אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיא נשבר: 250 דולר לשעת עבודה של נאמן צילום: שאטרסטוק

שיא נשבר: 250 דולר לשעת עבודה של נאמן

בניגוד להסתייגות שהביע השופט איתן אורנשטיין בתיק אי.די.בי לפסיקת שכר לנאמנים לפי שעות, בתיק האחים שושן וסלוק הוא אישר לעו"ד אביחי ורדי 250 דולר לשעה, בהסכמת הכנ"ר ובניגוד לתקרה של 100 דולר לשעה שבנוהל הכנ"ר

26.05.2014, 06:57 | ענת רואה

עו"ד אביחי ורדי, יו"ר ועדת הפירוקים של לשכת עורכי הדין, המשמש כנאמן של האחים שושן והאחים סלוק, ייהנה משכר טרחה בתעריף של 250 דולר לשעה ומע"מ (1,032 שקל בסך הכל) - כך אישר לאחרונה השופט איתן אורנשטיין. ההחלטה התקבלה בתום דיון שבו הסכימה נציגת הכנ"ר לסכום המבוקש אף שהיא ציינה שהבקשה לא הוגשה לפי הכללים ולכן גם לא התבקשה עמדת הכנ"ר בנושא.

קראו עוד בכלכליסט

עו"ד ורדי ביקש לאשר את התעריף וגבייה של 300 אלף שקל כשכר ביניים שיהווה תשלום בשלב זה רק על חלק מהשעות שעבד – תעריף גבוה פי 2.5 מזה שנקבע בנוהל הכנ"ר, 100 דולר לשעה ומע"מ. עם זאת, הכנ"ר לא תמיד עומד על יישום התעריף שבנוהל ובתיקים רבים אפשר למצוא תעריפים שונים ומגוונים. התעריף הגבוה ביותר שהוכר לאחרונה היה 750 שקל לשעה ומע"מ (885 שקל יחד) שביקש עו"ד חגי אולמן בתיק אי.די.בי.

השופט איתן אורנשטיין, צילום: מוטי קמחי, ynet השופט איתן אורנשטיין | צילום: מוטי קמחי, ynet השופט איתן אורנשטיין, צילום: מוטי קמחי, ynet

ורדי מונה ביוזמת השופט אורנשטיין בדצמבר 2013 למשקיף מטעם בית המשפט בפשיטת הרגל של האחים אליהו ומשה שושן והאחים גד ודב סלוק. הארבעה נקלעו לחובות אישיים של 65 מיליון דולר, ובנק אגוד ביקש לפתוח נגדם בהליכי כינוס. ורדי הציע עד מהרה לקדם הסדר נושים, והשופט אורנשטיין קיבל את הצעתו. לפני כחודש הגיש ורדי דו"ח לאורנשטיין על פועלו ובעמוד האחרון שיבץ בקשה לשכר טרחה. לפי הדו"ח, הוגשו לו תביעות חוב של נושים בהיקף של 432 מיליון שקל, אך הוא הכיר לצורכי הצבעה רק בחובות בהיקף 278 מיליון שקל.

בהסדר נקבע שנשותיהם של החייבים יעמידו מיליון שקל לטובת ההסדר, ולטענתו, הוצע שמתוך סכום זה יועברו אליו 300 אלף שקל שכר טרחה ו־50 אלף שקל הוצאות. בהתייחס לשכרו כתב ורדי שעד כה הוא וצוותו השקיעו 526 שעות עבודה וש"יהיה זה נכון, צודק ומשקף" לפסוק לו 250 דולר לשעת עבודה, 180 דולר לשעה של עורך דין במשרדו, ו־70 דולר לשעת מתמחה. הכל בתוספת מע"מ.

כונס הנכסים הרשמי, דוד האן כונס הנכסים הרשמי, דוד האן כונס הנכסים הרשמי, דוד האן

ב־23 באפריל דן בית המשפט בהסדר הנושים, וגם שכר הטרחה עלה לדיון. בנק הפועלים טען שהכסף שיכניסו לקופה נשות החייבים מיועד לנושים הרגילים, אך עו"ד אופיר צברי המייצג את החייבים טען ש"יוחד כסף לשכר טרחה כדי לחסוך את הדילמה מהנושים הרגילים". נציגת הכנ"ר, עו"ד כלנית הרמלין טענה כי לא נדרשה לעניין השכר "אך אבקש לציין שבקשה לשכר טרחה צריך להגיש בנפרד ויש תקנות וקריטריונים".

עם זאת הרמלין הוסיפה כי במקרה זה מאחר שמדובר בסכום שאינו מגיע מהנושים והוא סביר, "אני לא אתנגד".השופט אורנשטיין אישר את התשלום בסך 350 אלף שקל וזאת לדבריו בשים לב לכך שנשות החייבים נושאות בשכר ואין בכך פגיעה בנושים הרגילים. החלטה זו סותרת לכאורה את דברי אורנשטיין בתיק אי.די.בי, שם הסביר שהוא מתנגד לפסיקת שכר טרחה לפי שעות מפני שהדבר יוצר דרבון מובנה של בעלי התפקיד להגדיל את השעות כדי להגדיל את שכרם. עוד כתב אז אורנשטיין שאין יכולת לפקח ולבקר את רישומי השעות. בתיק אי.די.בי קיבלו אולמן ואייל גבאי 4 מיליון שקל.

מהכנ"ר נמסר בתגובה: "ב"כ הכונס הרשמי לא נתנה הסכמתה לשכר השעתי ואף ציינה במפורש בדיון כי לא נדרשה לעניין השכר וכי בקשת שכ"ט יש להגיש בנפרד על פי התקנות והקריטריונים שנקבעו לשם כך. די בחישוב אריתמטי פשוט כדי להגיע למסקנה כי שכר הביניים שהתבקש ושנפסק רחוק מלשקף את שכר הטרחה השעתי הנזכר בפניה. הסכמת ב"כ הכונס הרשמי לא ניתנה, אפוא, אלא לשכר הביניים שהתבקש והדבר קיבל ביטוי מפורש בהחלטת בית המשפט. בית המשפט קבע מפורשות בהחלטתו כי אין באישור השכר בנסיבות אלה משום פגיעה בנושים הרגילים".

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
1 + 14 - אתם חיים בארץ? כי המספרים שלכם לא!
ל 1) עלויות עקיפות שהן כמעט 50% מההכנסה בלי השכר של העובד העיקרי - נו באמת? או שאולי כללת בסכום גם את השכר של העו"ד השכיר וה 7-8K$ הן הרווח של השותפים על שעת העבודה הרשומה (שאיננה בהכרח שעת עבודה מבוצעת). ל 2) מהנדס בהיי-טק לא מרוויח היום 45,000 כשכר נפוץ, בטבלאות השכר, זה שכר של דרג הסמנכ"לים. גם רוב אנשי הכספים לא זוכים לשכר שכזה, וכך גם ביחס לרוב העו"ד השכירים.
ביקורתי , ארץ האינטרסים  |  27.05.14
13.
מגיב מספר 1 צודק
כאשר אני גובה 100 דולר לשעה הסכום שנותר הוא נמוך ובוודאי ביחס להיקף ההשקעה והסיכון. היום איש כספים/ מהנדס בחברה מקבלים 45,000 שקלים לחודש, עלות מעביד זה 60,000 שקלים לחודש. זה יוצא כ - 100 דולר לשעה. רואה חשבון המשמש בעל תפקיד שמפעיל חברות יכול לקבל תפקיד בכיר בו יקבל סכומים יותר גבוהים לשעה, הוא מנהל משרד וגובה בהתאם ובהתאם לעלויות ולאופי התיק שהנו מתמשך בעוד השכר שהוא גובה אינו מתמשך. ניהול חברות בקשיים היום דורש התמחות, במקרה של רואה חשבון יש צורך בהעסקת צוות ובמקרה של עורכי דין יש צורך במספר עורכי דין המתמחים בתחום. יש לכך עלויות ועל מנת שהטיפול יהיה מקצועי יש צורך לשלם שכר הוגן. ההתלהמות לא במקום. ללא התייחסות ספציפית לתיק זה.
דניאל  |  26.05.14
11.
ובאים בטענות לפנסיה של אנשי הקבע???
שכ"ט כזה הוא פשוט שערוריה שמקבלת גושפנקא מבית המשפט בניגוד לנהלים. כך גם נפרצו כל המחסומים בשכר הבכירים, סכומי עתק הפכו ל-"נורמה" באישור חברי הדירקטוריונים ומשם הדרך קצרה ל-"כמקובל" בשוק כשבכל פעם יש עליה "קטנה" עד לסכומים השערוריתיים שמחלקים כיום. הלו, אין בושה? כספם של אחרים הפקר?
עדי , כה"א  |  26.05.14
לכל התגובות