אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות ההגבלים לא חוקרת צילום: אוראל כהן

רשות ההגבלים לא חוקרת

הרשות נמנעת מלחקור טענות כי מפעלי ים המלח חברה בקרטל עולמי. הסיבה: זה פשוט גדול עליה

22.05.2014, 08:34 | תומר גנון
חקירת הפרות של חוק ההגבלים העסקיים אינה דבר קל. מדובר בעבירות התנהגותיות לרוב, עניינים של דיבור והסכמה. קשה למצוא ראיות ישירות לביצוען של הפרות כאלה, כגון מיילים או ניירות עבודה מרשיעים, והעבריינים הם לרוב אנשי צווארון לבן - מנכ"לים או עובדי חברה אינטליגנטים וזהירים דיים כדי שלא לנסח הסכמים כתובים שיותירו עקבות להסדרים אסורים שמטרתם פגיעה בתחרות. לצערם של חוקרי רשות ההגבלים, לא פעם תיקי חקירה בתחום בנויים בעיקר על עדויות להסכמות שניתנו בעל פה.

קראו עוד בכלכליסט

והנה לפני כחודש הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ואושרה כפסק דין החלטה של בורר בסכסוך עסקי בין מפעלי ים המלח מקבוצת כיל לבין חיפה כימיקלים. הסכסוך עסק בפרקטיקה שבה פעלה מפעלי ים המלח, מונופול מוכרז בתחום האשלג, מול הצרכנים של החומר שהיא כורה בזיכיון מים המלח ומשמש לתעשיית הדשנים החקלאיים.

הבורר, בועז אוקון, קבע כי מפעלי ים המלח ניצלה את כוחה כמונופול והעלתה את המחירים לרמות שהיו רק פסע מכך שללקוחות שלה יהיה משתלם יותר לרכוש אשלג מחו"ל. הקביעה של אוקון התבססה על מכתבים, מיילים ומחירונים שהוצגו בפניו. ראיות ישירות לכל דבר, שגובו בעדויות של בכירים בשתי החברות.

 

מפעלי ים המלח. ראיות וטענות חמורות, צילום: עמית שעל מפעלי ים המלח. ראיות וטענות חמורות | צילום: עמית שעל מפעלי ים המלח. ראיות וטענות חמורות, צילום: עמית שעל

 

ניצול כוח קיצוני באין מפריע

 

ומה הבעיה עם גביית מחירים גבוהים? על פי חוק ההגבלים, ניצול מעמד לרעה של מונופול ייחשב גם כ"קביעה של רמת מחירי קנייה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין". רק לפני כחודשיים פרסם הממונה על הגבלים דיויד גילה גילוי דעת סופי לגבי גביית מחירים מופרזים על ידי מונופול. הוא הגדיר שם במפורש שפער הגבוה מ־20% בין מחיר המכירה לעלות הייצור ייבדק, ואם יימצא שהמחיר היה מופרז יוטלו קנסות מינהליים שעשויים להגיע ל־24 מיליון שקל.

והנה לפי הנתונים בפסק הבורר של אוקון, עלות הייצור של מפעלי ים המלח לטונה אשלג הגיעה בשנים הרלבנטיות עד 147 דולר לטונה. במשך כל אותן שנים היא גבתה באופן קבוע מחיפה כימיקלים 300 דולר לטונה - פי שניים מעלות הייצור. מצד אחד, בגילוי הדעת של גילה נכתב שלא תהיה אכיפה בדיעבד. מצד שני נשאלת השאלה מה בדיוק עשתה רשות ההגבלים העסקיים עם המידע הזה. האם היא הפעילה את סמכותה בחוק כדי לקבל לידה את הראיות שהתגלו בהליך? האם היא זימנה לתשאול מישהו מהחברות? אולי הפרקטיקה הזאת נמשכת גם היום מתחת לאף שלה?

מתעלמים מהבעיה הגדולה יותר

בפסק הדין הבורר אוקון הוסיף וקבע שלפי הראיות מצטיירת תמונה ולפיה כיל היא לכאורה חלק מקרטל אשלג עולמי. בעבר הוגשו לרשות תלונות שדרשו לחקור את הטענות הללו, אלא שלדברי גורמים בתוכה, חקירה בהיקף כזה גדולה על מידותיה וסדר העדיפויות שלה מחייב הקצאת משאבים לנעשה בשוק המקומי.

אלא שצריך לזכור שעלות הדשנים בגידול פירות וירקות, המבוססים בין היתר על האשלג, עשויה להגיע לעתים גם ל־50%. קצת קשה להבין איך רשות חוקרת יכולה להתעלם מטענות שנוגעות לפרק הרגיש ביותר בחוק ההגבלים - ההסדרים הכובלים.

תגיות