המלכוד של האמהות החד הוריות

כשרינה צור, אם חד הורית לשלושה בת 39, החליטה להתעניין בלימודים אקדמיים לא היה לה אפילו כסף לנסיעה למכללה, לא כל שכן לשכר לימוד. "התחתנתי מוקדם, עבדתי בתור קופאית, נציגת שירות, תמיד רציתי ללמוד אבל זה לא התאפשר לי מבחינה כלכלית", היא אומרת. כשאת אם חד הורית, ללא השכלה, זה לא פשוט למצוא עבודה. "מעסיקים לא אהבו לשמוע שיש לי שלושה ילדים קטנים ושאני לבד ואין מי שישמור עליהם, בטח כאשר לא הייתה לי השכלה גבוהה", היא אומרת. בשנת 2013 היו בישראל 136,708 משפחות חד הוריות. לפי נתוני הביטוח הלאומי, שיעור העוני בקרב המשפחות החד הוריות מגיע ל-29% בהשוואה ל-24.8% במשפחות בהן זוג הורים, וזאת אף שכ-80% מהמשפחות החד הוריות עובדות. במשפחה חד הורית יכולת ההשתכרות מוגבלת להורה אחד. יתרה מכך, ברוב המקרים (97%) בראש המשפחה החד הורית עומדת אישה, כך שיכולת הפרנסה של המשפחה קטנה נוכח פערי השכר בין נשים לגברים. סיבה נוספת לשיעור העוני הגבוה בקרב משפחות חד הוריות הוא שלמרות שרוב החד הוריות עובדות הרבה מהן נאלצות לעבוד במשרה חלקית.

לפני ארבע שנים, כשצור גייסה את הכסף והגיעה למכללת הגליל המערבי להתעניין בלימודים, זו הייתה נקודת מפנה עבורה. היא קיבלה מלגת לימודים וקיום מלאה מקרן קציר, מייסודה של קרן רש"י, וסיימה את הלימודים בהצטיינות. "זאת הייתה הגשמת חלומות מבחינתי. לפני כן הייתי צריכה לקבל עזרה מלשכת הרווחה, עכשיו אני כבר לא. היום אני עוזרת לאחרות. גם בתקופת הלימודים עבדתי וגידלתי לבד שלושה ילדים, אבל הרצון להצליח ולהתקדם גימד את כל השאר", היא אומרת.

צור עובדת היום כעובדת מנהלה במכללה לניהול בקריית ביאליק ופתחה עסק עצמאי למימוש זכויות רפואיות. "עבדתי כנציגת שירות בקופת חולים בשכר מינימום במשרה חלקית. אחר כך, במהלך הלימודים הבנתי שיש לי הרבה ידע פתחתי עסק בו אני מנצלת את הידע הזה כדי לעזור לאחרים", היא אומרת.

כפי שמדגים הסיפור של צור, אחת הדרכים להיחלצות ממעגל העוני ולשיפור יכולת ההשתכרות היא לימודים אקדמיים. עם זאת, רוב האמהות לילדים צעירים אינן יכולות לממן לימודים והן עסוקות בהישרדות כלכלית. אין להן גם זמן לשלב לימודים ועבודה.

"לאמהות חד הוריות יש חסמים שמפריעים להשתלב בשוק העבודה: חוסר ביטחון עצמי, ביטחון כלכלי ירוד, הן עסוקות כל הזמן בהישרדות כלכלית. בנוסף, עד שהן מסיימות את כל פרק הפרידה מבן הזוג והמשברים בדרך שגורמים גם לירידה בביטחון העצמי, הן מגיעות כמעט לעשור השלישי לחייהן. הן לא צוברות ניסיון תעסוקתי משמעותי, רובן עוסקות בעבודות כמו קופאיות, עובדות קבלן, סייעות או עובדות משק בית", אומר שלומי אריה, מנהל קרן קציר.

הזמן, עבור האמהות החד הוריות הוא המצרך המבוקש ביותר והקשה ביותר להשגה. "ברגע שהן מתחילות לחשוב על עצמן ולנסות לממש את הפוטנציאל שלהן, הן נתקלות בכך שמדינת ישראל לא מתמרצת אותן לשפר את מצבן. ברגע שהן פונות לאקדמיה התנאים לקבלת הבטחת ההכנסה מוחמרים והרבה מהן יודעות שהן הולכות להיפגע כלכלית מכך", אומר אריה.

קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי אינה נשללת מהורים חד הוריים שנרשמים ללימודי תואר ראשון, אך התנאים לקבלתה מחמירים. כך, כדי לקבל קצבת הבטחת הכנסה האם הייתה צריכה לקבל קצבה כזו במשך 16 חודשים מתוך ה-20 שלפני תחילת הלימודים. הקצבה גם משולמת למשך 36 חודשים בלבד. וכן, במידה והאם החד הורית נאלצת להתייצב בלשכת התעסוקה כדי לקבל קצבה היא חייבת לספק אישור מטעם הלשכה שאין לה עבודה להציע לה. אישור כזה צריכה להציג גם אם חד הורית שעובדת ומקבלת השלמת הכנסה.

הקושי בקבלת קצבת השלמת הכנסה עם ההרשמה ללימודים אקדמאים מהווה חסם בפני אמהות חד הוריות המעוניינות ללמוד, אך הלימודים האקדמאים לרוב מובילים לכך שהאמהות כבר לא יזדקקו לקצבה לאחר הלימודים. לפי סקר שערכה קרן קציר בקרב אמהות חד הוריות שקיבלו מלגת לימודים 85% מהן לא היו זקוקות יותר לקצבת הכנסה מכיוון ששכרן עלה בעקבות השלמת לימודיהן לתואר ראשון. ההכנסה החודשית הממוצעת של האמהות האלו לפני התואר הייתה 3,337 שקל בחודש ולאחר מכן 4,629 שקל בחודש. לפי נתוני הביטוח הלאומי השכר הממוצע בקרב משפחות חד הוריות המקבלות קצבאות הוא כ-2,500 שקל בחודש ואילו השכר הממוצע בקרב כל המשפחות החד הוריות הוא 7,500 שקל בחודש.

הסיפור של סול יפעה אהבה, בת 45, אם חד הורית לילדה, מראה עד כמה לימודים אקדמיים יכולים להציל משפחות מהתהום הכלכלית אליה נקלעו. סול נאלצה עקב קשיים כלכליים לעבור לגור עם ביתה באוהל ביישוב קליל שמאפשר זאת. "זו הייתה הדרך שלי לשרוד כלכלית ולא לוותר על להצליח לגדל את הילדה שלי", היא אומרת. היא התקשתה לממן לימודים אקדמיים עד אשר בגיל 36 קיבלה מלגה וסיימה בהצטיינות לימודי סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וחינוך.

"הילדה שלי היום בת 15, זו גם אחת הסיבות שאיפשרו לי ללמוד, כי היא גדלה", אומרת סול, לדבריה, הקושי של אם יחידה בפרנסה הוא הרבה מעבר לעובדה שמדובר בהכנסה ממשכורת אחת. "אם יש ישיבות בערב זה אומר שאני צריכה להשאיר את הילדה שלי לבד בבית כי לשלם עבור בייביסיטר זה יקר ואני נמצאת בקונפליקט", היא מסבירה.

המלגה והתמיכה שקיבלה סול אפשרו לה לעבור לגור בדירה בפרדס חנה. כבר במהלך הלימודים היא יכלה להתפרנס בעבודה במכללה והיום היא מחנכת בבית ספר ולומדת לתואר שני.