התוכנית של דראגי לא תעבוד

את הצעדים החדשים שעליהם הודיע יו"ר הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי יש לראות כהמשך ישיר של המדיניות שננקטה באירופה עד כה. על רקע שיעור האבטלה העובר את ה־12% בגוש היורו, צמיחה חיוורת של כ־1% לשנה והאינפלציה הכמעט אפסית, נקט הבנק המרכזי מדיניות של הפחתת ריבית והגדלת ההזרמות המוניטריות. המטרה הסופית של הצעדים היא לתמוך במעבר לצמיחה ואינפלציה גבוהות יותר, תוך הגדלת האשראי לפעילות היצרנית. עם זאת, הם ככל הנראה לא ישיגו את מטרתם.

לאחר ההרחבות הכספיות של השנים האחרונות, האבטלה והיעדר הצמיחה בגוש היורו אינן בעיות מוניטריות אלא בעיות ריאליות ומבניות. עוד הפחתת ריבית והדפסת כסף לא יתבטאו ביצירת מקומות עבודה חדשים; המפתח האמיתי לצמיחה נמצא בתחום הרפורמות המבניות והמדיניות לטיפול בבעיות שוקי העבודה הקשיחים יחסית באירופה.

בתחום האשראי, הקיפאון הנוכחי אינו נובע ממחסור במקורות מהבנקים אלא מהיעדר ביקוש ומסיכונים עסקיים גבוהים. העובדה שלבנקים המסחריים יהיה כדאי פחות להפקיד פיקדונות בבנק המרכזי אינה מתורגמת מיידית להרחבת האשראי למגזר העסקי. כל עוד סיכוני הצמיחה והסיכונים העסקיים ייוותרו גבוהים, ספק אם ועדות האשראי בבנקים המסחריים יחליטו על מדיניות אשראי נדיבה יותר, ללא קשר לרצונותיו של דראגי.

עוברים לאפיקים ספקולטיביים

אחת מהשפעות הלוואי של ריבית נמוכה מאוד בצד הדפסות כסף גדולות היא התמריץ למשקיעים לעבור לאפיקי השקעה מסוכנים יותר, בחיפוש אחר תשואה גבוהה מהריבית הכמעט אפסית. אין זה מקרה שלאחרונה כמעט בכל שבוע הבורסות המובילות שוברות שיאים.

נראה שהכסף לא מכוון לפעילות יצרנית חדשה אלא מופנה לאפיקים ספקולטיביים בבורסות בשוקי הדיור. מצב זה מעורר דאגה, שהרי ייתכן כי מדיניות הבנקים המרכזיים המובילים כיום יוצרת את הבסיס למשבר הפיננסי הבא.

אם לבנקים המרכזיים העיקריים היה עד עתה תפקיד מכריע במניעת הידרדרות למשבר ענק נוסח ארה"ב ב־1929, הרי שהחזרה לצמיחה סבירה תלויה עכשיו בגורמים לא מוניטריים כגון המדיניות הפיסקאלית, רפורמות ומדיניות שוק העבודה.

הרחבות מוניטריות נוספות עלולות לתמוך בהיווצרותן של בועות פיננסיות ובועות נדל"ן שעשויות להוביל למשבר חדש, ללא כל תועלת בתחום הצמיחה.

הכותב הוא היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים