ביג דאטה להצלת חיים

אנליסטים מעריכים את הפוטנציאל של טכנולוגיות ביג דאטה עבור מערכת הבריאות הבינלאומית במיליארדי דולרים לשנה. אולם, בשונה מתעשיות אחרות שכבר מנצלות את הערך הגלום בניתוח ביג דאטה, מערכת הבריאות עדיין נמצאת בתחילת דרכה לשם.

לנתונים רפואיים יש ערך עצום בתור "ביג דאטה", מפני שבאמצעות טכניקות לניתוח אנליטי ניתן להפיק מהם תשובות מבוססות-עובדות לשאלות קריטיות, שעיקרן שיפור הרפואה, הורדת עלותה ואפילו הצלת חיים. החל מדרך הטיפול האופטימלית ללקוח, דרך ניתוח של ביצועי הרופא ביחס לאיכות ולעלות הטיפול, ועד לזיהוי חולה אשר נמצא בסיכון גבוה במיוחד ללקות בזיהום או להיות מאושפז בשנית.

באחרונה נראה כי ניתוח ביג דאטה הופך לעניין מרכזי בקרב שרותי הבריאות ובתי החולים הגדולים בישראל. המידע הולך ומצטבר בכמויות עצומות והשמירה על הנתונים הופכת לאתגר. מוסדות הבריאות נדרשים לאחסן ולנהל כמויות אדירות של מידע, ומעוניינים לקדם ולתמוך במחקרים הדורשים נפחים גדולים ויכולות עיבוד גבוהות.

הנהלות בתי החולים בוחנות דרכים לביצוע דיגיטציה של המערכות כדי לעבור לתיקים רפואיים ממוחשבים (EMR) אשר מרכיבים תמונת מצב פרטית של כל חולה. בנוסף לכך, יש לזכור כי לבית חולים ממוצע יש למעלה ממאה יישומים המייצרים מאגרי נתונים רוחביים בנפח עצום, עם מידע בלתי-מובנה כגון מסמכי קליטה ושחרור, סיכומי טיפולים והדמיות, דוחות רופא בקהילה ועוד.

בתי החולים ומוסדות הבריאות אינם מסתפקים עוד בשמירת המידע לתקופה של עשרות שנים קדימה. הם מעוניינים לפתח גם יכולת ניתוחית שתפיק תובנות חכמות מתוך המידע באופן שישפר את השירות ללקוח, יבדל את המוסד הרפואי מהמתחרים, ואף יעזור להציל חיים. הבעיה היתה שעד היום ניתן היה להפיק ערך מהנתונים רק אם הם אוחסנו באותו פורמט. החשיבות של ניתוח ביג דאטה טמונה, אם כן, במגוון העצום של הנתונים הרפואיים ובצורך לנתח אותם בצורה יעילה ולגבש מתוכם תובנות "חכמות".

התחום של הדמיה רפואית, כאמור, הוא אחד הגורמים המרכזיים לעלייה החדה בנפחי המידע במערכת הבריאות. דו"ח שפורסם על ידי חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן צופה כי מספר ההדמיות המאורכבות בשנה צפוי להגיע עד שנת 2016 ליותר מהקסבייט של מידע. מה שהופך נתון זה למעניין באמת, היא המגמה של מעבר לארכוב תמידי, שנועדה לייצר מטען עשיר של מטה-מידע שמוטמע בהדמיות. אם נשלב את המטה-מידע הזה עם הנתונים הבלתי-מובנים שמקורם במערכות אחרות, נוכל לקבל מידע בעל ערך גבוה שישמש להצלת חיים.

תחום נוסף המעסיק לאחרונה את מחלקות המחשוב במוסדות הרפואיים הגדולים הוא חקר הגנום האנושי והקבלתו לנתונים רפואים בקליניקה. בתי החולים וקופות החולים הגדולות משקיעים בכך משאבים רבים ועורכים שיתופי פעולה עם מוסדות בחו"ל, כמו למשל ב"פרויקט אופק" - המאפשר שיתוף מידע בין המוסדות הרפואיים השונים, כך שכל רופא יוכל לקבל את ההיסטוריה הרפואית של המטופל באופן מיידי, ועל ידי כך לקצר את זמן ההמתנה, לצמצם את כמות הבדיקות, לשפר את איכות השירות, ולסייע בחסכון כספי והצלת חיים.

ישנם יישומים נוספים של ביג דאטה המסוגלים לייעל משמעותית את מערך שירותי הרפואה, כמו למשל מערכות שיאפשרו לכל אדם להיכנס לאתר אינטרנט ולהזין משתנים בסיסיים, ומנוע ביג דאטה יחשב עבור המטופל את סוג הטיפול המומלץ והאם קיים צורך להתפנות למיון או לקבלת טיפול רפואי בקהילה.

היכולת לקחת את המידע העצום שקיים במרכזי הבריאות ולנתח אותו ועלי-ידי כך גם לבנות מודל תרחישי, אינה בגדר פנטזיה אלא מציאות שרוקמת עור וגידים בימים אלו. בעתיד הקרוב ביג דאטה יוכל לאפשר ניתוח אנליטי שיפיק חוקיות מנתונים של מיליוני אנשים ויזהה קורלציות בין ארועים רפואיים של חולה בודד או בין אוכלוסיות שעד היום הקשר ביניהם נתפס כחסר חשיבות. יכולות אלה ישמשו בסיס לפריצות דרך רפואיות.

עבור מערכת הבריאות, ניתוח ביג דאטה הוא משאב אסטרטגי להתייעלות ואף להצלת חיים, לכן מוטב להקדים ולאמץ את היכולות של ביג דאטה להפקת תובנות מעשיות שיאפשרו לענף הבריאות לשגשג, להתייעל, ולהציל חיים רבים יותר.

 

הכותב הינו מנהל מגזר הבריאות ב-EMC ישראל