פוליטיקה קטנונית בחלוק לבן

1.

ביום רביעי הגיעה פארסת משבר הדסה לשיא חדש של עליבות, כאשר הפעם לא אחרים מאשר הרופאים נטלו את ההובלה. תוך שימוש בתירוץ כאילו לא קראו סעיף במתווה שהופץ אליהם ואושר על ידם (ברוב של 96%) הם איימו לפוצץ את הסדר הנושים, לשבות ולהסתכן בהבאת בית החולים הירושלמי לפירוק. העילה לא היתה סכנה לשלום החולים אלא סכנה לשלום המונופול של הרופאים על מינוי מנהלי המחלקות בבית החולים שמעתה יעבור אישור של הדירקטוריון.

השטיק הזה הוא דוגמה אחת לאופן שבו הרופאים הראו שוב כי הם לא יהססו לעשות שימוש במוניטין המקצועי שלהם כדי לשמור על כוחה של הגילדה. לטענתם, לא ייתכן שהדירקטוריון יאשר את החלטותיהם בנוגע למנהלי מחלקה, כאילו הרופאים זכים מפוליטיקה כמו החלוק הלבן שלהם והדירקטוריון מורכב מגלמים.

רופאי הדסה. מסוגלים לאיים בפירוק ולשדל חולה במצוקה לעבור לשר"פ | צילום: אלכס קולומויסקי

2.

מי שרוצה לדעת עד כמה גדול החשש שהרופאים נגועים בשיקולים זרים, לא מקצועיים נטו, יכול לקרוא את הסעיפים בתכנית שעוסקים בשר"פ.

הנהלת בית החולים ונציגי המדינה, כולל משרד הבריאות, התעקשו לנצל את המשבר בבית החולים כדי לעשות סדר בפעילות השר"פ, שכבר יצאה מכלל שליטה. במלים יפות, משפטיות, כתוב באופן חד־משמעי שאסור לרופא להפעיל לחץ על חולה - בזמן שזה נאנק מכאבים - לשלם מהכיס הפרטי על ניתוח. הסעיף הבא מחדד את הנקודה ומסביר לרופאים, כמו לילדים בגן, שאסור להם להעביר חולים שהגיעו למיון ונמצאים בפחד, מצוקה וכאבים עזים לטיפול בשר"פ שיכניס כסף לכיס בחלוק הלבן, במקום בחינם דרך המסלול הציבורי. סעיף אחר קובע במפורש שאסור לרופא לבצע שר"פ בשעות הבוקר, שבהן המשכורת היא על חשבון משלם המסים. חוקים, כידוע, נועדו למלא חלל שהתרוקן מערכים.

3.

במתווה ההבראה לא כתוב שאסור לרופאים לתפוס עצמם כקדושים מעונים, אולי כי זו בעיה שלהם ולא של בית החולים. כמו במאבקים אחרים שרופאים הובילו, גם בהדסה הם הקפידו להזכיר שהעבודה שלהם היא לא פחות משליחות, ולכן לא יכול להיות שהם ישחו בביצה של פוליטיקה והתחשבנות קטנונית.

למען הסר ספק, חלק גדול מהם באמת עושה עבודה קשה ומדהימה, ורבים נוספים בוודאי משלימים בעזרת תחושת הסיפוק את השכר המצומק יחסית. עם זאת, המאבק בהדסה, שנראה שמגיע עתה לסופו, הדגים את היכולת המופלאה של הרופאים לשטיקים על גבול הביזאר ותחמונים וספינים פוליטיים של הרגע האחרון, והראה שהם מוכנים להקריב הרבה בשביל כסף, כוח ומוניטין. קדושים מעונים הם לא.