגישים רק לבעלי הזמן והרצון לנבור במעמקיהם.

מעולם, כך נראה, לא הומחש בצורה בוטה כל כך חוסר ההבנה של שופטי העליון במהות פעילותה של האינטרנט ואופן השימוש בה. מידע ישן ברשת אינו זהה לידיעת עיתון, שכן הוא זמין ונגיש ללא כל מאמץ בלי קשר לתוקפו ולמעשה ידיעה בת כמה שנים שהתפרסמה באתר אפשרי שתהיה נגישה, בזכות גוגל ומנועי חיפוש אחרים, הרבה יותר מידיעה שהתפרסמה אך היום בעיתון דפוס בלבד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
בג"ץ טועה גם משפטית!
המקבילה של ארכיון העיתונים המודפסים ברשת היא ארכיון כתבות של האתרים הספציפיים ולא גוגל! גוגל הוא זה שהופך את המידע מ"נחלת העבר" למידע עכשווי, מיידי, נוכחי, חי וזמין! בג"ץ היה צריך להשוות את הסוגייה לחוק המרשם הפלילי, לפיו לאחר 7 שנים המידע הפלילי נמחק כי לאדם יש זכות להתחיל דף חדש. השוואה נוספת: הקלון שמוטל על איש ציבור שהורשע מוגבל בזמן ואינו לנצח! החלטת בג"ץ האחרונה בעניין גוגל מחזירה אותנו אחורה מכל בחינה. היא מסיייעת רק לרווחים של גוגל. אמור מעתה: זכות הציבור לפרטיות ושיכחה נופלת מול זכות החברות הרב לאומיות לרווחי עתק.
אני  |  20.05.14
8.
השופטים טועים גם משפטית!
המקבילה לארכיוני העיתונים המודפסים ברשת, היא ארכיוני האתרים הספציפיים ולא גוגל! גוגל דואג שהמידע לא יהיה "נחלת העבר" אלא חי ונושם בכל רגע. לשופטים יש אינטרס שפסקי הדין שלהם יפורסמו בגוגל ולכן הם פוסקים כך. הם גם דאגו לעצמם שיוכלו לפרוש בכל שלב ולקבל פנסיה מלאה, ולאחרונה קיבלו אפשרות לפרוש רק בגיל 75 (!) למי שבוחר בכך. תתעוררו מהאשליה שמישהו דואג לנו כאן. כל הכבוד לאיחוד האירופי שדואג לתושביו. ואגב, לא מקרי בעיני שהפסיקה הזו יצאה מיד למחרת הפסיקה האירופית. בג"ץ מסמן לנו: אצלנו לא תקבלו זכויות! כאן לא אירופה...
אני  |  20.05.14
6.
אין אין על בג"ץ, בנושאים שלא אמורים להיות תחת סמכותו הוא מתערב בצורה שמחסלת את מדינת
ישראל כמדינה יהודית בשם ערכיהם הקוסמופוליטיים באצטלה של זכויות אזרח. בנושאים שלמרות התיעוב שלי כלפיהם אני עוד מחזיק בנחמה פורתא כלשהי, כבשת רש בדמות האמונה שלכל הפחות אותה הגנה אזרחית תתפרש גם כלפי האנשים הפשוטים, שאם האדונים הנאצלים מפטרנים עלינו אז לפחות יפטרנו בצורה הגונה-בנושאים הללו הם דווקא משליכים את האזרח לזאבים.
15.05.14
5.
הפסיקה האירופאית היא עקרונית ונטולת פירוט. נראה איך יאכפו אותה.
נכון לעכשיו בית המשפט הישראלי הפגין גישה יותר מחוברת למציאות. גם אם "הצדק" דורש מחיקה אסור למחוקק לנסח חוק שאינו ניתן לאכיפה. כמה נקודות לבחון: הנתבעת היתה גוגל למרות שהיא "רק" מנוע חיפוש. המידע עצמו נמצא במקומות אחרים ולא נמחק. הוא עדיין יהיה נגיש עם קישורים ישירים ומנועי חיפוש אחרים. מדובר בתביעה עצלנית כנגד גוגל במקום לתבוע את האתרים שמחזיקים את המידע בפועל. למי יש זכות לדרוש מחיקת קישורים? כל מידע נכתב ע"י מישהו ומתייחס לאדם או מספר אנשים. למי מכולם יש הזכות לתבוע את הסרתו? מה בנוגע לאנשי ציבור? איך אמורה המחיקה להתבצע? ע"י רשימת לינקים שאסור לגוגל להראות? מה עם קישורים שמראים עשרות פריטי מידע בו זמנית? מה עם לינקים שמשתנים באופן דינאמי?
א  |  15.05.14
לכל התגובות