אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נבחרת הדירקטורים: לפיד מינה דירקטורים חדשים שעבדו בחברות שכשלו צילום: עמית שעל

נבחרת הדירקטורים: לפיד מינה דירקטורים חדשים שעבדו בחברות שכשלו

שר האוצר מינה את אירית אילוז לדירקטורית בחברה לניהול קרן השתלמות לעובדי מדינה. בעבר שימשה סמנכ"ל בחברת אמפל שקרסה. איילה רזניק דותן תשמש דירקטורית בקרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים. בעבר שימשה מנהלת הכספים של דלק נדל"ן שהגיעה להסדר חוב

28.05.2014, 18:08 | עמרי מילמן וגיל קליאן

שר האוצר יאיר לפיד חתם היום על כתבי המינוי הראשונים של נבחרת הדירקטורים. המטרה היתה למנוע את תופעת המינויים הפוליטיים, אך כבר בגל המינויים הראשון ניתן לראות כמה בחירות מעוררות תהייה.  

קראו עוד בכלכליסט

הראשונה היא אירית אילוז, שתכהן כדירקטורית בחברה לניהול קרן השתלמות לעובדי מדינה, שהייתה סמנכ"ל הכספים והמשנה לנשיא של חברת אמפל, יוסי מימן. אמפל נכשלה בשנת 2013 בניסיון להגיע להסדר חוב בבית המשפט בניו יורק בעקבות חוב של 900 מילון שקל. הגורם המרכזי שהביא לקריסתה של החברה היה הפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל.

השני הוא יוסי דואר, שישמש דירקטור בחברה לניהול קרן השתלמות לעובדי מדינה יחד עם אילוז. דואר היה מנכ"ל חברת תבל שהגיעה בתקופתו לפשיטת רגל בעקבות חובות בהיקף של 2.5 מיליארד שקל.

השלישית היא איילה רזניק דותן, שתכהן כדירקטורית בקרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים. רזניק דותן שמישה בעבר כמנהלת הכספים של דלק נדל"ן,  חברה שהגיעה להסדר חוב ענק ועשתה תספורת של 40% לבעלי החוב.

שר האוצר יאיר לפיד. מה שהתנה?, צילום: ענר גרין שר האוצר יאיר לפיד. מה שהתנה? | צילום: ענר גרין שר האוצר יאיר לפיד. מה שהתנה?, צילום: ענר גרין

תהליך המיון של הדירקטורים בוצע על פי קריטריונים שהם ברובם כמותיים (דרג, שנות ניסיון, השכלה וכדומה), אך בניקוד המספרי לכל מועמד לא ניתן שום משקל לתוצאות שהשיג אותו מנהל (או לא השיג) במהלך כהונתו בכל תפקיד. התוצאות של כל מנהל היו אמורות לבוא לידי ביטוי בראיונות האישיים שעבר כל מועמד, אך גם כאן עמד קושי גדול בפני המסננים, שכן לא היתה להם דרך לנהל חקירה אובייקטיבית לגבי כל בכיר ומידת המעורבות שלו בתוצאות החברה אותה ניהל. זאת, כאשר מבחינת האוצר כהונה לא מוצלחת של בכיר אינה עילה בלעדית לפסילתו, אלא אם כן היה מעורב בפעולות פסולות (מה שכאמור לא היה בקריטריונים והיה אמור לצוף בראיונות).

ברשות החברות ניסו להיצמד לקריטריונים כמה שיותר קשיחים וכמותיים בעיקר כדי להימנע מטענות כלשהן לגבי העדפת בכירים מסוימים בשיבוצים, וכדי לספק מינויים כמה שיותר אובייקטיביים ו"נקיים ממגע יד אדם", או פוליטיקאי. גם פסילת מועמדים היתה צריכה להיעשות בקריטריונים מאוד קשיחים וברורים, וזאת על מנת להימנע מתביעות וערעורים של מועמדים שנפסלו.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות