אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נאמן הסדר נושים יקבל שכר טרחה לפי תקנה שעומדת להתבטל צילום: מיקי אלון

נאמן הסדר נושים יקבל שכר טרחה לפי תקנה שעומדת להתבטל

הכנ"ר שוב התנגד לשכר הנאמן בתיק אלוני מיתר לפי התקנה שמאפשרת לקבל 12% מהקופה, אך לא טרח לנמק, ולכן השופט חגי ברנר אישר כמעט את כל השכר המבוקש

01.06.2014, 08:38 | ענת רואה

עו"ד עופר פירט, נאמן בהסדר הנושים של אלוני מיתר, יקבל שכר טרחה לפי תקנה 8א, שעומדת להתבטל. כך קבע השופט חגי ברנר לאחר שדחה את התנגדותו של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן לתשלום לפי התקנה השנויה במחלוקת ולפסיקת שכר טרחה בתחשיב לפי מסלול חלופי.

קראו עוד בכלכליסט

אף שהאן ספג כבר כמה כישלונות בניסיונותיו להפסיק את פסיקת שכר הטרחה לפי תקנה זו, בין היתר בתיקי מעריב, קמן סחר ונידר, הכנ"ר ממשיך להגיש לבית המשפט ניירות עמדה קצרים במיוחד ונטולי הנמקה ממשית לטענה שלא נכון להשתמש בתקנה 8א. התוצאה היא שבתיק אלוני מיתר דחה השופט ברנר את עמדת הכנ"ר על בסיס הקביעה שלא היתה בה הנמקה כלשהי. החלטת השופט מקנה לעו"ד פירט שכר טרחה של 885 אלף שקל ומע"מ, שהם מיליון שקל בסך הכל.

שיעור החזר ברוטו

פירט מונה בפברואר 2012 וגיבש הסדר נושים. חובות החברה הסתכמו ב־8.8 מיליון שקל, ובבקשת השכר שהגיש טען שהצליח לרשום הישגים נכבדים וששיעור ההחזר לנושים מגיע ל־83% ואף צפוי לעלות ל־97% בהמשך. עם זאת, הוא הבהיר שמדובר בשיעור החזר "ברוטו", כלומר שאין הכוונה לסכום שהנושים יקבלו בפועל, אלא לזה שנמצא בקופה והנושים חולקים רק במה שנשאר ממנו לאחר ניכוי עלויות שכר הטרחה. במקרה זה קיבל פירט 12%, כך שחישוב פשוט מעלה שההחזר בפועל לנושים הוא 71% בממוצע. פירט ביקש גם 3% על "מאמץ מיוחד", כך שלמעשה הוא יקבל 15% מקופת ההסדר.

בתגובה הקצרה של הכנ"ר נכתב שיש לפסוק שכר טרחה לפי מנגנון המימוש (תקנה 8), החלטה שהיתה מובילה לשכר של 285 אלף שקל לפני מע"מ - פחות משליש מדרישתו של פירט. עם זאת, כנראה נוכח ההפסדים שספג לאחרונה הכנ"ר בתיקים אחרים בנושא שכר טרחה לפי 8א, הוא הציע להעניק לפירט תוספת מאמץ של 50%, כך שיקבל 428 אלף שקל לפני מע"מ.

מימין: פרופ מימין: פרופ' יעקב נאמן ופרופ' דוד ליבאי בפאנל. "הוועדים המחוזיים הם בכלל לא גוף סטטוטורי" | צילום: יוסי זמיר מימין: פרופ

בתגובה לחוות הדעת של הכנ"ר הגיש עו"ד פירט תגובה ארוכה ומנומקת שכללה נספחים רבים וטען שהכנ"ר "לא נימק ולו במילה אחת את התנגדותו לחישוב שכרו לפי 8א". פירט טען שכל עוד לא שונו התקנות, הרי שלבעל התפקיד זכות לבחור במסלול המשתלם ביותר עבורו, ובדומה לטענות של נאמני אייס אמיר פלמר ובועז גזית, גם פירט הגיש לבית המשפט רשימה מפורטת של מקרים שבהם סטה הכנ"ר מעמדתו הנוכחית והסכים לשכר לפי 8א. פירט טען שכך הוא מופלה לרעה מול אחרים שזכו לאישורו של האן, וכל זאת אף שהאן לא נימק את "עמדתו המפלה".

