אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בלי תוספת של 4 מיליארד שקל לא היה שווה להקים את ועדת אלאלוף" צילום: עמית שעל

"בלי תוספת של 4 מיליארד שקל לא היה שווה להקים את ועדת אלאלוף"

בדיון סגור לתקשורת ידונו היום חברי ועדת אלאלוף בהמלצות לקראת הגשת דו"ח סופי בעוד שבועיים, כאשר ברקע ויכוח בין האוצר לחברי הוועדה על העלאת הקצבאות. חבר הוועדה ז'יל דרמון: "מיוזמה עם משמעות זה יכול להידרדר לכישלון עצום"

28.05.2014, 06:49 | מיקי פלד

חברי הוועדה למלחמה בעוני יתכנסו היום לדיון אחרון שצפוי להיות סוער במיוחד לקראת פרסום מסקנותיהם ב־16 ביוני. הדיון יהיה סגור לתקשורת, ובחלקו הראשון יוכלו חברי הוועדה לעיין במשך שעתיים בנוסח המסקנות בתחומי התעסוקה, הדיור ציבורי, הבריאות, החינוך, הקצבאות ושירותי הקהילה. המסקנות שיוצגו בדיון עברו קודם אצל צוות שהורכב מנציגי הוועדה ומשרדי ראש הממשלה והאוצר.

קראו עוד בכלכליסט

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

איך מתמרצים עניים לעבוד

במשרדי הממשלה לא אוהבים את הצעת הוועדה להעלות את קצבת הילדים וקצבת הבטחת הכנסה בהיקף של 2 מיליארד שקל בשנה כל אחת. מנגד, יש בוועדה מי שאומרים שבלי העלאת הקצבאות לא ניתן יהיה ליישם את מטרת הוועדה כפי שהגדיר אותה אלאלוף, ולהוריד את שיעור העוני בישראל במחצית בתוך עשור.

כפי שניסח זאת בשיחה עם "כלכליסט" חבר הוועדה ז'יל דרמון, יו"ר ארגון לתת, "אם המסקנות בסוף לא יגיעו לתוספת של 4 מיליארד שקל בשנה לפחות, לא היה שווה להקים את הוועדה הזו".

בממשלה ובבנק ישראל סבורים כי לצד טיפול נקודתי נכון יותר בעניים ובשירותים שהם מקבלים, בכל הקשור לקצבאות יש להעלות רק את מס ההכנסה השלילי כדי לתמרץ עניים לצאת לעבוד או להגדיל את השכר שלהם, וקצבאות אחרות מתמרצות שלא לעבוד. ויכוח אחר הוא על ההגדרה של קיום מינימלי בכבוד. חברי הוועדה כמו פרופ' ג'וני גל רצו לראות הגדרה שתחייב את המדינה לרף כספי מסוים שמתחתיו אי אפשר להבטיח למשפחה קיום בכבוד, אך באוצר מתנגדים לכך בתוקף בשל המשמעויות התקציביות של הגדרה כזו.

חוברת הדרכה לטיפול בעוני

בשלב זה ההצעות השונות של ועדת אלאלוף מסתכמות בעלות של מילארדי שקלים בשנה.

כך למשל מוצע להעלות את קצבת השלמת ההכנסה לקשישים ב־100 עד 200 שקל בחודש, להעלות את הבטחת ההכנסה לעד 75% מקו העוני, להחיל ביטוח סיעודי ציבורי, להקטין השתתפויות עצמיות בתרופות, להקים מרכזים ייעודיים למיצוי זכויות מול המדינה, להגדיל את הסיוע לזכאי הדיור הציבורי, להקים עוד יחידות דיור דרך עמידר, להחיל יום חינוך ארוך ועוד. כל אלו יכולים להסתכם בקלות ב־10 מיליארד שקל בשנה, גם אם המימוש ייפרס על פני עשור.

רבים מחברי הוועדה אומרים כי גם אם חלק גדול מההמלצות לא ייושמו לבסוף, החשיבות היא בעצם יצירת "חוברת הדרכה לטיפול בעוני".

כך גם חושב דרמון, שאומר: "אנחנו ניצור 'בנק מטרות' חברתיות. כך, בכל פעם שנרצה לפעול לצמצום העוני נוכל לדעת מה צריך לעשות. אני חושב שזו נקודת מפנה מהטיפול הפרקטי מאוד שיש היום בישראל, וזה כבר משהו טוב".

תגיות