אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשחק שיכניס אותך אל ראשו של ילד אוטיסט צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

המשחק שיכניס אותך אל ראשו של ילד אוטיסט

משחקים חדשים מדמים חוויות של מוגבלויות שונות ומחלות נפש ומעוררים מחלוקת, ניסוי מראה כמה עצום הוא היקף המידע שניתן להשיג מפריצת תעבורת מחשב אישי, מיקרוסופט נלחמת בממשלת ארה"ב והאם באמת פוצח מבחן טיורינג

11.06.2014, 14:36 | יוסי גורביץ

האם מוגבלויות הן משחק?

אתם עומדים בקצה מגרש משחקים. שורה של ילדים משחקים בו ברעש. הם צועקים ושרים שיר. ככל שאתם מתקרבים אל המגרש, הראיה שלכם מתעמעמת והרעש הופך לחד וצורמני יותר; תוך זמן קצר, אתם חשים צורך להתרחק חזרה לשוליים, כדי לצמצם את הרעש והכאב. זו החוויה במשחק Aut-sim, משחק מילים על המילה אוטיזם, שמנסה לגרום לאנשים לחוש את ההשפעות של עודף מידע חושי.

המשחק עורר סנסציה, משום שהוא גרם להרבה אנשים לחוש לראשונה איך מרגיש אוטיסט, בערך. משחק אחר, Depression Quest, הרפתקאת טקסט, מציג לשחקן אפשרויות להתקדמות. כשככל שהדיכאון של הדמות עמוק יותר, האפשרויות החיוביות זמינות פחות ופחות.

האם ראוי לשחק משחקים כאלה? לכתוב אותם? התומכים אומרים שכן. כל כלי שמקרב את האדם הרגיל להבנה של אנשים עם מוגבלויות הוא חיובי. המתנגדים אומרים שהתוצאה תהיה, לכל היותר, הבנה שטחית של הבעיות - שמלווה בתחושת זלזול בקושי האמיתי שבמוגבלות. יתר על כן, עלולים אנשים לפתח תפיסה של "אם שיחקתי את זה, זה כנראה לא יכול להיות נורא כל כך". 

הגישה שלי אומרת שמי שנטול אמפתיה, ממילא לא ישחק את המשחקים הללו; מי שחש אמפתיה ומנסה להבין, כנראה גם מסוגל להבין שמה שהוא חווה הוא צל חיוור של הדבר האמיתי. הביאו עוד כאלה.

אין ממה לפחד, כן?

זה היה בסך הכל ניסוי: כתב ארס טכניקה, שון גלגר, ריגל אחרי כתב NPR סטיב הן, בהסכמתו של האחרון. הוא חיבר למחשב של הן כלי בשם PwnPlugR2, שעוקב אחרי כל הפעולות של המחשב. המכשיר אמור היה לחקות את הפעולה של ה-NSA. הן התלוצץ שהוא לא יביא שום מידע ששווה לנתח.

זה מה שהוא חשב. כשהן חיבר את האייפון שלו למחשב, דברים התחילו לקרות. עדכונים מיאהו, התחברות לגוגל, אלפי עמודים של חומר - והאייפון שלו לא עשה כלום. בדיקה מהירה העלתה שהמכשיר הריץ ברקע את המייל, הרשימות, הדפדפן ספארי, לוח השנה, מפות, מסרונים, טוויטר ופייסבוק - וכל אלה שלחו מידע לרשת מאחורי גבו.

מה זה ריגול בין חברים?, צילום: Shutterstock מה זה ריגול בין חברים? | צילום: Shutterstock מה זה ריגול בין חברים?, צילום: Shutterstock

הדפדפן הפתוח עדכן מחדש את העמודים שבהם הוא ביקר. כתוצאה מכך, ה-PwnPlug עלה מיד על הסרטים שהוא חיפש, על חיפושי עבודה שהוא ביצע, ועל דו"ח מזג האוויר שהוא קרא. תוך שתי דקות, המכשיר סיפר לעוקבים אחרי הן איך נראה היום האחרון שלו. והם בקושי התחילו.