בהחלטתו כתב השופט ברנר שהכנ"ר לא תמך את בקשתו לקבוע את שכר הנאמן לפי מסלול המימוש בנימוקים כלשהם. "העובדה שהתחשיב שערך הכנ"ר לפי כללי שכר המימוש הוביל לתוצאה נמוכה יותר מזו שהגיע אליה הנאמן לפי כללי החלוקה, אין בה כדי להפוך את בחירת הנאמן לבלתי סבירה". השופט הוסיף שהכנ"ר לא הצביע על נסיבות חריגות דווקא במקרה זה שיצדיקו סטייה מהתקנות שמאפשרות לפסוק שכר חלוקה.

"המאמץ מובן מאליו"

עם זאת, השופט ברנר דחה את בקשת פירט לפסוק לו תוספת מאמץ מיוחד וכתב שבהסדר כספי נרחב היקף המאמץ מובן מאליו. "ההנחה היא שבכל מקרה השכר שישולם בהסדר מורכב יהיה גבוה מזה שמשולם בהסדר שאינו כזה", קבע ברנר והוסיף שמי שמקבל על עצמו תפקיד בהסדר מורכב יבוא על שכרו מעצם העובדה ששכרו ייגזר באחוזים מסכום כספי גבוה, להבדיל ממי שמקבל על עצמו תפקיד בהסדר שאינו מניב שכר גבוה, ואז ראוי לפצותו על מאמץ מיוחד.

קביעות אלה של השופט ברנר משקפות נכונות עקרונית להפחית שכר טרחה מוגזם של בעלי תפקיד, שכן שופטים אחרים דווקא נטו לקבוע הפוך ולהעניק תוספות על מאמץ מיוחד דווקא בתיקים גדולים יותר, שבהם ממילא השכר גבוה.

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
אם כ"כ הרבה שופטים פוסקים בדרך מסוימת, אולי הם צודקים?
יש לי הערכה לא מבוטלת להתמדה ולנחישות בה מנסה ענת רואה לקדם את המאבק כנגד תשלום שכר מופרז לבעלי תפקיד. למרות שלפעמים הדברים רק נראים רע (כמו במקרה הזה, למשל) אבל לפעמים הם באמת רעים - וראוי שהזעקה תישמע. אבל יחד עם זה, לא ניתן להתעלם מהעובדה ששורה ארוכה של שופטים פוסקת, שוב ושוב, כנגד עמדה זו. זה כבר לא רק "אלשיך ומקורביה", כטענה הלא ראויה שעלתה בעבר. זה אורנשטיין, ברנר, פרסקי ועוד. האם כל השופטים המכובדים הללו טועים? ואולי הגב' רואה היא שטועה?
עוד קורא  |  03.06.14
1.
מה את רוצה ענת? שהשופט יילך בניגוד לתקנה 8א?
אם היא קיימת - הולכים לפיה. גישתך יכולה להשתלב עם טענה שאין לפצות יורשי אדם שנהרג בת"ד וגילו היה 90. סיבת אי הפיצוי: הוא ממילא עבר את גיל תוחלת החיים הממוצעת אז אין לתת פיצוי. אבל הרי זה קשקוש בריבוע. או שיש חוק או שאין חוק. אם המחוקק היה מעוניין שהתקנה תתבטל שלשום - הוא לא היה מהסס לומר זאת. העובדה שלא אמר זאת מחייבת את בית המשפט - ואת כ ו ל ם - ללכת לפי החוק היום ולא לפי מה שיהיה החוק מחר.
קורא  |  02.06.14