אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנספח הסיני: "אין סיבה לפחד מרכישת תנובה" צילום: צביקה טישלר

הנספח הסיני: "אין סיבה לפחד מרכישת תנובה"

הו מינג, הנספח הכלכלי של סין בישראל, מנסה להרגיע את חששות הציבור והממשלה מעסקת תנובה שצפויה להיחתם היום או מחר. לדבריו, "הממשל הסיני לא ירשה לברייט פוד לפגוע באיכות המוצרים"

18.05.2014, 07:13 | דוד רפאלי וגולן חזני

עסקת המכירה של תנובה מידיה של קרן אייפקס לברייט פוד הסינית מגיעה היום (א') לישורת האחרונה. צאו שיאו פנג (Cao Xiao Feng), סמנכ"ל הכספים של ברייט פוד העולמית, הגיע לארץ בסוף השבוע בראש משלחת של קרוב ל־20 איש מבכירי החברה, והוא יהיה זה שיחתום היום או מחר על עסקת רכישת השליטה שצפויה להיחתם ביורו ולא בדולרים. ברייט פוד תשלם עבור תנובה כמיליארד יורו, שבניכוי חלקה של אייפקס בחוב לבנק לאומי ייהפכו לכ־820 מיליון יורו. אחוז מסוים מהתמורה יוקצה למתן מענקים לעובדי תנובה בגין העסקה.

קראו עוד בכלכליסט

בארה"ב, בצרפת, בבריטניה וגם בסין חוקים להגבלת השקעות זרות השתלטותם של תאגידים זרים על חברות מקומיות היא מציאות יומיומית בכלכלה הגלובלית; כך מתמודדים עם המצב במדינות שונות נרי ג'ונסוןלכתבה המלאה

הרכישה הזו מעוררת חששות רבים של הממשלה בישראל, שבאו לידי ביטוי בכמה צעדים שבוצעו על ידיה בשבוע האחרון, והגיעו לשיאם במכתב להנהלת תנובה שבו הובהר כי הצעדים הרגולטוריים ביחס לחברה - כמו פיקוח מחירים ושינויים מבניים - לא הסתיימו. אחרי המכתב הגיעה פשיטה של רשות ההגבלים העסקיים על רשתות שופרסל ומגה לצורך השלמת חקירה בת שנתיים באשר ליחסי הגומלין שלהן עם תנובה.

אך הו מינג, הנספח הכלכלי של סין בארץ, דווקא רוצה להרגיע את הממשלה. בשיחה עם "כלכליסט" הוא אומר ש"אין סיבה לפחד מרכישת תנובה בידי ברייט פוד הסינית". לדבריו, אף שברייט פוד הסינית היא חברה ממשלתית, מה שמדאיג חלק מהפקידות הבכירה בישראל, אין מקום לחשש: "מדובר בעסקה טיפוסית בין שתי חברות עסקיות והשיקולים הם כלכליים בלבד. אין אף שיקול פוליטי או אסטרטגי בעסקה. נמלא אחר החוק והתקנות הישראליות במלואן, ונשמע לממשלה הישראלית".

משלחת ברייט פוד לישראל, צילום: עמית שעל משלחת ברייט פוד לישראל | צילום: עמית שעל משלחת ברייט פוד לישראל, צילום: עמית שעל

מינג הסביר כי "האינטרס הסיני הוא ליצור יחסים טובים ולפתח את השוק הבינלאומי. הצד השני רוצה למכור לסינים כי הוא מעוניין לעזוב את השוק. זה עסקי לחלוטין. זה יעשה טוב לישראל - כרגע היחסים בין שתי המדינות הם מאוד טובים".

מינג הבטיח כי הרכישה לא תשפיע לרעה על השוק הישראלי: "אם סין תרכוש את תנובה דבר לא ישתנה - אף אדם לא יפוטר, השוק יישאר יציב והאיכות לא תיפגע. הממשל הסיני לא ירשה לברייט פוד להוריד את רמת האיכות של המוצרים. אנו מבטיחים כי המוצרים יהיו בדיוק כשם שהיו קודם - זה מאוד חשוב לנו. אל תדאגו, היום חברות סיניות מבצעות רכישות רבות בחו"ל, במדינות מערביות, ואנו פועלים לפי סטנדרטים בינלאומיים".

נראה שכבר אין דרך חזרה

החששות בצד הישראלי נובעים מהסיכון כי לאחר השלמת המכירה כל שינוי מבני בתנובה או כל הטלת רגולציה משמעותית על החברה עשויים להפוך לזירת התגוששות פוליטית בין שתי המדינות. במקרה הזה הדאגה היא שרגולציה נוספת על תנובה, המוגדרת כמונופול, תסוכל בידי לחצים פוליטיים.

בימים אלה בוחנים במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה הטלת פיקוח על מחיריהם של מוצרי חלב שונים. עד כה הוכנסו לפיקוח שמנת 38% וגבינה לבנה, אך הרווחיות במוצרים נוספים כמו שמנת באחוזי שומן נוספים וגבינות צהובות נבדקת. בתסריט הקיצוני יותר נבחנת גם אפשרות לפרק את תנובה. פקידים בכירים בירושלים הסבירו בסוף השבוע שצעדיהם נועדו לשקף לצד הסיני בטרם חתימת העסקה את הסטטוס העדכני של החברה, ולהזהירה שנשקלים צעדים נוספים להצרת צעדיו של המונופול - כך שלא תירשם הפתעה מצד הבעלים החדשים ביום שאחרי העסקה.

עד כה, למרות החששות בצד הישראלי, עסקת תנובה נמשכת כסדרה. מעבר להגעתם של נציגי ברייט פוד לישראל במהלך השבוע, במקביל מגיעה היום לביקור בארץ גם משלחת מסין בראשות ליו יאנדונג (Liu Yandong), סגנית שנייה לראש ממשלת סין. יאנדונג הגיעה בהזמנת ממשלת ישראל כדי לבקר בכנס החדשנות של ישראל (MIXiii). היא היתה אמורה לבקר בארץ כבר ביולי אשתקד, אך ביקורה בוטל בשל עיצומי עובדי משרד החוץ הישראלי.

צאו שיאו פנג, צילום: איי אף פי צאו שיאו פנג | צילום: איי אף פי צאו שיאו פנג, צילום: איי אף פי

בדרג הפוליטי, בעיקר מכיוונו של ראש הממשלה, נרשמת תמיכה בעסקת המכירה של תנובה - מה שצפוי להפיל הצעת חוק בעניין שתעלה היום בוועדת השרים לחקיקה. מדובר בהצעת חוק שיזם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ אבישי ברוורמן, שנועדה להגביל מכירת שליטה בחברות אסטרטגיות במשק. על ההצעה כבר חתומים 49 חברי כנסת מכל הסיעות וכן כל המועמדים לנשיאות מקרב חברי הכנסת, אולם היא צפויה ליפול מכיוון שאינה זוכה לתמיכת הקואליציה.

על פי ההצעה, במקרים של מכירת חברה ישראלית מרכזית במשק תוקם ועדה בראשות שר הכלכלה, אשר תבחן את העסקה ותוודא כי אינה נוגדת את האינטרס הציבורי. הצעת החוק מגדירה חברה מרכזית כחברה שבה יותר מ־1,000 עובדים, ואשר קיבלה סיוע מהמדינה בהיקף של 50 מיליון דולר בחמש השנים שלפני המכירה. על פי ההצעה, בוועדה יישבו גם שני עובדי משרדי ממשלה, נציג התאחדות התעשיינים, נציג הסתדרות העובדים, ושני כלכלנים מומחים בתחום פעילותו של התאגיד הנמכר. לוועדה תישמר המילה האחרונה לאישור העסקה.

להגן על התאגידים החשובים

בשיחה עם "כלכליסט" הסביר ברוורמן כי "הצעת החוק עלתה בעקבות תנובה, אבל היא לא על תנובה - תנובה כבר נמכרת. אני מתחיל לראות שהכל הולך להימכר פה. מכתשים אגן נמכרה, כלל ביטוח בדרך החוצה, גם טבע עוד תימכר, וצים. כיל היתה נמכרת לקנדים אם ברגע האחרון לא היו צועקים פה. הסתכלתי מה עושים בארה"ב ובקנדה - וגיליתי ששם קיימת ועדה כזאת. אז למה לא בישראל? אני מעלה את החוק הזה בתור קריאת אזהרה, אני רוצה להתחיל את הדיון הציבורי".

ברוורמן מסביר את הבעייתיות הטמונה במכירת שליטה על חברות אסטרטגיות במשק: "באים ואומרים לי שאין שום הבדל. ההבדל הוא בשעת משבר. ההבדל הוא בשקילת האינטרסים הישראליים. חברות בבעלות זרה יכולות להגיד לעצמן בשעת משבר 'למה להסתבך? נוציא את המו"פ למקום אחר'. לאף קרן בריטית או סינית לא אכפת מהילדים שלנו".

העובדה שהדרג המקצועי והדרג הפוליטי חלוקים ביחס לסיכונים במכירת תנובה לסינים סיכלה עד כה יוזמות משמעותיות יותר ביחס לעצירת העסקה. הרגישות ביחס ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות גם הביאה לכך שעד כה הצעדים שכן נעשו הובלו בידי דרגי ביניים במשרדים המקצועיים ולא בידי הרגולטורים הבכירים, שגם לא הסכימו להביע את דעתם באופן גלוי על העסקה. עם זאת, קיימים תקדימים בעולם למדינות שביצעו צעדים להגבלת רכישות בידי חברות זרות של תאגידים בעלי חשיבות דרמטית למשק המקומי באותה המדינה.

תגיות

28 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

27.
הסטוריה וכלכלה- אז והיום
בעבר התבטא האימפריאליזם בכיבוש טריטוריה ולאחריו כיבוש הכלכלה ושעבוד העמים הכבושים במיסים כבדים ועבודות פרך. במאה עשרים ואחת האימפריאליזם הינו כלכלי קרי: כיבוש עמים באמצעות השתלטות , אמנם חוקית, על נכסיהם (קונצרנים, חברות, נדל"ן,ביטוח) ובשלב שני כיבוש החברה (SOCIETY ), דעת הקהל שלה, תרבותה באמצעות מנועי חיפוש באינטרנט, אתרי קניות ועוד. כל זאת בשם הגלובליזציה התחרות והליברליזם (סין אגב אחרונה להיקרא מדינה ליברלית אבל היא הפנימה מהר מאוד את שפתו של המערב הצבוע המדושן והקפיטליסטי). בעתיד נצפה במדינות קורסות ששיעבדו עצמן לדעת ושתאלצנה להיפרד בשלב הראשון מנכסיהן ובשלב השני גם מתושביהן וגם מעצמאותן. גלגלי ההיסטוריה מאז ומתמיד הונעו ע"י גלגלי הכלכלה.
כלכלנית , פ"ת  |  18.05.14
לכל התגובות