איך מנצחים את ה"אכול כפי יכולתך"?

ס' היקר,

כעיקרון אני מעריך אנשים שחושבים על דברים כגון החזר על ההשקעה (ובשפת הפיננסים: ROI). אבל כמו בכל תחום, גם באוכל כדאי לחשוב קודם מהו הסוג הנכון של ההחזר.

אם אני מבין נכון, אתה שואל על החזר לטווח הקצר. כלומר, איך אתה נכנס למסעדה ודוחס אוכל שהעלות שלו גבוהה כמה שיותר, ובוודאי גבוהה יותר ממה ששילמת. מצד שני, אתה מתעלם פה מעלויות לטווח הארוך, כגון כסף וזמן שתבזבז בחדרי כושר או ההנאה שתאבד כתוצאה מעלייה במשקל.

אבל כדי להרוויח גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, אני ממליץ לדבוק בדיאטה מאוזנת ובריאה וכשאתה מגיע למסעדה של אכול כפי יכולתך - לחרוג מהדיאטה ולדגום כמה שיותר מאכלים שלא ניסית מעולם, רק בשביל החוויה.

יש יתרון בחרם אקדמי?

פרופסור יקר, מה דעתך על החרם האקדמי שכמה אגודות הטילו על ישראל השנה? קרן

לדעתי החרם האקדמי הוא אחד המהלכים הכי מטופשים ולא יעילים שאפשר לדמיין. זה גם מה שאני עונה כששואלים אותי על זה בארצות הברית, וזו התשובה הכי מאופקת שלי.

אוניברסיטאות תמיד ייצגו בעיניי דוגמה לקהילה בינלאומית מתפקדת. הן חוצות גבולות חברתיים, כלכליים, תרבותיים, פוליטיים ואידאולוגיים. אנחנו מלמדים סטודנטים מכל העולם, מבססים את העבודות שלנו על מחקרים של עמיתים מכל העולם, ולעתים קרובות עובדים על בעיות עם ניחוח עולמי.

ואז, כשארגון אקדמי קורא להטיל חרם על ישראלים, אני נותר עם התחושה שכנראה לא הערכתי נכון את פוטנציאל הטמטום האנושי. נקווה לימים יותר רציונליים.

שאלות לדן אריאלי: askdan@cacalist.co.il