אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"גייסנו 20 עובדים להכשרה בבניין ואחרי שנה נשארנו עם 2" צילום: בלומברג

"גייסנו 20 עובדים להכשרה בבניין ואחרי שנה נשארנו עם 2"

כך לדברי מנכ"ל תדהר בנייה בתגובה ליוזמה החדשה של משרדי השיכון והאוצר לגייס 2,000 עובדים ישראלים לענף הבניין; להערכתו, ניתן יהיה לגייס מאות בודדות של פועלים במקרה הטוב

10.06.2014, 09:46 | דותן לוי

תוכנית משרדי השיכון והאוצר לגיוס פועלי בניין ישראלים מעלה לא מעט סימני שאלה בקרב גורמים בענף לגבי סיכויי הצלחתה. הקונצנזוס בין מרבית החברות הוא כי מדובר בצעד מבורך בעיקר בהיבט הציוני והערכי של עבודה מקומית אך בפועל ישנה הסכמה כי הפתרון למצוקת כוח האדם בענף הבניה לא יגיע מהישראלים.

קראו עוד בכלכליסט

בשנים האחרונות נעשו לא מעט ניסיונות לגייס ישראלים לעבודות בנייה ובמיוחד לעבודות הרטובות (שלד, טיח, ריצוף וכו') על מנת להכשיר אותם ובהמשך להותיר אותם כעובדים מן המניין בחברות הבנייה. המסלולים הללו הציעו תנאי שכר גבוהים מהממוצע במשק ואופק ניהולי אך למרות כל אלה נחלו כישלון חרוץ.

פועל בניין , צילום: שאטרסטוק פועל בניין | צילום: שאטרסטוק פועל בניין , צילום: שאטרסטוק

אחת החברות שבלטו בניסיונות להכשרת עובדים הייתה תדהר שגייסה ישראלים להכשרות בתחום באמצעות זרוע הביצוע שלה - תדהר בנייה. ניסיון ראשון נעשה כבר לפני 9 שנים אז גויסו כ-20 צעירים אחרי צבא להם הובטחו תנאי שכר טובים שעולים בהדרגה וכרטיס טיסה פתוח בסיום השנה הראשונה.

"התחלנו עם למעלה מ-20 ישראלים, במהלך השנה זה ירד ל-10 פועלים ובסוף השנה נשארנו עם 2. רצינו להכשיר אותם לעבודות רטובות אבל היה להם קשה", אמר טל הרשקוביץ מנכ"ל תדהר בנייה. עם זאת, ברקע להצעת השכר הנוכחית שגובשה על ידי משרדי הממשלה ועומדת על 9,000 שקל כעבור חצי שנה אומר הרשקוביץ כי גם כאשר החלו עם הגיוס הראשון תנאי השכר היו טובים אבל אף אחד לא התלונן על השכר. "מתוך 20 הפועלים שהתחילו אז נותר אחד בלבד בתפקיד של מנהל עבודה", הוא אומר.

ניסיון שני לגייס עובדים ישראלים נעשה בין השנים 2011-2013 כחלק ממהלך יזום של משרד השיכון בו השתתפה גם תדהר. "לקחנו כל פעם 2-3 אנשים צירפנו אותם לצוותים וכך גייסנו 23 עובדים, ובסוף שיבצנו אותם יחד בצוות אורגני שנחשב למקצועי והיה אחראי על הקמה של 2 שלדים מהתחלה ועד הסוף", מסביר הרשקוביץ. במקרה זה, נותרו בחברה 18 עובדים אך כאן עולה בעיה נוספת, אלה שכן נשארו משמשים כיום כמנהלי עבודה או עוזרים למנהלי עבודה, כך שהחברה כמעט ולא הספיקה "להנות" מפירות הכשרתם כפועלי בניין מן המניין. "בדרך כלל עד שהם לומדים את העבודה הם מקודמים לתפקיד מנהל עבודה או פורשים השקענו שנתיים ועד שהצלחנו להוציא מהם תוצר עברו שנה-שנה וחצי, זו טיפה בים, אנחנו חברה שמעסיקה כ-1,000 פועלים. הייתי שמח אם רצף יעבוד בתחום 3 שנים ואז יקודם אבל הם אלה ששורדים רוצים קידום אחרי חצי שנה", הוא מסביר.

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
הטעות היסודית היא שעדיין יש דרישה גבוהה כלכך למקצועות האלה
בכל המדינות המערביות בהן ביקרתיהבניה מבוצעת כך שלא תהיה עבודת כפיים מיותרת, העובדים נדרשים למיומנות גבוהה בתפעול הציוד ולכן שכרם גבוהה-אך השימוש בציוד מתקדם כזה מאפשר הספק עבודה גבוהה בהרבה לכל פועל כזה, הוא אומנם מרוויח כפול-אבל ההספק שלו פי עשר. תחשבו על חפירה עם מעדר חפירה מול טרקטור. 10 פועלים עם מעדרים שעובדים קשה-לא יכולים להתחרות בטרקטוריסט אחד מיומן. הטרקטוריסט אולי מרוויח פי שלוש מהם ויושב לו במזגן רוב הזמן, אבל ההכשרה שלו יקרה, וההשקעה בציוד גם היא יקרה בהרבה (JCB יקר בהרבה מ10 מעדרים). יש פתרונות מתקדמים לכל שלבי הבניה שדי מיתרים עבודה ידנית יקרה ברוב המקרים, במקום להכשיר עובדים למקצועות כאלה החברות צריכות להשקיע בטכנולוגיות בניה מתקדמות ולהכשיר עובדים להשתמש בהן, רק כך יתקדם שוק הבניה בארץ לקצב של המאה העשרים (כדי להצטרף למאה ה21 צריך קפיצה גדולה מידי כרגע, באו נסתפק בישור קו לשנת 2000 עם המקומות המתקמים בעולם של אז).
אבי  |  12.06.14
9.
בטח 20 עובדים... עבודה בעיניים קרטל הקבלנים מונע בכח תוכניות הכשרת ישראלים ולוחץ להביא זרים
הם מרויחים מחברות השמה שבבעלות מקורבי הקבלנים בדלת מסתובבת מביאים פועלים וגובים כסף.. לא "שווה" להם להשקיע בהכשרה של 200-300 עובדי בניין ישראלים ותכלס מי רוצה לעבוד באתר בנייה עם שב"חים ורומנים ומסתננים - מה זה מראה על היחס למקצוע?? במקום להביא כמה מאות עובדי בניין בקרב חיילים משוחררים לתת להם הכשרה וצוות עבודה יחד אז המנכל מספר על "ניסינו עם 20 עובדים".. אפילו לבלף צריך לדעת איך.
כתבה לא אמינה של קרטל הקבלנים  |  10.06.14
לכל התגובות