ניגוד עניינים? האוצר לא רואה בעיה בשימוש ביועץ התקשורת של בנק לאומי

משרד האוצר פרסם היום (א') את כוונתו לשכור את שירותי חברת שרף תקשורת של מוטי שרף - המייצגת חברות רבות במשק כמו בנק לאומי ופסגות ­- עבור ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי תמורת 15 אלף שקל בחודש למשך חצי שנה.

מוטי שרף

ההתקשרות החדשה מעוררת כבר עכשיו חשש ללא מעט ניגודי עניינים, שכן מצב שבו אותה חברה מייצגת חברות ענק פרטיות ואת משרדי הממשלה האמורים לפקח עליהן הוא בעייתי במיוחד. כך לדוגמה, רק בחודש שעבר החליט משרד האוצר על הגבלת שכר הבכירים במשק ובקרוב תצא הממונה על שוק ההון דורית סלינגר במהלך הנוגע לדמי הניהול. שרף מייצג במקרים האלה לצד האוצר גם את מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח ואת פסגות ונמצא בניגוד עניינים שיכול להוביל לזליגת מידע.

סכנה נוספת העולה היא יצירת אפיק תקשורת חריג בין החברות למקבלי ההחלטות. דרך יועצי התקשורת, באופן עקיף או ישיר, יכול להיווצר מצב שבו קל יותר לחברות שנעזרות בשירותיו של היועץ להגיע לאוזניהם של הרגולטורים ומקבלי ההחלטות דרכו. מעבר לכך, נוצר מצב שבו מידע ממשרד האוצר יכול בקלות יותר לזלוג לגופים המפוקחים על ידו.

המקרה של שרף אינו ייחודי, יועצי תקשורת אחרים עבדו בעבר עם משרדי ממשלה לצד גופים פיננסיים במשק. על הסכנה הטמונה בקשר הזה שבין משרדים ממשלתיים לחברות פרטיות החולקות יחצן דיבר מבקר המדינה כבר ב־2012, כאשר בנק ישראל והרשות לניירות ערך שכרו את שירותיו של זמיר דחב"ש, שייצג במקביל כמה גופים פרטיים המפוקחים על ידם. "נסיבות שבהן הגוף המפקח והגוף המפוקח משתמשים בשירותיו של אותו היועץ יכולות ליצור פתח לזליגת מידע מהגוף המפקח למפוקח ולהעמיד את היועץ במצב של ניגוד עניינים אפשרי", כתב אז המבקר בדו"ח.

מקורבים לשרף הסבירו היום כי קשה למצוא בימינו יועץ מנוסה שאין לו ניגוד עניינים פוטנציאלי. לדבריהם, לכן העביר שרף רשימה מסודרת של לקוחותיו לאוצר ועל פיה בחר המשרד איך, מה ובאילו נושאים לערב את חברתו, כאשר כל זה יעוגן בהסכם ניגוד עניינים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ההתקשרות אושרה על ידי ועדת מכרזים על בסיס קריטריונים שהוגדרו מראש, כמקובל בכל התקשרות שמבוצעת על ידי המשרד".