אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדירוג החברתי לארגונים: פערים גדולים בין התעשיות צילום: בלומברג

קפיטליזם 3.0

הדירוג החברתי לארגונים: פערים גדולים בין התעשיות

חברות אנרגיה לא בודקות אתיקה, חברות האלקטרוניקה ממעטות לקדם נשים וענף המלונאות לא קולט עובדי קבלן כשכירים. דירוג מעלה שנחשף אתמול מציג נתוני ממוצע של כל המשתתפים בלי הפרדה לתחומים, אך "כלכליסט" קיבל לראשונה את הדירוג מחולק לפי תחום, וגילה שבענפים שונים יש בעיות שונות

11.06.2014, 21:06 | גיל קליאן

רק 9% מהעובדים בענפי הביטחון והחקלאות התנדבו בקהילה בשנה שעברה, וענפי התשתיות, האנרגיה והאלקטרוניקה משלבים מעט מדי נשים בעמדות בכירות. את הנתונים הללו חושף "כלכליסט" מתוך דירוג העסקים של ארגון מעלה.

אתמול הוצג הדירוג במסגרת יום האחריות החברתית בעסקים, והוא כולל נתונים שנאספו מ־77 חברות מהגדולות במשק. דירוג מעלה מיוחד בכך שהוא בוחן את אחריות החברות כלפי הסביבה, העובדים והספקים, ודורש מהן להתעמק בשאלות שלא היו מובנות מאליהן לפני כמה שנים. למשל כמה נשים יש בחברה שלי בעשירון השכר הגבוה ביותר, או כמה עובדים בעלי מוגבלויות אני מעסיק.

ציונים מפרגנים מדי

הבעייתיות של דירוג מעלה היא בעיקר בציונים שהוא מעניק לחברות - מפלטינה פלוס ועד כסף - ציונים המאפשרים גם לחברות שאין קשר בינן לבין אחריות חברתית וסביבתית להתהדר בציון כחותמת איכות על פעילותן. בעיה נוספת בדירוג היא בשקיפות המוגבלת שלו. הפרסום הרשמי של מעלה כולל התייחסות לנתוני הממוצע או החציון של כל החברות המשתתפות, ולא נותן גילוי על כל חברה בנפרד, כך שלמעשה אין אינדיקציה לביצועים ספציפיים של חברות. במעלה מסבירים בהקשר זה כי ההשתתפות בדירוג היא זרז לשיפור פעילות החברה, ולכן שקיפות מוחלטת עלולה להזיק יותר מלהועיל - התפקיד של מעלה הוא לספק לחברות מעין "גן סגור" שבו יוכלו גם ללמוד ולטעות בלי להיות חשופות לביקורת ציבורית.

למרות זאת ביקשנו ממעלה לבחון פילוחים לפי ענפים, וכך לבדוק את ההבדלים בין החברות השונות בתוך הדירוג. הנתונים שקיבלנו חשפו שונות גדולה בין התעשיות בפרמטרים רבים - כך למשל, בעוד ענף שירותים, מלונאות וייעוץ מציג שיעור גבוה של נשים בעשירון העליון של השכר בחברה (55%), אותו ענף לא קלט כלל עובדי קבלן כעובדים מהמניין במהלך 2013. בחברות הביטחון, התעשייה והחקלאות בדקו ב־77% מהחברות עמדות עובדים לגבי אתיקה; ואילו ענף התשתיות, האנרגיה והתחבורה לא בדק כלל את עמדות העובדים לגבי האתיקה בחברה, וגם מציג נתון נמוך בהתנדבות עובדים, בקליטת עובדי קבלן כשכירים ובבדיקת האתיקה של החברות מול הספקים.

לא כל החברות בדירוג מעלה ענו על כל השאלות שהוצגו להן. השאלה שעליה בחרו הרוב שלא לענות נגעה לשילוב אוכלוסיות הסובלות מתת־תעסוקה (חרדים, ערבים, בעלי מוגבלויות וכדומה). נראה שמדובר בנושא שרוב החברות מעדיפות לטאטא מתחת לשטיח.

49% מהחברות שכן ענו על השאלה קלטו ב־2013 יותר עובדים מאוכלוסיות בתת־תעסוקה ביחס לשנת 2012 - אך מדובר במספרים אבסולוטיים נמוכים יחסית של כמה עשרות עובדים, וכשמצרפים לכך את העובדה שמעט חברות ענו על השאלה, נראה שנתוני מעלה רחוקים מלשקף את המצב בשוק. עוד עולה מהדירוג כי רק 26% מהחברות קבעו יעדים מספריים לשילוב עובדים מאוכלוסיות בתת־תעסוקה בתוכניות העבודה שלהן.

לא מדברים על אתיקה

הדירוג השנה מסמן תחילת מגמה חדשה במעלה - התמקדות בספקים ושרשרת אספקה. מנכ"ל מעלה מומו מהדב מסביר: "אנחנו חושבים שהתקשרות הוגנת מול ספקים היא חלק מהותי באחריות של חברות, במיוחד כשיש א־סימטריה מובנית בין הגדולות לבין הבינוניות והקטנות. חלק מהאחריות צריכה להיות פעילות של חברות גדולות בהעלאת הסטנדרטים בחברות הקטנות בכל הנושא של תנאי תשלום - לדוגמה, החברה הגדולה אומרת 'אני משלם שוטף פלוס 60 וזה הכלל שלי'. אבל את הספק האשראי הזה הורג".

הפגנת מחאה של עובדי קבלן, צילום: מיקי אלון הפגנת מחאה של עובדי קבלן | צילום: מיקי אלון הפגנת מחאה של עובדי קבלן, צילום: מיקי אלון

לכן שתי השאלות החדשות שנכנסו השנה לדירוג הן חשובות במיוחד: האם הארגון בודק את עמדות העובדים לגבי האתיקה שלו, והאם הארגון בודק את עמדת וספקים לגבי האתיקה שלו. לרוב הארגונים בישראל יש קוד אתי, אבל כמה מהם באמת בודקים אם הקוד הזה משפיע? התפקיד של הבדיקה הזו - שנעשית בעזרת שאלונים - מול העובדים והספקים הוא לוודא שאכן ההתנהלות היומיומית היא אתית. לדברי מהדב, כבר ידוע לו על חברה אחת לפחות שגילתה דרך השאלונים כי קיים פער גדול בין התפיסה של המנהלים את הטמעת הקוד האתי לבין התפיסה של העובדים הזוטרים - וללא קיום הבדיקה, בהנהלה כלל לא היו יודעים שהנהלת הביניים מתנהגת באופן שיוצר תחושה לא אתית בקרב העובדים. כאן למשל מאכזב לגלות כי מבין חברות התשתיות, האנרגיה והתחבורה, אין ולו חברה אחת שבדקה את עמדות העובדים לגבי הקוד האתי שלה.

הדירוג חשף גם כי ב־47% מהחברות קיים ועד עובדים (עלייה לעומת 39% ב־2012), וכי שיעור התרומות עומד על 0.8% מהרווח לפני מס - שיעור גבוה פי שניים מהחברות בת"א־100 אך עדיין נמוך מהשיעור המומלץ על ידי מעלה - 1%. מהדב מעריך שאם החברות בת"א־100 היו מיישרות קו עם ההמלצה של מעלה, הגופים החברתיים בישראל היו מקבלים עוד 170 מיליון שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות