מהשנה הבאה: עיצומים כספיים על חברות שיעברו על החוק להגנת הצרכן

החל מינואר 2015 תוכל הרשות לסחר הוגן להטיל עיצומים כספיים על חברות ובתי עסק שיעברו על חוק הגנת הצרכן. ועדת הכלכלה אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק הגנת הצרכן שיאפשר הטלת עיצומים כספיים.

בנוסף, התיקון לחוק מבטל את האיסור שקבעו מקומות בילוי להכנסת אוכל ושתייה. איסור שהפך את הצרכנים ל"לקוחות שבויים" ואילץ אותם לרכוש את המזון ואת המשקאות במזנונים במחירים מופקעים. בתי קולנוע ותיאטרון ושאר מקומות סגורים לא יוכלו לאסור על הציבור להביא אוכל ושתייה מהבית, ובכך יצומצמו מאוד עלויות הבילוי בחוץ.

אולם קולנוע. האיסור הפך את הצרכנים ל"לקוחות שבויים" | צילום: שייקה איתן

כעת, עם כניסתו לתוקף של החוק, תוכל הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן להפעיל מנגנון ענישה מהיר והטיל קנסות באופן מיידי על בתי עסק שמבצעים עבירה צרכנית. נכון להיום מטופלות עבירות אלה בהליך פלילי ארוך ומסורבל שנמשך על פני שנים ואיננו מהווה גורם הרתעה בפני חברות ובתי עסק סוררים. העיצומים הכספיים יעמדו על 7000 שקל עד 25 אלף שקל לעסק בודד ועל 22-45 אלף שקל לחברה.

כיום רוב ההפרות על הוראות חוק הגנת הצרכן הן עבירות פליליות. על מנת לאפשר לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, לבצע אכיפה יעילה, נרחבת, תוך קיצור משך הזמן שבין ההפרה ובין הענישה, מוצע בחוק להעניק לממונה, סמכות להטיל עיצומים כספיים שתהווה כלי אכיפה חזק ומרתיע ליישום החוק.

עוד בתיקון יצירת עבירה שעניינה "השפעה בלתי הוגנת על הצרכן" - חוק הגנת הצרכן, בנוסחו כיום, עוסק בעבירה שעניינה איסור ניצול מצוקת הצרכן, סעיף זה, מנוסח באופן מצומצם ולכן, אינו ניתן לאכיפה במלואו. בהצעת החוק מוצע להרחיב סעיף זה, כך שלא רק ניצול חולשה שכלית, נפשית או גופנית, יחשבו כעבירה אלא כל השפעה בלתי הוגנת על הצרכן. המשמעות היא איסור על כל התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית ביכולת הצרכן לקבל החלטה מושכלת בקשר לעסקה.

הצעת החוק, מכילה רשימה סגורה של נורמות התנהגות המהוות התנהגות אגרסיבית ופסולה בהן: פנייה חוזרת ונשנית לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, נקיטה באמצעי הפחדה כלפי הצרכן ובני משפחתו, יצירת הרושם כי הצרכן אינו יכול לעזוב את המקום עד לעשיית עסקה, מניעה מהצרכן להתייעץ לגבי העסקה ועוד. תיקון זה, מוצע לאור דירקטיבה אירופית הקובעת, כי נורמות התנהגות פסולות ובלתי הוגנות, אינן רק הטעייה, אלא פוגעות בחופש הבחירה של הצרכן, וגורמות לו לקבל החלטה שלא היה מקבל אילולא הופעלה עליו ההתנהגות האגרסיבית.

שר הכלכלה, נפתלי בנט מסר: "הגינות בין הסוחרים לצרכנים היא תנאי הכרחי לכלכלה בריאה. בישראל התפתח חוסר אמון בין הצדדים וצריך לטפל בו. החוק שעבר היום יבטיח טיפול מהיר ואיכותי יותר בהטעיות צרכניות ויקטין את התמריץ של הסוחרים לנצל את הצרכנים. החוק יסייע לשיקום האמון ולהורדת המחירים". באשר לחוק הפופקורן אמר שר הכלכלה: "לא צריך לחתום על משכנתא כדי לראות סרט, הופעה או כדורגל. אלה בדיוק המקרים בהם המדינה צריכה להתערב, במקומות שבהם יש כשלי שוק ולשים סוף לניצול של קהל שבוי".

הממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, עו"ד תמר פינקוס מסרה: "הצעת החוק הינה תוצאה של עבודת מטה נרחבת לגיבוש תפיסת האכיפה של דיני הגנת הצרכן והסחר ההוגן במדינת ישראל. תיקון החוק יאפשר לרשות למקד את האכיפה הפלילית בהפרות החוק הקשות ולספק מענה כמעט מידי בתחום האכיפה המנהלית. זאת תוך הפעלת מנגנון מהיר, גמיש ויעיל של עיצומים כספיים מרתיעים כלפי מפרי חוק. מדובר בהצעת חוק מהפכנית שתחזק את מעמדו של הצרכן ותשנה את פני הצרכנות בישראל."