אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העליון: אדם יכול להחשב תושב חוץ גם אם משפחתו מתגוררת בארץ צילום: נמרוד גליקמן

העליון: אדם יכול להחשב תושב חוץ גם אם משפחתו מתגוררת בארץ

בית המשפט העליון דחה את הערעור של רשות המסים והכיר בקיומו של תא משפחתי אלטרנטיבי, בו כל אחד מבני הזוג מקיים את מרכז חייו במדינה אחרת

21.05.2014, 12:01 | עמרי מילמן

בפסק דין תקדימי קבע אתמול בית המשפט העליון כי אדם המתגורר מחוץ לישראל במרבית ימות השנה, יכול להיחשב כ"תושב חוץ" גם אם בני משפחתו ממשיכים להתגורר בארץ. המשמעות של החלטה זו היא, כי הוא לא יחויב במס בישראל בגין הכנסותיו.

פסק הדין עסק בעניינו של מיכאל ספיר, שעבר להתגורר ב-2001 בסינגפור. זאת כאשר אשתו ובנותיו נותרו בארץ. רשות המסים הוציאה שומות מס לספיר, וטענה כי יש לראות בו "תושב ישראל" לצרכי מס, כלומר צריך לחייב אותו במס בישראל על משכורתו מסינגפור.

מנהל רשות המסים משה אשר מנהל רשות המסים משה אשר מנהל רשות המסים משה אשר

לאורך השנים, גישת רשות המסים הייתה כי התנאי המרכזי אותו יש לבדוק כדי לקבוע את מדינת התושבות, הוא מקום המגורים של בני המשפחה של הנישום. ובהתאם לאמור, רשות המסים סירבה במקרים רבים לאשר בקשות של נישומים כי יראו בהם "תושבי חוץ", רק מן הטעם שבני משפחתם נותרו להתגורר בישראל. עמדה דומה ננקטה גם בעניינו של מיכאל ספיר, כשרשות  המסים טענה כי מאחר ואשתו (כמו גם בנותיו), נותרו להתגורר בדירתם בכפר סבא, הרי שיש לראות גם במיכאל ספיר כ"תושב ישראל" לצרכי מס.

הדיון בנושא התנהל בעליון מול השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן וחנן מלצר, כאשר את ספיר ייצגו עו"ד נועה לב גולדשטיין ואדם קדש ממשרד עו"ד איתן, מהולל& שדות. השופטים קבעו כי בקביעת מקום התושבות של הנישום , אמנם יש לתת משקל למקום המגורים של בני המשפחה שלו, אולם נתון זה לבדו אינו יכול להכריע את הכף. השופטת חיות הדגישה כי "המציאות מלמדת כי יש משפחות אשר בוחרות לחיות אחרת", כך שכל אחד מבני הזוג מקיים את מרכז חייו במדינה אחרת, ובמיוחד כאשר ילדיהם של בני הזוג הם בגירים.

לפסק הדין עשויות להיות השלכות נרחבות על ישראלים שעושים רילוקיישן ובוחרים לעבוד בחו"ל. לדברי עו"ד נועה לב גולדשטיין, החשיבות של פסק הדין נובעת בעיקר בעובדה שבית המשפט העליון הכיר בקיומו של תא משפחתי אלטרנטיבי, המתאים למציאות החיים המודרנית, בו כל אחד מבני הזוג מקיים את מרכז חייו במדינה אחרת; כן מציינת עו"ד לב גולדשטיין כי בפסק הדין למעשה נפסלה עמדת רשות המסים, לפיה מגורי בן או בת הזוג בישראל "סותם את הגולל" על טענות אפשריות של נישומים לפיהן הם אינם "תושבי ישראל", ומשמעות קביעת בית המשפט העליון היא שכאשר רשות המסים בוחנת את מקום התושבות לצרכי מס – עליה להתייחס לפרמטרים רבים, וביניהם מקום העיסוק, מקום המגורים, מקום הזיקות החברתיות המהותיות, ואילו מקום המגורים של בני המשפחה הוא רק אחד מפרמטרים אלו.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
מיסים מיסים ? השאלה מה עושים בכסף
תקציב ה"בטחון""?"- סתם פנסיות למאות אלפי אנשים שיצאו בגיל צעיר השרות הציבורי? סתם גוזלים לעצמם את הכסף לפנסיות תקציביות רק התמוטטותנו הכלכלית תפתור את הבעיה בכל מקרה לא נראה סיכוי שנטל המיסים.מעמ אגרות נדלן ירד מתישהו ב30 השנים הבאות
חזי  |  22.05.14
3.
משפחה אחרת
החיים השתנו בעולם המודרני, מי אמר שזוג חייב לחיות כל הזמן ביחד? הבעל/האשה מצאו עיסוק/עבודה בחו״ל, ובן/בת הזוג נשארו בארץ ומתראים מספר פעמים בשנה בארץ ובחו״ל, זהו מתכון נפלא לחיי נשואים, לא נמאסים איש על רעהו הפגישות תמיד מחדשות והקשר נשמר בטלפון ובאינטרנט. לפעמים השיחה דרך המחשב יותר ארוכה מאשר כשחיים ביחד. טוב עשה בית המשפט העליון כשהבין שהתא המשפחתי השתנה בעולם המודרני
עתליה , מרכז  |  22.05.14
2.
בשום מקום בעולם אין כפל מס על אותה משכורת !!!!
המדינה בה מקום העבודה משלם לך משכורת - היא זו שממסה את משכורתך. לא יתכן לשלם כפל מס על אותה משכורת. יש מדינות שמנסות לעשות "שיפוצים", כלומר אם מדינה מסויימת בעולם לוקחת לך תיקרת מס נמוכה יותר ממה שנהוג אצלה, אז המדינה מנסה לקחת את הפרש גובה המיסים למי שאומלל להיות אזרח של אותה מדינה אבל לא מתגורר בה ומתפרנס בה. כלומר זה למעשה מס אזרחות ולא מס הכנסה.
מראש לא ברור על מה הדיון  |  21.05.14