אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביטול עסקת וודסייד: ככה מקבלים אורחים? צילום: תומר יעקובסון

ביטול עסקת וודסייד: ככה מקבלים אורחים?

נסיגתה של החברה האוסטרלית מכוונתה לרכוש 25% ממאגר הגז לווייתן בשל מחלוקת עם רשות המסים מפנה את תשומת הלב לחסמים הרגולטוריים המרתיעים את המשקיעים הזרים

23.05.2014, 08:08 | טלי ירון אלדר

השבוע התבשרנו כי חברת וודסייד האוסטרלית נסוגה מכוונתה להשקיע ולרכוש 25% ממאגר הגז לווייתן. בין הסיבות לביטול העסקה, שצפויה הייתה להניב למדינה מס רווחי הון של 26.5% (כ-720 מ"ד מיליארד שקל, לפי שווי עסקה של 2.7 מיליארד דולר), ציינה התקשורת את חוסר יכולתה של החברה להגיע להסכמות עם רשות המסים לגבי דרך המיסוי של פעילותה במאגר.

עוד נכתב כי בחודש שעבר ביקשו ראשי החברה להיפגש עם מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, כדי להגיע להבנות על נקודות שנמצאות במחלוקת מול רשות המסים, אולם זו השיבה פניהם ריקם, והותירה אותם להתדיין ישירות עם הצוותים המקצועיים ברשות המסים. ככה מקבלים אורחים?

מאגר לווייתן. המדינה יכלה לנהוג אחרת מאגר לווייתן. המדינה יכלה לנהוג אחרת מאגר לווייתן. המדינה יכלה לנהוג אחרת

בין שכותרות אלה נכונות, ובין שרק חלקן אכן התרחשו כפי שדווחו, הרי שלפנינו חברה זרה שהשקיעה חודשים של משא ומתן כדי להבטיח את השקעתה בישראל, ומשנוכחה לגלות כי ישראל אינה המקום המיטבי שהיא חשבה לעשות בו עסקים - החליטה לעזוב. במצב זה, כמו אותו גבר נעלב ונעזב, אנו יכולים לומר: "שילכו. ממילא הם אף פעם לא התעניינו בנו באמת. כל שהם רצו זה את הכסף (והגז) שלנו". אבל האמת היא שאנחנו, ממש כמו אותו גבר, יכולים וצריכים להסתכל בראי ולשאול: איפה אנחנו היינו צריכים לשפר? מה אנחנו לא עשינו בסדר? האם יכולנו כמדינה, להפוך למקום נוח יותר להשקעות מן העולם? האם יכולנו לנהוג במעט יותר נדיבות ובכך לסלול את דרכם של משקיעים נוספים?

לא "חיבת ציון" אלא מניע כלכלי

ביטול עסקת וודסייד מעלה במלוא עוצמתן את השאלות החשובות לכלכלת ישראל, שקברניטי המשק בירושלים צריכים לתת להן את דעתם, ובהקדם: האם המדינה מעוניינת להביא אליה משקיעים זרים? אם כן, מה מידת הבירוקרטיה ואי-הוודאות שתרתיע משקיעים אלה? ומי הגורם הקובע את המדיניות ביחס לעידוד ההשקעות בישראל - משרד האוצר או רשות המסים?

לעניות דעתי, מדינת ישראל מעוניינת להמשיך למשוך השקעות לפעילות הכלכלית בישראל, בין שמדובר בתושבי ישראל ובין שמדובר באזרחים זרים. אלא שמדינה קטנה אנחנו, והכסף העיקרי נמצא בחו"ל. לפיכך, עלינו להבין מהם אותם חסמים רגולטוריים או אתגרי מיסוי, שאם יוסרו יגרמו לאותם משקיעים שאנו מנסים למשוך לומר: "כדאי לנו! ודווקא כאן!".

אין ספק שבסופו של יום, זוהי לא חיבת ציון שרואים המשקיעים לנגד עיניהם אלא מניע כלכלי איתן, אולם כמדינה אסור לנו להתעלם מכך שהשקעות טובות יש גם במקומות אחרים. הזדמנויות עסקיות יש גם באפריקה, באמריקה הצפונית והדרומית וגם באסיה. בנוסף, וזה לא סוד, הטבות המס הניתנות למשקיעים במדינות שונות בעולם במקרים רבים, הן רבות ונדיבות יותר מאלו המוענקות למשקיעים בישראל. זה אולי לא פופולרי, ואנו יכולים לומר: "לא רוצים, שילכו למקום אחר". ובכן, זה בדיוק מה שהם עשו, עושים ויעשו - ואנו לעולם לא נדע מה יכולנו להרוויח אם הם דווקא היו נשארים ומשקיעים. לא חבל?

חרף דברים אלה, חשוב לזכור שאם תרצה בכך, יכולה המדינה לפעול בדרך שעלותה למשק שולית יחסית ועדיין תסייע להשקעות. כיצד? הכוונה היא להשקעה בפישוט הרגולציה החונקת והמקשה שהשכלנו ליצור ב-66 שנות תקומתנו; לפעול לכך שהמשקיע הזר יידע תוך זמן קצר, ובוודאות, מהם כללי המשחק, ולא בדיעבד - אלא מראש; שהמשקיע יקבל את ההתייחסות משרד האוצר, הכלכלה (או האנרגיה) כדי שיראה שהשקעתו חשובה גם להם; ובסופו של דבר - כדי שהמשקיע גם יסגור את העסקה; כמו כן, יש להחיל שיעורי מס אטרקטיביים ותחרותיים ביחס ליתר מדינות העולם.

מדינות מערביות רבות משקיעות משאבים רבים במתן שורה של שירותים למשקיעים כדי לעודד אותם לבוא ולפעול בתחומם. כדאי ורצוי שגם אנחנו ניתן למשקיע ודאות בזמן קצר יחסית וללא הליכים מסובכים. מכך, כולנו נרוויח. ראוי להדגיש כי הכוונה אינה לתת למשקיעים הטבות שאינן קבועות בחוק. במסגרת החוק יש מקום להקל ולסייע להגברת הוודאות והמהירות, כדי שהמשקיעים ימשיכו להשקיע, ואנו בניגוד לאותו גבר נעלב, לא נאמר: "זו הלכה? תבוא אחרת".

הכותבת היא שותפה בכירה במשרד עורכי הדין ירון-אלדר, פלר שורץ ושות' וכיהנה כנציבת מס הכנסה בשנים 2004-2002.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
לבטל את הרגולציה אך לא למטרת משקיעים זרים ועוד קפיטליזם חזירי
הגז הוא שלנו, של האזרחים! לא של חברות ענק ומיליארדרים חזירים! אחת מהסיבות שהעסקה לא צלחה היא שהיה מאבק ציבורי נרחב בנושא (התנועה למען איכות השלטון ). בדיוק כמו שאנחנו לא רוצים שקרנות הפנסיה שלנו ימכרו לסינים כך גם הגז שעם קצת מחשבה ותכנון יעיל של הדברים, יכול להוזיל כאן את יוקר המחיה באופן משמעותי, והמדינה לא תרוויח רק ממיסוי הגז אלא גם ממכירת הגז עצמו. כל הסיפורים על משקיעים זרים ובלה בלה בלה וכל הרגולציה שלנו שמבריחה אותם החוצה - הבעיה האמיתית היא הרגולציה על האזרח הפשוט! אם אנחנו רוצים אנחנו יודעים למכור, ואם המדינה באמת הייתה רוצה ולא היה מאבק ציבורי זה היה קורה, זאת בכלל לא בעיה, זה הישג שהציבור עצר את המכירה הזאת. יחי הקפיטליזם הממותן
נוה  |  29.05.14
1.
כמו בעיסקת תנובה ופוטאש הקנדית, ששינסקי 1-2, ועוד, אווירה אוינת לזרים
רטרואקטיבי. לאומנות כלכלית. הבעיה היא מדינת ישראל חיה על ייצוא, על מעורבות במשק הגלובלי. סוגרים הזרים בחוץ? ומה יעשו כאשר הם מגיבים בהתאם, באותו מטבע? נתלונן על אנטישמיות? קשה ביותר להשיג מוניטין חיובי בשווקי העולם ואכן השגנו. השאלה היא האם רוצים לזרוק אותו לפח?
פול  |  23.05.14