אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סקר: יותר עורכי דין שולחים ידיהם לקופה צילום: ירון ברנר

סקר: יותר עורכי דין שולחים ידיהם לקופה

סקר של אלקלעי מונרוב שבדק מדגמית מקרי מעילה, מצא שמנהלי חשבונות עומדים מאחורי 55% מהמעילות שהתגלו בחברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות, אבל גם לעורכי הדין יש שם נוכחות לא מחמיאה

08.06.2014, 08:28 | זוהר שחר לוי

עורכי הדין ורואי החשבון מחויבים לקוד אתי בלתי מתפשר, והגילדות המקצועיות שלהם, לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון, אף ממונות על אכיפה של האתיקה המקצועית הזו ורשאיות לשלול רישיון ממי שעבר עבירה אתית. ובכל זאת, סקר חדש מגלה ממצאים לא כל כך מחמיאים.

מתברר שמאחורי 15% מהמעילות שהתרחשו בחברות ציבוריות ופרטיות ובגופים ממשלתיים עמדו עורכי הדין והיועצים המשפטיים של אותן חברות. מאחורי 55% מהמעילות עומדים מנהלי החשבונות והכספים או שהמעילות בוצעו תוך כדי מעורבותם.

הסקר, שבוצע על ידי פירמת הביקורת החקירתית אלקלעי מונרוב, בדק מדגמית מקרי מעילה במהלך השנים 2006–2014. הסקר ניתח מדגמית 115 מקרי מעילה בחברות ציבוריות, חברות פרטיות גדולות, מלכ"רים וגופים ממשלתיים. החברות שהשתתפו בסקר קשורות למגזרי פעילות מגוונים, בהם מסחר, תעשייה, נדל"ן, פיננסים והייטק.

מעיבוד הנתונים נראה שהיקף המעילות המצטבר בסקר הוא כ־200 מיליון שקל, היקף המעילה הממוצעת עומד על 1.67 מיליון שקל וביותר מ־73% מהמקרים סכום המעילה אינו עולה על מיליון שקל. מבצעי הסקר מצאו עוד שהמניעים העיקריים לביצוע מעילה הם הסתבכות עם השוק האפור או בצע כסף. באופן מפתיע, רק ב־27% ממקרי המעילה מוגשת תלונה למשטרה.

1. המניע

שוק אפור ותאוות הממון

לפי הסקר, המניע שמאחורי מרבית המעילות הוא בצע כסף, או מניע עלום (55%). המניע השני בשכיחותו הוא הסתבכות עם השוק האפור. ב־15% ממקרי המעילה הצורך להשיב הלוואה לשוק האפור הוא שהוביל את העובד למעול בכספים. לצד זאת, כ־10% מכלל המעילות נבעו מהסתבכות פיננסית שאינה קשורה לשוק האפור. 9% מהמעילות הן תולדה של התמכרות להימורים וב־6% מהמקרים שנבדקו הסיבה היתה הסתבכות עסקית של בן או בת הזוג של המועל.

2. התפקיד

גם הזוטרים במועלים

כאמור, ב־15% מהמקרים מבצע המעילה הוא עורך דין ואז המעילה התבצעה באחד האופנים הבאים: כשותף במשרד עורכי דין או כעורך דין שהתקשר עם חברה חיצונית לביצוע פעולות גבייה. הגורמים המעורבים ביותר במעילות הם מנהלי החשבונות והכספים (ב־55% מהמקרים). 13% ממקרי המעילה בוצעו על ידי מנהלים בכל הרמות, 7% על ידי מחסנאים ו־6% על ידי עובדים זוטרים כמו שליחים ופקידים.

3. הגילוי

חולשת הבקרה

שיעור ניכר של המעילות, 42%, מתגלה במקרה כתוצאה מטעות או מאיתור של חוסר התאמות במהלך העבודה או בזמן שהעובד אינו נמצא או עבר תפקיד ולא כתוצאה מתהליכי בקרה מובנים בחברה. רק 18% מהמעילות התגלו בעקבות פעולות בקרה בחברה וכ־11% מהמקרים נחשפו בעקבות בקרה שוטפת של מבקר הפנים של החברה. 5% מהמקרים התגלו בבדיקה של רואה החשבון. פרט מעניין הוא שכ־24% מהמעילות התגלו בעקבות הלשנה או ממידע שמגיע מגורמים כמו ספקים, רשויות המס והמשטרה.

אילוסטרציה, צילום: shutterstock אילוסטרציה | צילום: shutterstock אילוסטרציה, צילום: shutterstock

4. גיל

בני 40–50 בסיכון גבוה

מהנתונים שאספו באלקלעי מונרוב עולה שהגיל "המסוכן" ביותר למעילות הוא בין 40 ל־50 - כ־38% מהמועלים. רו"ח עופר אלקלעי, מבצע הסקר, מסביר שבגילים אלו עובדים אוחזים לרוב בתפקידים בכירים יותר, המאפשרים להם גישה לכסף, וכן הם נמצאים בשלב של החיים שבו נוצרות עילות ממשיות לביצוע מעילות כמו בעיות כלכליות או הסתבכויות עסקיות. 8% ממבצעי המעילות הם בני 20–30, ו־28% מהמועלים עשו זאת בגיל 30–40. רק 4% מהמועלים עברו את גיל 60, אך בטווח הגילים 50–60 נמצאו 22% ממבצעי המעילות.

5. מין

פער קטן לטובת הגברים

54% ממקרי המעילה בוצעו על ידי גברים, בעוד נשים אחראיות ל־46% מהמקרים שנסקרו. הפער הקטן עומד בסתירה להנחת היסוד המגדרית שלפיה גברים נתפסים כמעורבים יותר בהימורים ובהלוואות מהשוק האפור. לפי מבצעי הסקר, ההסבר לאחוז הגבוה של מעילות שביצעו נשים הוא שנשים רבות משמשות מנהלות חשבונות, תפקיד המאפשר מעילה בקלות יחסית. ההבדל המובהק יותר הוא בסכום: היקף המעילה של גברים גבוה כמעט פי שניים מהנזק הממוצע שגרמו נשים.

6. תלונה במשטרה

חוסר אמון ברשויות

כאמור, רק על 27% מהמעילות הוגשה תלונה למשטרה. עם זאת, ככל שהיקף המעילה היה נמוך יותר, נרשמה נטייה ברורה להימנע מפנייה למשטרה. ב־83% מהמעילות שסכומן עד מיליון שקל לא הוגשה תלונה. מנגד, במעילות בהיקפים גדולים התלונה הופכת לנפוצה, הן לאור הצורך בשיפוי מחברת הביטוח והן מתוך הבנה שאין סיכוי משמעותי להחזרת הכספים לחברה. לדברי רו"ח אלקלעי, התופעה של מיעוט התלונות נובעת גם מחוסר אמון ברשויות האכיפה. "מנהלים רבים אינם שבעי רצון מהענישה של עברייני צווארון לבן. גישה סלחנית ועונשים על תנאי או עבודות שירות מקטינים את האמון במערכת הצדק ומהווים גורם מרכזי בשיקול שלא להעביר את הטיפול למשטרה".

7. שלילת פיצויים

ביה"ד מסרב לשלול

ב־73% מהמקרים שבהם העובד המועל היה שכיר שלל ממנו המעסיק את מלוא פיצויי הפיטורים. חרף זאת, במקרים לא מעטים שבהם התיק הגיע לבית המשפט סירב בית הדין לאשר את עצם שלילת הפיצויים.

תגיות