דפוסי הפעולה החדשים להלבנת הון: חברות ציבוריות וקבוצות כדורגל

שימוש בחברה ציבורית ובקבוצת כדורגל, רכישת יהלומים, סחר בכלי רכב ומתנות – אלה חלק מדפוסי הפעילות החדשים להלבנת הון בישראל בשנת 2013. כך עולה ממחקר שפורסם בדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שבמשרד המשפטים בראשותו של עו"ד פול לנדס. על פי הדו"ח, המידע המודיעיני שאספה הרשות על שיטות חדשות אלה ונוספות (למשל שימוש במקלטי מס ופוליסות ביטוח) היוו 18.4% מסך הדפוסים שזוהו.

על פי המחקר, שמבוסס על נתונים שאספה הרשות מדיווחים שניתנים לה על פי חוק, בראש דפוסי הפעולה נמצאים הפקדות מזומן ומט"ח (15.1%). אחריו נמצא השימוש בשירותי מטבע - צ'יינג'ים (11.3%) ושימוש בחברות קש (11.1%). דפוסים נפוצים נוספים הם שימוש בעמותות, העברות כספים בינלאומיות ופעילות נדל"ן.

הלבנת הון הינה ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה – בעבירות המכונות "עבירות מקור". העבירות הנפוצות הן סחר בסמים, הימורים וסחיטה, אולם על פי תיקונים שנעשו בעבר בחוק גם עבירות כגון שוחד, מעילות וגניבות. מטרת פעולת ההלבנה היא להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, זהות בעלי הזכויות בו ומיקומו, ולהטמיעו ברכוש לגיטימי כדי להכינו לשימוש חוזר.

ישנם שלושה שלבים מקובלים להלבנה, אולם אין הכרח שכולם יבוצעו. השלב הראשון הוא ההשמה – החדרת כסף שמקורו בפשיעה למערכת הפיננסית; השלב השני הוא הריבוד – פעולות לטשטש מקורו של הכסף. השלב השלישי הוא הטמעה – הכסף ממשיך בצורתו החדשה המולבנת, כאשר העבריין יכול להציג מקור לגיטימי לכאורה לכספים.

על פי המחקר תחומי הפעילות העבריינית המרכזיים שבהם בוצעו הלבנות הון אחרי טרור הם: הונאה ומרמה (15.3%), חשבוניות פיקטיביות (12.7%), הימורים (12%), ארגוני פשיעה (10%), שוחד (10%) וסחר בסמים (8%).