אפליקציות מובייל חינמיות? זהב של שוטים

אפליקציות מובייל הן הדרך בה יכול כל מי שיש לו ראש טכנולוגי וחבר עם רקע בתכנות להתעשר. או לפחות זה המסר שמעבירה לנו התעשייה. אבל בפועל, המציאות שונה באופן צורם ובולט: לפי מחקר של חברת Quantcast, רק אחת מכל 100,000 אפליקציות בחנות היישומים של אפל זוכה ליותר מחמישים אלף הורדות - מה שנחשב רף תחתון עבור מפרסמים רבים.

בנוסף, אחוז גבוה של משתמשים מנסים אפליקציה שהורידו ואז שוכחים לחלוטין מקיומה. כאשר המודל הפופולרי ביותר הוא של אפליקציה חינמית שנשענת על פרסומות ורכישות בתוך הממשק שלה בתור מקור רווח - בעוד שאחוז כל כך זניח מכל האפליקציות בכלל מגיע לפוטנציאל רווח, אפשר לומר בבטחה שהשוק תחרותי וקשה משנדמה.

העולם לא צריך 500 תואמי פלאפי בירד

יש לכך מספר סיבות. ראשית, רוב האפליקציות החדשות אינן מציגות כל רעיון חדש שהוא. ישנן חברות שמפתחות אפליקציות שמעתיקות כאלה שכבר הצליחו, מתוך שאיפה שמשתמשים יתבלבלו ויורידו אותן. חברה כזו, שמפתחת יישומים רבים כאלה, יכולה להציג למפרסמים נתוני הורדות מרשימים ולהציע להם חבילות פרסום חוצות-אפליקציות, כדי להגיע לרווחיות. המפתח המתחיל נשען על פלטפורמת הפרסום של גוגל, שלא תיתן לו הכנסה משמעותית עד שלא יגיע למספר גדול של משתמשים.

הצצה חטופה בחנויות האפליקציות מוכיחה כמה יבש הוא השוק בכל הנוגע ליצירתיות: על כל אפליקציה בסגנון סנאפצ'ט תמצאו עוד מאה כמעט זהות שמבטיחות להמציא מחדש את עולם הסלפי והצ'ט, על כל משחק - אפילו עלוב כמו פלאפי בירד - תמצאו עוד מאה שעושים את אותו הדבר בדיוק, עם שינוי דק בממשק, בשם ובדמות בה שולטים.

סיבה נוספת היא שפיתוח אפליקציות הוא עניין לא זול כאשר מדובר במפתח בודד או חברה קטנה. נניח שיש לכם רעיון לאפליקציה ואין לכם ידע או ניסיון בתחום. שכרתם מפתח מובייל, מעצב וחברה שתבנה עבורכם תוכנית עסקית. גם האפליקציה הפשוטה ביותר תצריך מסד נתונים שצריך לתחזק, אנשי תמיכה שיוכלו לטפל בתקלות ולהתייחס לדיווחי משתמשים וכמובן - מאמץ שיווקי שיגדיל את מספר המשתמשים.

כל אלה הם עניין יקר. אנג'לים וקרנות הון סיכון לא ישימו כסף על חברה צעירה שהרעיון שלה אינו מקורי ויצירתי באמת - ושפוטנציאל הרווח גדול ומהיר יחסית. קרן תהיה מוכנה להמר על מפתח בעל שם ממניע עסקי ברור: אחד כזה אמור להכיר את השוק טוב ממפתח אלמוני, מה שיגדיל את סיכוייו להצליח. כל קרן תעדיף פיתוח שמאחוריו בכיר חברת הייטק או אפילו סלבריטאי. מה גם שלדמויות כאלה יש גם בד"כ הון עצמי שמאפשר השקעת סיד קטנה יותר מצד הקרן.

כשמייסד טוויטר ביז סטון חושף רעיון לאפליקציה של רשת חברתית מבוססת שאלות, אנשי הון סיכון מאמינים לו ומשקיעים בו בלב שלם. כשמושקת האפליקציה, אנשים מתים לדעת מה הוא עשה שם שלא נעשה לפני כן ומורידים אותה (אפילו שיש אפליקציות לקוורה, Askem ואחרות שעושות את אותו הדבר). את הפיתוח הקטן שלכם אף אחד לא יראה בכלל בלי מאמצי שיווק - שעולים כסף שאין למפתח הבודד. 

המפרסמים לא פראיירים

המחקר מציג עוד נתון ששופך מים קפואים על שוק האפליקצייות ה"לוהט": כ-83% מהמשתמשים שמורידים אפליקציה חדשה בודקים אותה ונכנסים אליה פעמים בודדות - ואז לא משתמשים בה שוב.

נתון זה מציג את פניו האמיתיים של צרכן האפליקציות: יש לו עיניים גדולות וראש פתוח והוא ישמח להוריד יישומים, אבל הוא יאבד עניין במהירות וישכח מקיומם. כך, יכולים המפתחים להציג נתוני הורדות שלא משקפים בשום צורה את היקף השימוש ולפיכך, את אפקטיביות הפרסום באפליקציות שלהם.

המפרסמים הם ממש לא פראיירים: אפליקציה ששיעור השימוש שלה נמוך לא תקסום להם בתור נדל"ן פרסומי. החברות שמפתחות שלל יישומי-זבל כדי להציג שיעור הורדות ניסו לפתור זאת על ידי שילוב התראות והודעות נכנסות - כאלה שקופצות ומזכירות למשתמש שיש לו אפליקציה בה לא השתמש זמן מה ושיש בה משהו חדש. זאת, מתוך שאיפה שייכנס אליה והחברה תוכל להציג למפרסם שיעור שימוש גבוה. אבל גם המשתמש לא פראייר: אפליקציה ששכח מקיומה ומתחילה להציק לו היא אפליקציה שתימחק בהזדמנות הראשונה.

עשו קודם מיליונים - ואז אפליקציות

הדו"ח של Quantcast מזכיר לנו שפיתוח למובייל משתלם רק אם מדובר ברעיון יצירתי באמת, שמאחוריו הגב הכלכלי הנדרש למאמץ שיווקי שיהוון אותו. סיפורים כמו של ווטסאפ, חברה שלא קידמה את עצמה והפכה לאפליקציית הצ'ט של העולם, נדירים להחריד. למעשה, אם מתייחסים לסיכוי של חברה להצליח מפיתוח אפליקציית מובייל ומשקללים את ההשקעה הנדרשת, נראה שקל יותר להשיג החזר השקעה בשליחת טופס ללוטו מאשר בפיתוח יישומי מובייל.