האשה הלבנה

לפני כשנתיים פרסמה העיתונאית קתרין פ' ג'וזה טור ב"ניו יורק טיימס" על ההחלטה שקיבלה בסתיו 2008 ללבוש רק שחור ו/או לבן. היה זה זמן קצר לאחר מות אביה ולאחר שהיא עצמה החלימה מסרטן. הבחירה בשני הצבעים, כך כתבה, נעשתה מתוך צורך להשיב סדר לחייה: "הם מסייעים לי לשלוט באחד הדברים המעטים שאני יכולה לשלוט בהם".

גם אם מניעיה שונים, אין ספק שהבלוגרית ההולנדית איבניה קארפיו (26) תסכים עם הקביעה באשר לכוחו של המונוכרומטי, אלא שהבחירה שלה מצומצמת אף יותר - רק לבן. קארפיו, בוגרת לימודי עיתונאות, הקימה את הבלוג שלה Love Aesthetics לפני שש שנים כפלטפורמה למשנתה האסתטית: מינימליזם ומסרים מתומצתים, המושגים באמצעות צבעים ניטרליים, קווים נקיים ופשטות. עם רעיון החיים ה"מולבנים" היא הולכת רחוק: הלבוש, סט הצילום, צבע השיער, חלל המגורים וכל סגנון החיים בהיר; גם כשצצים גוונים אפורים, שחורים, פסטליים או מטאליים, השקט והמיקוד נשמרים.

הבלוג הפך לאחד הפופולריים בזירת האופנה ברשת, ומותגים רבים ובהם ווג, אסוס ואיסטפק מחזרים אחרי קארפיו לצורך שיתופי פעולה. בשונה מבלוגרים אחרים, קארפיו יודעת לנצל את הפלטפורמה לקידום רעיונות שהם מעבר לתיעוד עצמי. "חזות איננה שטחית", אמרה בעבר, "תמיד ישנה סיבה לכך שחפצים או אנשים נראים כפי שהם נראים".

קארפיו טוענת כי היא אינה חשה בנוח עם צבעים אחרים. "כשאני רואה אדום, למשל", אמרה ל"דיילי מייל" הבריטי, "צצות מיד כל הקלישאות - לבבות, סנטה קלאוס, השטן, שמלות צמודות ושחוקות, קוקה־קולה, ולנטיין. עם לבן זה לא קורה. לבן מעורר תחושה של רענן, נקי, טהור, ריק ובעיקר תחושה של אפשרויות". בהיעדר צבע או דפוס, אמרה בראיון, תשומת הלב מופנית לפרטים החשובים.

ואיך לובשים את הצמצום הצבעוני הזה? קארפיו סבורה שעל הפריטים להיות פשוטים ועל־זמניים, אבל הצירופים והניגודים בין הגזרות, הטקסטורות, השכבות והאביזרים צריכים להיות מעניינים. את הנקודה הזו היא ניסתה לחדד בקיץ 2011, כשלבשה במשך 30 יום את אותה שמלה לבנה בצירופים שונים.

ואחרי כל זה, איך זה שהחתול שלה, המתועד גם הוא בבלוג, שחור דווקא? "אני אוהבת את לוציפר שלנו. לא בחרנו בו משום שהתאים לריהוט בבית, אבל מה לעשות שהוא נראה כל כך טוב בתמונות", אמרה.