אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגבול הדק שבין אפס שקלים ל־234 מיליון צילום: עמית שעל

הגבול הדק שבין אפס שקלים ל־234 מיליון

נאמני התחנה המרכזית החדשה בתל אביב לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי מעמדה של בעלת השליטה נצבא, וחשפו על הדרך עד כמה זהותו של בעל התפקיד עשויה להשפיע על ההתנהלות של תיק פירוק

05.06.2014, 08:43 | ענת רואה

שלושת הנאמנים של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, עו"ד יוסי בנקל ורוה"ח עליזה שרון וחיים קמיל, לא הצליחו לגבש החלטה משותפת לגבי מעמדה של בעלת השליטה נצבא. במקום הכרעה בתביעת חוב, הם הגישו לשופט בנימין ארנון מסמך בן 122 עמודים (לא כולל נספחים) שבו מפרט כל אחד מהם את הכרעתו, המנוגדת לעמדת חבריו.

המשמעות של ההכרעה בתביעת החוב בתיק דרמטית, מפני שקודם למינויו של עו"ד בנקל בתיק (שהצטרף רק בספטמבר 2013, כשנה וחצי לאחר שהחלה הקפאת ההליכים), ביקשו קמיל ושרון לאשר עסקת מכר שבמסגרתה הוכרה נצבא כנושה מובטחת בהיקף 200 מיליון שקל — כלומר היא זכאית לכאורה לקבל כספים אלו מהקופה. לאחר שבנקל צורף, הוא הגיש חוות דעת שלפיה נצבא היא נושה נדחית (כזו שניצבת אחרונה בתור), ובמצב כזה 200 מיליון השקלים הללו מחולקים לנושים הרגילים ולא זורמים לקופת נצבא.

בנצבא ביקשו לקבל את הכרעת הרוב

קראו עוד בכלכליסט

לצד כרך ההכרעה הגישו שלושת הנאמנים מסמך נוסף ובו טבלה שמסכמת את הכרעותיהם השונות. לפי הטבלה, בנקל הכיר בחוב מובטח בגובה אפס (0) כמעט לגבי כל רכיבי תביעת החוב של נצבא (שהסתכמה ב־450 מיליון שקל). רו"ח שרון הביעה נכונות להכיר ב־124 מיליון שקל כחוב מובטח בשעבודים ספציפיים ואילו קמיל הכיר ב־234 מיליון שקל. בדברים אלה יש ללמד על כמה זהותו של בעל התפקיד עשויה להשפיע על ההתנהלות בתיק פירוק, שכן כל בעל תפקיד רואה אחרת את הדברים ומציג פרשנות משפטית שונה לעובדות.

לאחר הגשת הכרעות הנאמנים ובקשתם לקיים דיון כדי שהשופט ארנון יחליט מה לעשות, הודיעה נצבא באמצעות עו"ד פיני רובין על התנגדותה לקיים דיון בעניין, וטענה כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לפשר או לגשר בין הנאמנים. לדברי נצבא, למרות הפערים בין דעותיהם של השלושה, הרי ההכרעה כמוה כפסק דין של שלושה שופטים, ובמקרה כזה הרוב קובע ויש לפסוק לפי המכנה המשותף הרחב ביותר. לפיכך ביקשה כי ישוקללו דעותיהם של קמיל ושרון, שפסקו לנצבא לטענתם 169 מיליון שקל כחוב מובטח.

מנגד, חברת אגד התנגדה באמצעות עו"ד רונן מטרי לעמדת נצבא, וטענה כי יש לאמץ דווקא את הכרעתו של עו"ד בנקל שפסק שנצבא היא נושה נדחית. אגד הסבירה כי בנקל מונה כנאמן בתיק כשנה וחצי לאחר מינויים של קמיל ושרון, וזאת כדי לבחון את האספקטים המשפטיים של התיק ולבחון את השאלות המשפטיות שעולות מתביעות החוב - לרבות תביעת החוב של נצבא. לכן טוענת אגד כי יש לראות בבנקל כסמכות המכריעה בשאלות המשפטיות, במיוחד במקרה של חילוקי דעות ביניהם.

הרווח הנקי של הנושים הרגילים

נושה נוסף שביקש לאמץ את חוות הדעת של בנקל הוא רו"ח חיים אביגל, שטען כי "הכרעת רו"ח קמיל אפופה התנהלות בעייתית. מהתנהלותו עולות שאלות שצריכות להעמיד בסימן שאלה גדול את עצם הכרעתו ותפקודו למן התחלת הקפאת ההליכים או אפילו לפניהם". אביגל, המיוצג על ידי עו"ד ירון סהר, לא פירט למה כוונתו, והשופט בנימין ארנון מסר החלטה ביום חמישי שעבר והורה לו "להבהיר ולפרט" את טיב טענותיו בנוגע להתנהלותו של קמיל.

לפני ימים ספורים הגיש הכונס הרשמי עמדה מטעמו, ובה נאמר כי לדעת הכנ"ר היה על הנאמנים לשוב ולעיין מחדש בהכרעות שניתנו על ידם ולהגיע להכרעה מוסכמת; אך לאור המצב שנוצר יכול הכנ"ר להציע לחלופין שהכרעה בתביעת החוב תינתן לפי דעות הרוב אל מול המיעוט. התוצאה של מצב כזה תהיה כי הנושים הרגילים "ירוויחו" מהצטרפותו של עו"ד בנקל להליך כ־70 מיליון שקל, שהם ההפרש בין 200 מיליון שקל - החוב שהוכר כמובטח בתחילת הדרך על ידי הנאמנים - לבין כ־130 מיליון שקל, החוב שצפוי להיות מוכר כמובטח לפי העמדות המעודכנות כפי שפורטו בתביעת החוב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות