בשבחי האנונימיות

אבל לא בכל המדינות מאמינים שתעודת זהות היא דבר הכרחי. להפך. בבריטניה, מדינה עם מסורת של סדר ודיוק, מעולם לא היתה תעודת זהות לכל התושבים. הממסד הבריטי אינו מחזיק בסיס נתונים מרכזי עם מידע על תושבים כדי לזהות אותם בפני הרשויות, אלא רק מאגרים לצרכים ספציפיים (כגון של משלמי מס או בעלי רישיון נהיגה).

מלחמה בהגירה הבלתי חוקית

כאשר יש צורך לברר את הזהות של אזרח בריטניה, המשטרה עושה את אותן הבדיקות שעושים במדינות אחרות כדי לברר את זהותו של אדם בשלב שבו מנפיקים לו תעודת זהות. הוא יכול להזדהות גם באמצעות דרכון או רישיון נהיגה.

ב־2002 הכריזה הממשלה הבריטית, שהונהגה אז בידי מפלגת הלייבור, על תוכנית להנפיק תעודות זהות לבריטים. תעודות הזהות החדשות, אמרו בלייבור, יסייעו במלחמה בטרור שהיתה אז - בימים שאחרי מתקפת 11 בספטמבר - בראש סדר היום. הן גם היו אמורות לעזור להילחם בהגירה הבלתי חוקית למדינה. התעודות החדשות הכילו רכיב ביומטרי של טביעות האצבע והפנים של מחזיק התעודה (על התעודה עצמה ולא במאגר מרכזי). למרות זאת אזרחי בריטניה מעולם לא חויבו להנפיק או להחזיק את תעודות הזהות הללו.

תעודת זהות ישראלית. עבורנו היא חלק בלתי נפרד מהחיים במדינה, אך בבריטניה אין חובה לשאת אותה

מתקשים לרכוש אלכוהול

שמונה שנים לאחר מכן, ב־2010, הושלם תהליך החקיקה והונפקו תעודות זהות לכ־15 אלף בריטים שהיו מעוניינים בהן. אבל הממשלה החדשה שעלתה לשלטון, בקואליציה של המפלגה השמרנית והמפלגה הליברל־דמוקרטית, החליטה לזרוק את התוכנית - ואת תעודות הזהות - לפח. "נחסוך 800 מיליון ליש"ט בתוך עשר שנים", הסבירה אז שרת הפנים תרזה מיי. "אני מאמינה שזה חשוב אבל לא רק בגלל החיסכון בכסף. זה עניין עקרוני". לטענתה של מיי, הנפקת תעודות זהות לכל הבריטים היתה עלולה לפגוע בחירות שלהם ובזכות לאנונימיות. בעקבות ההחלטה הזו, בסיס הנתונים שהכיל את המידע מתעודות הזהות שכבר הונפקו - הושמד.

מי שכן חייבים להנפיק תעודה מזהה בבריטניה הם תושבים זרים שמתגוררים במדינה ואינם אזרחי ה־EEA (אזור שכולל את האיחוד האירופי ועוד כמה מדינות). על פי החוק האירופי, הם מקבלים כרטיס ביומטרי שעליו מאוחסנים הפרטים שלהם, ולא בבסיס נתונים מרכזי.

היעדר תעודת הזהות יוצר בעיה לצעירים, שצריכים להוכיח את גילם בכניסה למועדונים או בעת רכישת אלכוהול. לכן שורה של חברות פרטיות, שעובדות באישור משרד הפנים הבריטי, מנפיקות כרטיסים שמשמשים למעשה כתעודת זהות בפועל, ויכולים להוכיח את גילו של מחזיק התעודה.