עו"ד אשר חלד: "פנסיה צוברת מסכנת את עצמאות השפיטה"

סכנת השחיתות ומשבר הפנסיה הם שני נושאים שזוכים ליותר ויותר תשומת לב תקשורתית, בין שהסיבה היא בכירים שהורשעו בקבלת שוחד ובין שפרויקטים עיתונאיים שמקשים עלינו להדחיק את היום שבו נצטרך להתקיים מקצבה פנסיונית, שלפי החישובים צפויה להיות נמוכה מדי. עו"ד אשר חלד, מבכירי המומחים לדיני עבודה בארץ, מאמין ששני הנושאים מתלכדים לאיום חמור שחשוב לו לכוון אליו זרקור. "למיטב ידיעתי", הוא אומר, "אין בעולם מדינה שבה כוחות אכיפת החוק לא מקבלים פנסיה תקציבית. יושב על כס המשפט שופט מחוזי בשנות ה־60 לחייו שמצפים לו בתוכנית הפנסיה הצוברת 8,000 שקל לחודש. בידו להכריע גורלות. מערכת שפיטה הוגנת מבוססת על אי־תלות השפיטה. ומה יעשה אותו השופט? הוא יכול להיות ישר כמו השופט דוד רוזן, אבל מה אם הוא בן תמותה רגיל? היום שבו נראה שופטים מטים משפט בשל היעדר ביטחון סוציאלי קרוב ממה שאנחנו חושבים". חלד משתגע מכך שאיש אינו רואה את הקטסטרופה מתקרבת. "החברה הישראלית מאמצת קפיטליזם דרוויניסטי, אלים וטיפש".

לפנסיה של השופטים עוד נחזור, אך ברור שאם בארזים האלה תיפול שלהבת, אזובי הקיר יישרפו הרבה יותר מהר. "נוצרות שתי דינמיקות. האחת, הצער, התסכול והעלבון של אלה שאין להם. אבל אני רוצה לדבר על אלה שהסדר החברתי נשען עליהם — מהנדס העיר, חברי מועצת העיר, עובדי רשות המסים, הקצינים שממונים על הציוד רב־הערך בימ"חים, ואסיים בשוטרים, פרקליטים ושופטים. מדובר באוכלוסייה חזקה ורבת־השפעה שמחזיקה בעמדות מפתח. והנה, בהגיעה לגיל 60 אין לה קיום מובטח".

אשר חלד (66). מגורים: לסירוגין בכוכב יאיר וברמת אביב ג' עם בת זוגו. בין לקוחותיו: קבוצת פז, אקסלנס נשואה, פלאפון, תעש, מיקרוסופט, שיכון ובינוי, מכתשים אגן, נציגות השופטים, התאחדות הקבלנים, ארגון עובדי בנק מזרחי טפחות, ארגון עובדי מקורות ועמותות גמלאי המוסד והשב"כ | צילום: ענר גרין

לדעתך שוטרים, פרקליטים ושופטים חשופים לפיתוי? שלא לדבר על מהנדס העיר.

"הדעה הרווחת היא ששם השחיתות כבר נפוצה. החשש הוא שהיא תגיע לאוכפי החוק. וכדי שהמערכת תאבד את אמון הציבור לא צריך שכולם ייקחו שוחד".

בין יתר עיסוקיו חלד מטפל בנציגות השופטים שנאבקת על הפנסיה שלהם בוועדה, בראשות השר לשעבר משה נסים, שהוקמה כדי לבחון את הנושא. "אנחנו סוגדים לדת שפוסלת את הסדרי הפנסיה של העבר, לא משום שאינם טובים כשלעצמם, אלא כיוון שהם נוהלו בצורה שלומיאלית ולא מוצלחת. השיח הציבורי מעוור את עיני הציבור. הפנסיה התקציבית איננה הרעה החולה - שם טמון הפתרון".

את הפנסיה התקציבית של השופטים העביר הנשיא אהרן ברק מהעולם. "ברק הסכים כי הוא קיווה להציל את דור השופטים הוותיק וחשב שלצעירים זה יסתדר בהמשך". למה הפנסיות נשחקו אצל הטייקונים?

"זו התספורת השערורייתית ביותר, פי מאה מכל תספורת של טייקון כלשהו. בתיאוריה אמורים להיות שני נציבים שלטוניים: אחד שדואג לשוק ההון ואחד שדואג לפנסיה, להבטיח את האנשים בזקנתם. בעבר היה ממונה על הגמלאות במשרד האוצר, שזה היה תפקידו. אלא שהממונה על שוק ההון ניצח את נציב הפנסיה. הממשלה מינתה פקיד אחד לשוק ההון, הביטוח והחיסכון. רצית לפתח את שוק ההון? קיבלת. כספי הפנסיה הולכים לשוק ההון ונמסרים כהלוואות והשקעות וזה מתנהל כמו בכתריאליבקה".

ואיך זה צריך להתנהל?

"כמו בעולם. קרן הפנסיה של מדינת ניו יורק משקיעה בשישה משקים לאומיים לפחות. אנחנו משקיעים כמעט הכל במשק הלאומי הקטן שלנו, ומכיוון שהמתווך הפיננסי לא אחראי ולא יעיל, אנחנו פוגשים את התספורות. אני זוכר תקופות שבהן הנפקות אג"ח רדפו הנפקות אג"ח. בתשקיפים יהיה אפשר לראות שאין שום ביטחונות". חלד מזכיר שבעבר היה כאן ביטחון לפחות לחלק מהאנשים. "לא מובטח לאדם בישראל קיום לעת אובדן כושר עבודה — זקנה או נכות. זה משקף את כל החוליים המסוכנים לחברה".

למה בעצם אין לנו פנסיה?

"פנסיה ראויה דורשת הפרשות של כ־30% מהשכר. בישראל מפרישים 17.5%–20.5%, כלומר צריך להעלות אותן ב־50%. מאיפה תיקח? מהנטו? גם כך הנטו לא מספיק לקיום.