אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת המחירים מכינה למטרנה תרכובת חדשה צילום: עמית מגל

ועדת המחירים מכינה למטרנה תרכובת חדשה

הוועדה של משרדי האוצר והכלכלה דורשת ממטרנה את נתוני הרווחיות בפורמולות לתינוקות. אם לא תעבירם, יוחל עליה חוק פיקוח מחירים

22.05.2014, 08:53 | אורנה יפת

ועדת המחירים הבין־משרדית המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה בוחנת החלת חובת דיווח על רווחיות ממכירת מוצרי תחליפי חלב אם. זאת במטרה לבדוק את מחירי המוצר כפי שהם באים לידי ביטוי ברשתות השיווק בהשוואה לעלויות הייצור שלו. ועדת המחירים פנתה לחברת מעברות, יצרנית מטרנה, ודרשה ממנה לספק בתוך שבועיים את הנתונים לצורך בחינת רמת הרווחיות.

קראו עוד בכלכליסט

ריכוזיות גבוהה

ל"כלכליסט" נודע כי הוועדה הודיעה למטרנה שאם תבחר שלא לשתף פעולה ולמסור את הנתונים הכספיים יוחל עליה חוק פיקוח המחירים. במטרנה מתכוונים לשתף פעולה, שכן בשני המקרים ייחשפו הנתונים הכספיים והרווחיות.

תרכובות המזון לתינוקות הוצאו מפיקוח מחירים בשנת 2001 על רקע שינויים מבניים בענף שהביאו לציפייה להגברת התחרות על מחיר המוצר. ואולם, המוצר עדיין מאופיין ברמת ריכוזיות גבוהה. גם כניסתה של טבע באמצעות המותג נוטרילון לא הצליחה לשנות את השוק, משום שהמותג מחזיק נתח שוק מזערי בלבד. הניסיון לשנות את השוק באמצעות רפורמה של רשות ההגבלים העסקיים ומשרד הבריאות שבמסגרתה הוכנסו כל תחליפי החלב לבתי החולים כשל גם הוא, לאחר ששני הגורמים החליטו לא לוותר על התגמול הכספי שמסתכם בכ־40 מיליון שקל בשנה. כך שלאחר הרפורמה השינוי היחיד שנרשם בשוק הוא חלוקת ההוצאה הכספית בין שלוש חברות, במקום שתיים. כמו כן, לא דיווח הממונה על הגבלים בבדיקת השוק על רווחיות יוצאת דופן בענף.

בשלב זה פנתה הוועדה אך ורק למטרנה והיא לא מתכננת לפנות למתחרות. מטרנה היא מובילת שוק המחזיקה כ־57% מהקטגוריה וגם החברה היחידה שמייצרת את תחליף החלב שלה בישראל. לוועדה הבין־משרדית קל לבדוק יצרן ישראלי, אך אם תידרש לבדוק גם את המוצרים המיובאים, היא עלולה להיתקל בקשיים, שכן עד היום פיקוח מחירים הוחל רק על יצרניות מקומיות. זו הסיבה שבמשרדי האוצר והכלכלה לא הוחלט אם לפנות בדרישה דומה לפרומדיקו, יבואנית סימילאק, שמחזיקה בכ־40% מהשוק.

בוועדה לא מתכננים לפנות לטבע, מפני שלדברי רימונה חן, מנהלת תחום תקציבים במשרד הכלכלה, "לא בטוח שיש מקום לפנות לטבע כי נוטרילון חולש על אחוז שולי בשוק". לדבריה, "אנחנו מתחילים את הבדיקה עם מטרנה, נבדוק את הרווחיות של החברה ואחר כך נחליט על השלב הבא לפי שיקול הדעת".

הפנייה למטרנה אולי נדרשת בשל היותה מובילת שוק, אך מדובר ביצרנית היחידה שהנתונים הכספיים שלה חשופים ומדווחים לציבור. מ־2007 מדווחת החברה בדו"חות הכספיים של מעברות ומ־2010 היא מדווחת גם במסגרת אסם. בשני המקרים נתוני מטרנה מפורסמים כקטגוריה נפרדת. בדו"חות מעברות שיעור הרווח התפעולי של מטרנה היה 14.2% ב־2013, ובדו"חות אסם באותה השנה עמד שיעור הרווח התפעולי שלה על 17.3%. הפער בין הנתונים נובע מאיחוד של הוצאות והכנסות בתוך הקטגוריה משירותים שונים ודמי שכירות. כמו כן, שיעור ההכנסות של כלל קבוצת אסם ממטרנה היה 8.6% ב־2013.

נתונים חלקיים בלבד

מדוע נדרשת מטרנה לנתונים הכספיים אם החברה מדווחת עליהם? מתבקשת הבחנה בין הרווחיות של הפורמולה הבסיסית של מטרנה, שעליה עשוי לחול הפיקוח, לבין הרווחיות מהפורמולות המתקדמות – הבחנה שאיננה באה לידי ביטוי בדו"חות החברה. נוסף על כך, אם יוכנס המוצר לפיקוח, תהיה החברה חייבת לדווח על כל שינוי במחירו. אלא שאם יוחלט להכניס את מטרנה לפיקוח, עלול הדבר להשיג אפקט הפוך לחלוטין ולהרתיע שחקניות חדשות מלהיכנס לקטגוריה, ובמשרד האוצר מודעים לבעייתיות זו. ממטרנה נמסר: "מטרנה תמשיך לשתף פעולה עם כל מהלך שיביא תועלת לצרכן".

תגיות