אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא תחמוד את בית הנשיא

לא תחמוד את בית הנשיא

לפני שיטילו את הפתק לקלפי ביום שלישי, על חברי הכנסת להשאיר מעברו השני של הפרגוד את קבלני הקולות ואת הלוביסטים, ולהבין כי מוסד הנשיאות עומד מחוץ לתחום הקומבינות והדילים

08.06.2014, 13:34 | אהוד קינן

זכורים לכל דבריו של ספירו אגניו, סגנו של נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון, לאחר שהתפוצצה פרשת ווטרגייט: "הממזרים שינו את הכללים ושכחו לספר לי". אלו לא הכללים, ספירו יקירי, אלו דרכיה הנסתרות של הדמוקרטיה, אותה חיה כבדה ומגושמת, המתנהלת באיטיות מחרידה במסלולים מוזרים, אבל עלולה לדרוס באכזריות את אלו המזלזלים ביכולותיה.

תמיד באיחור, לרוב באופן מפתיע, מענישה הדמוקרטיה פוליטיקאים חסרי לב וחסרי מצפון ושולחת אותם למקומות הראויים להם. היא שולפת מרכבם נהגים חסרי אחריות והופכת אותם להולכי רגל. היא מגרשת מבריכת השחייה את החצוף אשר משתין עלינו מהמקפצה. מי שאיננו מאמין, שישאל את כבוד הנשיא השמיני של מדינת ישראל (קצב), או את נאשם מספר שמונה בפרשת הולילנד (אולמרט) ואת כל שאר הפציינטים האחרים של השופט דוד רוזן. ניתן לשאול גם את כבוד היו"ר מנמל אשדוד, אלון חסן, ואולי גם כמה ראשי ערים שהדמוקרטיה הישראלית מתעניינת בשלומם בזמן האחרון.

מליאת הכנסת. על חברי הכנסת לחשוב על מהות תפקידם, צילום: רויטרס מליאת הכנסת. על חברי הכנסת לחשוב על מהות תפקידם | צילום: רויטרס מליאת הכנסת. על חברי הכנסת לחשוב על מהות תפקידם, צילום: רויטרס

חברי כנסת יקרים, עצתי לכם לא להיחפז באותם רגעים יקרים של פרטיות מאחורי הפרגוד ב-10 ביוני. נצלו את הזמן הזה למחשבה: מי אתם? מדוע אתם נמצאים במקום הזה? מה אתם חייבים לעצמכם? את מי אתם מייצגים? זהו זמן שבו רק אתם ומצפונכם נמצאים מאחורי הפרגוד. מעברו השני של הפרגוד נותרים כל השאר: כל הדילים והקומבינות, ההבטחות והקיזוזים, כל קבלני הקולות והמוציאים לפועל, כל הלוביסטים והמאכרים וכל היחצנים עם הטלפונים הסלולריים. נצלו את הזמן היקר הזה, נוחו מעט מכל הג'אז הזה, התפנו לשיחה נקייה עם מצפונכם, חשבו על הדמוקרטיה שעלולה להפתיע יום אחד.

החדשות הטובות לגבי המועמד פרופ' דן שכטמן הן שסוף סוף מתחילים להתייחס אליו כאל מועמד ריאלי, כלומר להשחיר את שמו, לפזר סביבו הערות נבזיות, לתארו כטירון פוליטי וכבעל מוגבלויות חברתיות. עדיין לא הדביקו לו רמזים על שחיתות וסיאוב כי לשם כך יש להמציא סוג חדש של היגיון.

לא להקל ראש ברצון לדמוקרטיה

אין לי ספק כי נפגשתם בעבר עם פרופסורים ועם אנשי אקדמיה ונוכחתם לדעת כי הם אינם טירונים פוליטיים. גם דמותו של שכטמן אינה בדיוק זאת של "אברמ'לה מלמד". מובן שהוא אינו מציג את המיומנויות הפוליטיות כחזות הכול כיוון שעבורו הפוליטיקה היא כלי ולא מטרה, כיוון שבחלון הראווה של אישיותו מוצגים פריטים יקרים יותר. הפוליטיקה נמצאת בכל מקום שבו נמצאים אנשים, אבל הפוליטיקה של האוניברסיטאות מתוחכמת לאין ערוך מזאת של הכנסת.

הנשיאים לשעבר חיים ויצמן ואפרים קציר היו גם הם פרופסורים לכימיה וידעו דבר או שניים בפוליטיקה. אבל הם ידעו גם דבר או שניים מחוץ לפוליטיקה. גם נשיא ארצות הברית ה-28, תומס וודרו ווילסון, היה איש אקדמיה בתחילת דרכו. כאשר נשאל מדוע החליט לוותר על תפקיד נשיא אוניברסיטת פרינסטון כדי להתמודד על משרת מושל מדינת ניו ג'רזי ענה: "כי נמאס לי מהפוליטיקה".

פרופ' שכטמן מהווה סיבה לדאגה במסדרונות הכנסת כי בניגוד לרוב הפוליטיקאים, הצפויים עד שיעמום, הוא יכול להפתיע במהלכים מקוריים, מתוחכמים ומעוררי הערכה, כמו שחקן שחמט מחונן. נכון שהלוח המשובץ מונח גם לפני הפוליטיקאים המקצועיים, אבל הם יכולים להשתמש בו לכל היותר למשחק דמקה. ניתן להבין את החששות מאדם אשר עלול להביך ברהיטות דיבורו בעברית וגם באנגלית. ניתן להבין את ההסתייגות מאדם שאינו יודע "לעשות לביתו" ואפילו אינו חבר פעיל במפלגה כלשהי. ניתן להבין את החששות שמעורר אדם אשר כולם מקשיבים לדבריו וקמים מכיסאם בתשואות כאשר הוא נכנס לאולם - לא רק בכפר המכבייה ובאצטדיוני הכדורגל בארץ - אלא גם בארצות הברית, בסין, בברזיל, ברוסיה, באוסטרליה ואפילו בטורקיה.

העולם משתנה במהירות וכך גם ציבור הבוחרים. אלו לא הממזרים שמשנים את הכללים, זוהי הדמוקרטיה הכבדה שמשתנה במהירות, כלומר כולנו. אנחנו הולכים ונעשים יותר מעודכנים, יותר מתוקשרים, יותר חסרי סבלנות, יותר אלרגיים לנאומים ריקים ופתטיים ופחות פראיירים. ואגב, גם השיניים שלנו הולכות ומתחדדות.

עצתי לכל זחוחי הדעת ושיכורי הכוח הנוטים להתרשל בקריאת המפה: אל תקלו ראש ברצון הדמוקרטיה, כדי שלא תופתעו יום אחד כמו אגניו וניקסון וכמו מספרי שמונה שלנו. הנשיא הוא שלנו, לא שלכם. הקשיבו לרחשי לבו של הציבור הרחב והבינו כי מוסד הנשיאות עומד מחוץ לתחום הקומבינות והדילים. ב-10 לחודש יוני זכרו את הדיבר העשירי וזכרו כי בית הנשיא הוא הבית של כולנו. אל תחמדו אותו, כיוון שיום אחד תקום הדמוקרטיה ותיקח אותו מכם בכוח, וזה יכאב.

הכותב הוא פרופסור לכימיה בטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה, העורך הראשי של כתב העת הישראלי לכימיה, יו"ר ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך וחבר ההנהלה של האיגוד האירופי למדעי הכימיה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות