בוס מהגיהנום: המנהלים שלא הייתם רוצים לעבוד תחתם

אחד מהדברים הראשונים שמנהלים לומדים הוא שכבר אין משמעות רבה לביצועים שלהם עצמם. אמנם ייתכן שבזכות ביצועיהם הטובים בעבר זכו לקידום לדרגת ניהול אולם מרגע שהגיעו לדרגה זו, הם נמדדים על פי ביצועיהם של אלו העובדים תחתיהם.

תפקיד ניהולי שונה מתפקיד אחר בכך שהוא מבוסס על העצמתם של אחרים ולא על קצירת שבחים אישיים. אולם מעטים הם המנהלים הזוכים להכוונה הנכונה ולתמיכה המתאימה כדי לנהוג על פי עיקרון זה.

מגזין פורבס זיהה את חמש הדרכים הנפוצות ביותר שבהם מנהלים מאכזבים את עובדיהם.

1. מדיניות "הדלת הפתוחה"

בספרו Creativity מתאר נשיא פיקסאר (Pixar) אד קאטמול כיצד, בעודו נהנה מהתהילה העצומה שלה זכה הסרט Toy Story (צעצוע של סיפור) - סרטו הראשון של האולפן - גילה שכל המפיקים בחברה רצו להתפטר משום שחשו שבכל מהלך ההפקה, נדחקו לשוליים וזכו ליחס של חוסר כבוד.

קאטמול מספר שהוא זועזע מהידיעה שכן עד לאותו הרגע, התגאה תמיד במדיניות ה"דלת הפתוחה" שהנהיג ובכך שתמיד היה מוכן להעניק לעובדיו אוזן קשבת ולסייע בפתרון בעיותיהם. הידיעה גרמה לו להבין שלא די במדיניות של דלת פתוחה – צריך גם להיכנס מבעד לדלת ולשוחח עם אנשים. אם אתם מבקשים לדעת באמת ובתמים מה עובר על העובדים בארגון, צאו אליהם וחפשו את העובדים הזקוקים לסיוע. אל תמתינו שהם יגיעו אליכם. אחרת מדובר במס שפתיים ותו לא.

2. אחריות אישית

מנהלים רבים אוהבים לומר לעובדיהם: "אני מצפה שתיקח אחריות אישית". אולם העניין עם המושג "אחריות אישית" הוא שהוא משול למסר "הבעיות שלך הם עניינך. אל תטריד אותי איתן".

כאשר עובד לא מוכן לשאת באחריות אישית על פי רוב לא מדובר בחוסר יכולתו להבין את המושג אלא שהוא לא מרגיש שיש לו את הגיבוי הדרוש לביצוע המשימה ושהאשמה תיפול עליו אם משהו ישתבש.

3. אירגון מחדש

כאשר עסק נתקל בבעיות, הדחף הראשון אצל המנהלים הוא לערוך רה-אורגניזציה (ארגון מחדש) בארגון. אולם האמת היא שצעד כזה על פי רוב גורם נזק גדול יותר משהו מביא תועלת.

אם העסק לא עובד כמו שצריך, רוב הסיכויים שהדבר נובע מניהול כושל ולא ממבנה ארגוני לקוי.

4. המנהל ה"עסוק"

אנשים רבים אוהבים להתפאר בכמה שהם עסוקים. וזו יכולה להיות בעיה משום שלרוב מדובר בניסיון לשדר חשיבות עצמית.

האמת היא שאין דבר גרוע יותר ממנהל המשדר תמיד שהוא עסוק. ראשית, הדבר מאותת לאנשים סביבו שהם לא חשובים דיים. שנית, אם אתם עסוקים כל העת, היכולת שלכם להיות מעורבים בנעשה בחברה מצומצם.

טוב להיות עסוקים מידי פעם, יום בשבוע למשל, אבל אם אתם כל הזמן עסוקים, הרי שאתם עושים משהו לא נכון או שאתם סתם משלים את עצמכם.

 

5. החיפוש הנצחי אחר העובד ה"נכון"

אחד העיסוקים החביבים על צוותי ניהול הוא להלין על צוות העובדים בפגישה השבועית. הם יכולים לדבר שעות על החשיבות שבמציאת האדם ה"נכון" לתפקיד. אולם נראה כי כולם מסכימים שהבעיה היא שהעובדים הנוכחיים שלהם הם האנשים ה"לא נכונים".

אולם, אותם האנשים ה"לא נכונים", נבחרו, הוכשרו ומועסקים על-ידי אותם המנהלים המתלוננים עליהם.

האמת היא שרוב העובדים רוצים - ויכולים - לבצע את המוטל עליהם כראוי ותפקידו של המנהל להכשיר, להעצים ולעודד את העובדים. אם אתם לא מצליחים למצוא את האנשים הנכונים, אז כנראה שאתם המנהלים הלא נכונים.