מי שמשלם לא מערער: מעגל הקסמים של המוסד לביטוח לאומי

מעסיק, שחויב בתשלום דמי ביטוח של כ-3 מיליון שקלים בביקורת ניכויים טען כי המוסד לביטוח לאומי מחויב להשיב לו כ-5 מיליון שקלים בגין תשלומי יתר ששילם בעבר. המעסיק ביקש לערער על החיוב בפני ועדת שומה כחוק, שכן טרם זכה לקבל את ההחזר המגיע לו, אולם המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשתו ואיים עליו בהליכי גבייה ובהטלת עיקולים על חשבונו. מעסיק זה אינו הראשון ובטח שלא האחרון שנתקל במעגל הקסמים של המוסד לביטוח הלאומי ונראה כי מעמדם של המערערים התדרדר עוד יותר.  

במקום לטפל בניגוד העניינים - היועץ המשפטי ביטל את ועדות השומה

חוק הביטוח הלאומי מעגן את הזכות לערער על שומות הביטוח הלאומי בפני ועדות חיצוניות. מכיוון שהביטוח הלאומי אינו רשות מס אלא רשות מנהלית, החוק קובע שהדיון בערעורים יעשה בפני ועדות חיצוניות - אלו אמורות להיות מוקמות על ידי המועצה המפקחת על המוסד לביטוח לאומי ולכלול מומחים מקצועיים ונציגי ציבור. מנגנון זה הוקם כדי למנוע את ההוצאות והטרחה הכרוכים בהליכים משפטיים בבית הדין האזורי לעבודה או בערכאה אחרת.

אולם, חוק לחוד ומציאות לחוד: זה למעלה מעשרים שנה לא הקימה המועצה המפקחת על המוסד לביטוח לאומי את ועדות השומה. אז הכין ההעררים נדונים? בפני אותם פקידים הקובעים את השומות, תוך ניגוד עניינים מובנה.

וכאילו לא די בכך, בדצמבר 2013 ביטל היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי את זכות הערעור בפני ועדת שומה והקים מנגנון ערעור חדש - ללא סמכות ובניגוד לקבוע בחוק.

המוסד לביטוח לאומי. לרבים מהמעסיקים נקבעו במהלך השנים שומות בניגוד לדין וגם תשלומי יתר ששולמו בטעות ולא הושבו להם מעולם | צילום: גדי קבלו

על פי המנגנון החדש, יוכלו המעסיקים להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לערעור בתוך 30 יום ממועד קבלת החיוב, ועל החלטת הערר יוכלו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בלבד. בכך בוטלה, למעשה, החובה הקיימת בחוק למנות ועדות שומה.

המנגנון החדש זהה למנגנון הערעור הקיים במס הכנסה, אלא ששם הוא מעוגן בחקיקה מפורשת, שלא ניתן למצוא לה מקבילה בחוק הביטוח הלאומי. במס הכנסה גם פועלים על סמך נהלים מקצועיים המבוססים על הפסיקה בתחום. כל אלה מהווים תשתית שכמעט ואינה מאפשרת לפקיד המס שיקול דעת בפרשנות פקודת מס הכנסה.

הפנייה לממשלה העלתה חרס

בהשוואה למוסדות המס, במוסד לביטוח לאומי חסרים הנחיות ונהלים ברורים וספק אם קיים במנהל הגבייה גורם מקצועי הבקיא בכל רזי החוק והפסיקה. התוצאה היא, שהחלטות עקרוניות ובעלות השלכה על כלל ציבור המעסיקים מתקבלות לא פעם על ידי פקידים נעדרי הכשרה משפטית ובניגוד לדין. חמור מכך: לא פעם מתקבלות החלטות אלו תוך גיבוי תמוה של הלשכה המשפטית.

מניסיון רב שנים בייצוג מעסיקים מהגדולים במשק, אוכל להעיד כי לרבים מהמעסיקים נקבעו במהלך השנים שומות בניגוד לדין וגם תשלומי יתר ששולמו בטעות למוסד לביטוח לאומי לא הושבו להם מעולם.

בפניותיי לשר הרווחה, ליועץ המשפטי לממשלה, למבקר המדינה ולמנכ"ל הביטוח הלאומי ביקשתי לבטל את החלטת היועץ המשפטי במוסד לביטוח לאומי בעניין ביטול ועדות השומה החיצוניות ופירטתי את הכשלים הרבים במנגנון הגבייה הנוכחי מהמעסיקים: כגון חיובים בניגוד לחוק וללא סמכות, הסתרת מידע מהמעסיקים באשר לזכויותיהם, הקמת אגף שלם של "ביקורת ניכויים" בהחלטה פנימית מבלי שיוסדר בחוק, עקיפת עורכי-דין מייצגים, הטעיית מעסיקים ועוד ועוד.

בהמשך לפניותיי אלה, ומשהחלטת היועץ המשפטי למוסד לביטוח לאומי לא בוטלה ואף זכתה לגיבוי מנכ"ל המוסד, הגיש משרדנו בסוף מרץ 2013 עתירה לבג"ץ בשם מעסיק שנפגע מהתנהלות זו. בין השאר מבקשת העתירה להורות למוסד להקים ועדות שומה כחוק. בהחלטה מיום 14/5/14 נתן בית המשפט העליון צו ביניים כמבוקש בעתירה והורה לקבוע מועד לדיון בפני הרכב.

עד להכרעה בעתירה, מומלץ למעסיקים שנדרשו לשלם דמי ביטוח בביקורות ניכויים לבחון את חוקיות החיובים ולעמוד על זכויותיהם על פי החוק. אנו תקווה שעתירה זו תתקן במשהו את נורמות ההתנהלות באגף הגבייה בביטוח הלאומי.

עו"ד יפית מנגל עוסקת במיסוי שכר עבודה וייצוג של מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי ומס הכנסה, ומשמשת יו"ר משותף של ועדת הביטוח הלאומי במחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

www.psakdin.co.il