איך ייתכן שאנשי דת גונבים?

סימון היקר,

בניסויים שערכנו אנשים שחשבו על עשרת הדיברות או נשבעו בתנ"ך באמת התנהגו אחר כך ביותר יושר - גם אתאיסטים - אבל אלה היו ניסויים חד־פעמיים. אין נתונים לגבי מה שיקרה אם נחזור על הניסוי לאורך זמן. וההערכה האישית שלי היא שככל שמבצעים פעולות טקסיות כאלה יותר, כך מפסיקים לחשוב על המשמעות שלהן, וההשפעה על המוסריות דועכת.

לאוניברסיטאות, בהקשר הזה, אני נוהג להמליץ לא רק להחתים את הסטודנטים על קוד מוסרי, אלא לבקש מהם לנסח אותו במילותיהם מחדש, ממש לפני המבחן, כדי לרענן את החשיבות שלו. במוסדות דת זה יהיה יותר קשה, אז אני לא יודע אם יש פה פתרון קל. אולי התפקיד שלך צריך להיות חידוד הכללים וביטול מצבים של ניגודי עניינים. וגם חשוב על חצי הכוס המלאה: אולי בלי דקלום עשרת הדיברות המצב בכנסייה היה גרוע יותר?

סטודנטים. כדאי לא רק להחתים את הסטודנטים על קוד מוסרי, אלא לבקש מהם לנסח אותו במילותיהם מחדש | צילום: יותם פרום

וכמה עולה נשמה?

פגשתי בפאב בחור שטען שהוא לא מאמין שיש לאנשים נשמה. שכנעתי אותו למכור לי את הנשמה שלו ב־20 דולר, שילמתי, והוא כתב על מפית שהוא מעניק לי את הנשמה שלו אחרי המוות. אני לא דתייה, אבל עבור הסיכוי הקטן, האם 20 דולר הם מחיר סביר? קארי

התמקחת היטב. ההיגיון שלך מזכיר לי את "ההימור של פסקל", על שם הפילוסוף שהניח שגם אם יש רק סיכוי זעיר שיש גן עדן וגיהינום, משתלם לחיות את החיים בהנחה שזה אכן כך. ויש בעסקה שעשית עוד שלושה יתרונות: ראשית, קיבלת שיחה מעניינת יותר מפטפוטי פאבים רגילים, גם יש לך סיפור נחמד לחשוב עליו ולספר לאחרים, שגם זה שווה לא מעט. ולסיום, את הבעלים הגאים של נשמה. אם ההסברים האלה לא משכנעים אותך, אני אשמח לקנות ממך את הנשמה הזאת במחיר הוגן.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il