אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגלגלים ברפורמת שכר המפרקים: ביהמ"ש נתן צ'ק פתוח לנאמני אי.די.בי צילום: עמית שעל

הגלגלים ברפורמת שכר המפרקים: ביהמ"ש נתן צ'ק פתוח לנאמני אי.די.בי

השופט איתן אורנשטיין אישר את בקשת השכר של נאמני אי.די.בי, אך הודה שאין לו מושג בכמה כסף מדובר, שלל תשלום לפי שעות בפועל בניגוד להחלטותיו הקודמות והתבסס על הכנ"ר בהחלטה שרוקנה מתוכן את הרפורמה המתוכננת

20.05.2014, 08:45 | ענת רואה

זו כנראה האירוניה בהתגלמותה: בעוד משרד המשפטים פועל (בעצלתיים) לקדם את הרפורמה שלו, המיועדת לשים סוף לחגיגות שכר הטרחה על חשבונם של נושים בתיקי פירוק, הובילה הסכמתו של הכנ"ר פרופ' דוד האן לדרישת שכר הטרחה של נאמני אי.די.בי להחלטה של השופט איתן אורנשטיין, שלא רק כללה אישור של השכר המבוקש, אלא גם תקעה מקל גדול בגלגלי הרפורמה המתוכננת.

קראו עוד בכלכליסט

פרופ' האן אומר הן, ולאו מה שטוב בתיק אחד, לא מתאים באחר שלא כמו באי.די.בי, בב.ס.ר דרש הכנ"ר את הסכמת רוב הנושים בכל סדרת אג"ח בנפרד ענת רואה, תגובה אחתלכתבה המלאה

במסגרת אישור השכר ניצל אורנשטיין את ההזדמנות להביע את דעתו על מנגנון התגמול לפי עבודה בפועל - בסיס הרפורמה של שרת המשפטים ציפי לבני והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט. כך, לבני וליכט ביקשו להכפיף את התשלום לנאמנים ומפרקים לשעות העבודה שלהם בפועל, ואילו השופט פסק שהמנגנון אינו לטעמו, הן מפני שלא ניתן לסמוך על הדיווחים של עורכי הדין והן מפני שהכנ"ר, לפי אורנשטיין, "עסוק" ואינו יכול לפקח על כך.

השופט איתן אורנשטיין. הכנ"ר עסוק ודיווחי השעות של עורכי הדין אינם אמינים בעיניו, צילום: מוטי קמחי, ynet השופט איתן אורנשטיין. הכנ"ר עסוק ודיווחי השעות של עורכי הדין אינם אמינים בעיניו | צילום: מוטי קמחי, ynet השופט איתן אורנשטיין. הכנ"ר עסוק ודיווחי השעות של עורכי הדין אינם אמינים בעיניו, צילום: מוטי קמחי, ynet

הכנ"ר מיהר לבשר על הרפורמה כבר בספטמבר 2013, כשהתנגד לדרישת שכר בתיק "מעריב" שהתבססה על תקנה 8א המיועדת להתבטל. אף שהתקנה טרם בוטלה, הודיע האן בכמה תיקים (אך לא תמיד ולא בכולם) כי דרך המלך היא לפסוק שכר בהתאם לתקנות חלופיות. בינתיים הזמן חלף. משרד המשפטים פרסם טיוטה של התקנות המוצעות ואף קצב זמן למתן הערות הציבור, אולם נוסח סופי של התקנות עדיין אין. כתשעה חודשים לאחר שהכוונה לחולל רפורמה הפכה פומבית, משרד המשפטים עדיין לא חתם על כל נוסח חדש ומחייב. המשמעות של הוואקום שנוצר מתבררת בשטח: השופטים, שלא ממש אוהבים את הרעיון שמשרד המשפטים יכפה עליהם כללים חדשים, החלו כותבים בזה אחר זה פסיקות שכל אחת מהן מיישמת כללים אחרים ומספקת נימוקים אחרים. הכנ"ר, שספג כמה כישלונות, לא טרח לערער עד כה על שום פסיקה כזו, עובדה שמעלה את התהייה אם הוא עדיין תומך ברפורמה. השיא של המצב האנומלי הוא תיק אי.די.בי. אמנם השופט לא החליט על סמך התפלפלויות מורכבות, אלא התבסס בעיקר על הסכמת הכנ"ר ורוב מקרב הנושים, אבל דווקא הפשטות של אישור השכר האסטרונומי של אולמן וגבאי פורצת את כללי המשחק שמקובלים עד כה.

מדוע השופט לא שאל בכמה כסף מדובר?

בבקשת שכר הטרחה הקצרצרה שלהם ציינו אולמן וגבאי 11 פעולות עיקריות שביצעו על פני 16 שורות בלבד. אורנשטיין כתב בהחלטתו שהשניים פירטו את "פועלם הרב" וציין שהוא יפרט "בקליפת אגוז" את העבודה. במסגרת אותו קיצור נמרץ מנה אורנשטיין את כל 11 הפעולות, הפעם על פני 12 שורות. ואולם, למינימליסטיות שבבקשת השכר היתה משמעות מביכה הרבה יותר: זמן קצר לאחר שמסר אורנשטיין את החלטתו בעניין שכר הטרחה פורסמו כצפוי דיווחים רבים על כך בתקשורת, ובכל אחד מהם הופיעו נתונים שונים ותחשיבים שונים של הסכום שיקבלו אולמן וגבאי בפועל. הסיבה לחוסר האחידות בדיווחים פשוטה: לאף אחד, כולל השופט אורנשטיין, אין למעשה מושג בכמה כסף מדובר.

אולמן וגבאי הגישו, באופן חסר תקדים, בקשת שכר המבוססת על אחוזים (0.7% מהכסף שיחולק לנושים, עד 0.9% מחלק הנושים במניות אי.די.בי פתוח ו־15% משווי התביעות) בלי שציינו על אילו סכומים מתבססים החישובים הללו וגם לא הערכות, אומדנים זהירים או אפילו טווחים. גם הכנ"ר, שבתיקים אחדים מקפיד לדרוש מבעלי תפקיד לפרט כמה כסף הם רוצים ולא רק להציג אחוזים לא ברורים, נמנע מדרישה כזו וגם לא הציג חישוב משוער משל עצמו. "איני שולל שכימות השכר הנדרש בבקשה המעודכנת מלמד כי לכאורה מדובר בסכום לא מבוטל", כתב השופט אורנשטיין בהחלטה ולמעשה חשף בכך שגם לו עצמו אין מושג אמיתי כמה כסף הוא מתבקש לאשר, אך הוסיף שאין בכך כדי "לאיין את הבקשה" (מלשון אין). נראה שזו רק שאלה של זמן עד שתוגש בקשת שכר אסטרונומית נוספת ללא כל תחשיב של סכומים מכוח הנורמה החדשה שנקבעה כעת בתיק אי.די.בי.

רו"ח איל גבאי (מימין) ועו"ד חגי אולמן (עומד) בדיון בתיק אי.די.בי. הזמנה לעוד בקשות שכר אסטרונומיות ללא פירוט של סכומים, צילום: עמית שעל רו"ח איל גבאי (מימין) ועו"ד חגי אולמן (עומד) בדיון בתיק אי.די.בי. הזמנה לעוד בקשות שכר אסטרונומיות ללא פירוט של סכומים | צילום: עמית שעל רו"ח איל גבאי (מימין) ועו"ד חגי אולמן (עומד) בדיון בתיק אי.די.בי. הזמנה לעוד בקשות שכר אסטרונומיות ללא פירוט של סכומים, צילום: עמית שעל

מדוע שלל השופט שכר לפי שעות?

בהחלטתו אישר אורנשטיין את מלוא דרישת השכר של אולמן וגבאי בסייג אחד קטן: הוא סירב לתת להם אישור מראש לשכר לפי שעות עבודה בפועל מינואר 2017 והורה לנאמנים לשוב אליו בבוא העת לקביעת מתווה השכר הראוי. אורנשטיין הסביר בהחלטתו שככלל הוא מסתייג מפסיקת שכר לפי שעות עבודה, מפני שכך נוצר דרבון מובנה, "לעתים בתת־מודע של בעלי התפקיד", להגדיל את השעות כדי להגדיל את שכרם. עוד כתב השופט שתשלום לפי שעות מחייב "בחינה הדוקה ושוטפת של נכונות השעות שנרשמו לצורך ביצוע העבודה ופיקוח עליהן" והבהיר שלבית המשפט אין יכולת לעשות זאת. אורנשטיין אף הוסיף וכתב ששכר לפי דיווח שעות ניתן בדיעבד ו"בלתי אפשרי להתחקות אחר נכונות הרישומים" ורמז בכך למעשה שאין לו אמון בבעלי תפקיד, שהם ידו הארוכה של בית המשפט ומקבלים סמכויות שיפוטיות בתיקי פירוק.

הבעיה היא שאורנשטיין עצמו אישר שכר לפי שעות עבודה, וזאת באותו תיק אי.די.בי. למעשה, על מלוא עבודתם עד 5 בינואר 2014 קיבלו אולמן וגבאי 4 מיליון שקל שחושבו על בסיס שעות עבודה ובתעריפים של כ־750 שקל לפני מע"מ לשעה עבורם ותעריפים נמוכים יותר לעובדים אחרים במשרדיהם. מדוע אישר אורנשטיין לנאמנים שכר במתווה שהוא עצמו שולל מנימוקים של חוסר אמון? אין לכך מענה בהחלטת השכר.

אין עוד חששות לכפל שכר טרחה?

בפועל דווקא ההחלטה לסרב לשלם לפי שעות מ־2017 יצרה עוד שינוי של ההלכה הקיימת: אורנשטיין שלל תשלום זה כאמור משום שאינו מאמין במתווה, אולם לא התייחס לחשש לכפל השכר. בתיקים רבים ובעקביות מסרבים בתי המשפט לפסוק שכר טרחה שייגזר גם באחוזים וגם לפי שעות עבודה. הסיבה הפשוטה לכך היא שמדובר במסלולי תגמול חלופיים: מי שקיבל שכר לפי שעות קיבל תגמול ואין מקום לתת לו גם אחוזים, ולהפך.

בתיק אי.די.בי הסתפק אורנשטיין באמירה שהתיק יוצא הדופן מצדיק שכר "על יסוד כמה קריטריונים" ולא ערך דיון כלשהו בשאלת החפיפה ביניהם. אורנשטיין כתב שנכון יהיה לקבוע מתווה לשכר מ־2017 רק בשנת 2017, וכך כבר קבע שיש הצדקה לבקש שכר נוסף. קביעה זו משתלבת גם עם החלטתו חסרת התקדים לפתוח לדיון מחודש את שכר הטרחה הסופי של נאמני קלאבמרקט שלמה נס וגבי טרבלסי. בערב פסח אישר אורנשטיין לשניים עוד 3.6 מיליון שקל בנימוק שעבדו 6,000 שעות יותר מכפי שצפו. הוא אימץ לחלוטין את טענת נס וטרבלסי, אף שהם אפילו לא הגישו לו דו"ח שעות ולמרות התנגדות הכנ"ר.

השופט לא ציטט את ההחלטה הזאת במסגרת החלטת השכר של נאמני אי.די.בי, אך ציטט את החלטתו בתיק אלי רייפמן, שם פסק לנאמן 8% ממה שיושג בתביעות שיוגשו. באי.די.בי הסכום שאושר הוא כמעט כפול (15%), וכנימוק הפנה אורנשטיין לכללי לשכת עורכי הדין בדבר שכר מינימלי מומלץ, ולמעשה עולה מדבריו שאם אולמן וגבאי לא ייהנו מ־15% מעשרות ומיליוני שקלים מתביעות שיוגשו, שכרם יהיה מתחת למינימום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות