חקר ביצועים: השבוע של זהבית כהן, דורית סלינגר וכריסטיאנו רונלדו

חג שבועות שמח

ספירת העומר מבשרת את הקִרבה לחג השבועות, אבל יותר ממנה עושים זאת שלטי החוצות, שמפמפמים לנו עוד ועוד גבינות. שבועות הוא כנראה החג הממוסחר ביותר בישראל, החג היחיד שמתקרב למנהג האמריקאי של לאמץ מסורת ולמצוא מה למכור בה. אגב, אין שום קשר הלכתי בין מוצרי חלב לחג, וגם לשורשיו של הקשר המסורתי אין הסברים ברורים. אולי כדאי לא להתמסר למסחור של החג. עכשיו, כשלצד תורה מסיני יש לנו חלב סיני, אפשר פשוט לעבור לדים סאם ודי.

אורי רוזביץ

רונלדו רגש טהור

כריסטיאנו רונלדו כבש השנה 17 שערים בליגת האלופות. האחרון חתם השבוע את הגמר שבו ניצחה ריאל מדריד, ומיד אחריו רונלדו הוריד את החולצה, חשף גוף מעוצב להפליא ופתח בריצה סוערת והפגנת שרירים נרחבת וקולנית. פרשנים בישראל טענו שזה "מוגזם", שהוא גנב את ההצגה מהשחקנים האחרים, "הגיבורים האמיתיים של הזכייה ההיסטורית", שהוא "יצא קטן" ו"חסר קלאסה". גם בחו"ל היו מי שעיקמו את האף. כנראה ממש קשה לאנשים להבין התרגשות ספונטנית של פורטוגלי שמנצח בעיר שבה התמקצע ככדורגלן, ליסבון; חגיגה אותנטית של זכר אלפא, המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה, שעלה 95 מיליון יורו והובא לריאל ב־2009 בדיוק בשביל הרגע הזה, בשביל להוביל אותה לזכייה בליגת האלופות; אושר סוחף שפורץ משחקן שהבקיע השנה 52 שערים. 52, לעזאזל. אין מישהו ראוי יותר לחגיגה כזאת. ככה נראית קלאסה של שמחה.

אוריאל דסקל

כריסטיאנו רונלדו | צילום: אימג'בנק, Gettyimages

גוגל גלאס לא שקופים

גוגל פרסמה בשבוע שעבר עוד סרטון לקידום גוגל גלאס, המשקפיים החכמים שלה, הפעם בכיכובו של הטניסאי רוג'ר פדרר. קשה לחשוב על מוצר שזכה לקידום כל כך אינטנסיבי עוד לפני שהגיע למדפים. מצד שני, קשה לחשוב על גאדג'ט שעורר כזאת מחאה בשלב כה מוקדם. מי שכבר מרכיבים את המשקפיים זוכים לכינוי Glassholes, ומסעדות בארצות הברית אוסרות על הנסיינים להיכנס מחשש שיצלמו ויקליטו את הלקוחות. למה דווקא המשקפיים גוררים כאלו תגובות, בשעה שרוב האנשים מוכנים לספוג אינספור פגיעות בפרטיות שלהם בסמארטפונים וברשתות החברתיות? כי הם לא שקופים. אנחנו יכולים לעצום עין לגבי כל המידע הבלתי נראה שנאסף עלינו עמוק במכשירים ובמרחבים הווירטואליים. אבל כשמישהו ניצב מולנו עם המשקפיים, אי אפשר להדחיק את זה יותר. אנחנו מול זה. גוגל גלאס כנראה נידונו לעמת אותנו עם הפחד, ולספוג את השטנה.

דור צח

מכירת תנובה הושלמה

זהבית כהן, יו"ר אייפקס ישראל, סגרה את עסקת מכירת תנובה והלכה לחגוג. המשא ומתן עם ברייט פוד הסינית היה קשה וארוך, ועכשיו היא צריכה לנהל את המשא והמתן עם העובדים. כהן ניגשת לתהליך כפי שהיא ניגשה למגעים עם הקונים, אבל העובדים אינם קונים. הם שותפיה להשבחת הערך של תנובה לאורך השנים, ומגיע להם נתח משמעותי מההצלחה, כלומר שיעור נאה מהעסקה. זו צריכה להיות הנורמה: כל מחזיקי העניין בחברה, עובדים ובעלי מניות, ייהנו מההצלחה, לא רק היו"ר, המנכ"ל וכמה בעלי מניות מבריטניה. כשמבינים את זה לא צריך לעבור את כל פסטיבל ההשפלה שעוד לפנינו, כולל שביתות, ישיבות מרתוניות והגעה להסכם עם הלשון בחוץ. אפשר קצת לוותר, ראוי קצת לפרגן.

גולן פרידנפלד

זהבית כהן | צילום: אוראל כהן

מי עוד ייכלל ב־0% מע"מ

משרד האוצר הבהיר השבוע שהוא לא שולל את האפשרות להיענות לדרישת קבוצות הרכישה ולהכליל אותן בתוכנית 0% מע"מ, כלומר להעניק את ההטבה גם למי שעוקף את הקבלן ובונה לעצמו דירה בעצמו. לכאורה, ההיגיון מאחורי הדרישה ברור: קבוצות הרכישה נועדו להוריד את מחירי הדירות בכ־10%-15%, ואם ממילא המחירים יירדו, הלך היתרון. בפועל, ההיגיון הזה קצת עקום, ולגמרי נופל בקטגוריית לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. כי קבוצות רכישה אולי מורכבות מזוגות צעירים שמחפשים דירה ראשונה, אבל בעצם הצטרפותם לקבוצה הזוגות האלה הופכים ליזמים שנהנים מהטבות מס על רכישת הקרקע, יכולים לבחור את הקבלנים והספקים ומצליחים לחתוך עלויות. ואם הם כבר נהנים מיתרונות היזמות, אין סיבה שידרשו את ההטבות לצרכנים.

טל פמסון

קרנות הפנסיה אמרו, לא נשים?

"כשמגיעה אליך דמות כמו אלי הורביץ ואומר לך שהוא מאמין בחברה, לא תשים 20 מיליון שקל מתוך עשרות מיליארדי שקלים של כספי עמיתים?", הסביר השבוע אחד הפעילים בשוק ההון את המחיקה של 97% מכספי החוסכים שהושקעו ב־2010 בהנפקת אפוסנס. הגוף המוסדי שהשקיע הכי הרבה, אגב, היה עמיתים, קרנות הפנסיה הוותיקות, כלומר כולם נפלו שם, לא רק גופים צעירים עם נטייה מוגברת לסיכון. כולם לוקים באותה גישה בעייתית מאוד לניהול הכסף שלנו: מישהו גדול מוכר לנו את זה, לא נשים איזה סכום קטן? רק 20 מיליון, לא נורא. רק 20 מיליון פה, עוד 20 שם, ככה שומרים על החסכונות של הציבור.

אתי אפללו

אילוסטרציה | צילום: בלומברג

הקיצונים באירופה מתחזקים

מפלגת עצמאות לבריטניה, UKIP, זכתה השבוע ב־27.5% מהקולות בבחירות לפרלמנט האירופי וכך גברה על שלוש המפלגות הגדולות בממלכה. גם במדינות אחרות ברחבי אירופה, ובעיקר בצרפת, ביוון ובדנמרק, מפלגות ימין קטנות כבשו את הקלפיות. מנהיג יוקיפ נייג'ל פאראג', ששאיפת חייו היא לנתק את בריטניה מהאיחוד ולהגביל כניסת מהגרים למדינה, חגג את הניצחון בדרך האהובה עליו: עם פיינט בירה בפאב, תוך הכרזות בסגנון "האסימון נפל" ו"צבא העם דיבר". במדינה שלאורך השנים הפגינה סובלנות גדולה כלפי מיעוטים, המסר הציבורי נשמע חזק וברור, ודוחק את ההצהרות הקודמות של ראש הממשלה דיוויד קמרון, שהגדיר את מפלגתו של פאראג' "מטורללת וגזענית". בסוף זה מבחן הקלפי שמכריע.

תמר טוניק

משבר הפנסיה מעמיק

בכל יום שעובר המפקחת על שוק ההון דורית סלינגר פוגעת לכם בפנסיה קצת יותר. בכל יום שעובר קרנות הפנסיה לוקחות לכם עוד קצת מהכסף שחסכתם בעמל כפיים ומעבירות אותו לעובדים המבוגרים, אלה שיוצאים לפנסיה. למה? כי משרד האוצר מכריח אותן. למה? כי באוצר מפחדים לעדכן את הריבית שעומדת בבסיס החישוב של קרנות הפנסיה - עניין טכני ומסובך שאין טעם להיכנס אליו, ושמשמעותו קיצוץ של 10% לפנסיונרים וכותרות איומות בעיתון. במילים אחרות, כדי לשמור על עתידם וחסכונותיהם של הרבה עובדים צריך לפגוע במעט פנסיונרים, ואף אחד לא מעז להיות זה שעושה זאת. גם לא סלינגר, שיושבת בשקט ונותנת לפנסיה שלכם להתכרסם לאט לאט. בלי כותרות בעיתונים. בלי שתשימו לב.

שאול אמסטרדמסקי