המשחק התנהל מתוך הסכמה שהן יפעל על פי נוהל העבודה הרגיל שלו, ולא יפעיל אמצעי הצפנה חריגים משהוא מפעיל בדרך כלל. תוך יממה, על פי ניתוח התעבורה של הן, גלגר הצליח לגלות על איזה סיפור הוא עובד: בזבוז אנרגיה מצד חברות רשת. הסיבה לכך היתה שלל פרצות בהצפנה של פחות או יותר כל העולם. בין השאר, כשהן ביצע שיחת VoIP באמצעות אפליקציה בשם RingCentral, מכשיר הריגול קלט את כל השיחה. שום דבר בה לא היה מוצפן.

עכשיו בואו נאמר שהן היה עובד על סיפור שיש לו פוטנציאל להביך את הממשלה. או שהוא היה עומד בקשר עם אנשים שהיא לא אוהבת. מה היה קורה? ועזבו עיתונאי. נניח שאתם ישראל ישראלי. ארגון ממשלתי אוסף את כל המידע שלכם, בדגש על המידע המביך, ויום אחד, אם תתעצבנו על המשטר ותעשו עם זה משהו, אתם יכולים לקבל זימון ידידותי למשטרה. שם יסבירו לכם בנחת שהתקבל עליכם מידע, ושזה לא שווה לכם.

חושבים שזה לא יקרה לכם? כל זמן שאתם לא עושים גלים, זה כנראה לא יקרה. ולמשטר שבו האזרח חושש לעשות גלים יש שם, והוא לא "דמוקרטיה".

מיקרוסופט נגד ממשלת ארה"ב

מיקרוסופט מנהלת בימים אלה מאבק משפטי שיכולות להיות לו השלכות נרחבות על החופש של כולנו. ממשלת ארה"ב דורשת ממנה למסור מידע משתמשים שנשמר על שרתים מחוץ לארה"ב; מיקרוסופט מסרבת - ולוקחת את הממשלה לבית הדין.

הטענה של הממשלה פשוטה: מיקרוסופט היא חברה אמריקאית וככזו היא חייבת בציות לחוקי ארה"ב. הממשלה האמריקאית רוצה את המידע הזה והצליחה לשכנע שופט מבוית להוציא צו. מיקרוסופט אומרת בתגובה שאם המשתמשים שלה מחוץ לארה"ב ידעו שהמידע שלהם יכול להיות זמין לרשויות החוק והמודיעין של ארה"ב כל פעם ששופט מבוית מוציא צו, הם יקחו את העסק שלהם למקום אחר. מיקרוסופט אומרת שאם ארה"ב רוצה את המידע שעל שרתיה באירלנד, שתשכנע שופט אירי להוציא צו.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, צילום: אם סי טי סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט | צילום: אם סי טי סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, צילום: אם סי טי

אם זה לא מה שיקרה, המשמעות היא שלבתי המשפט של ארה"ב יש סמכות אוניברסלית בכל מקום שבו חברה אמריקאית עושה עסקים. זה לא חכם עבור אף אחד. עורכי הדין של מיקרוסופט מציינים שהקונגרס לא אישר לבתי המשפט להוציא צווים מחוץ לארה"ב, כך שעצם הצו מהווה הפרה של החוקה; הם השוו את הצו הזה ל"צווים הכלליים" של ממשלת אנגליה, שהיו אחד הגורמים למהפכה האמריקאית. יהיה מעניין. 

טיורינג צוחק בקברו

לפני מספר ימים, דיווחו שלל כלי תקשורת בארץ ובעולם על כך שאיזה בוט שבר לכאורה את מבחן טיורינג. למי ששכח, אספר שמדובר במבחן שבמסגרתו צריכה תוכנה להתחזות לאדם בצורה כה אמינה, שנסיינים יחשבו שהיא בשר ודם. אנו ב"כלכליסט" התייחסנו בספקנות לדיווחים. הבוט האמור התחזה לילד בן 13 שלא דובר אנגלית היטב. זה כבר נתן למפעילים שלו אפשרות לעבוד על הבוחנים. 

אדם או מחשב? , צילום: shutterstock אדם או מחשב? | צילום: shutterstock אדם או מחשב? , צילום: shutterstock

מעבר לכך, מבחן אחד - עם שופטים שבחרו המפעילים - לא אומר שום דבר. יש סיבה שאנחנו משתמשים בעקרון של peer review במדע. כשכמה אנשים יצליחו באמצעות אותה התוכנה לרמות מספר גדול של אנשים, יהיה על מה לדבר. 

כמובן, עצם הפרסום של התוצאה הבודדת הזו מסכל כל אפשרות שהבוט הזה יצליח לרמות מישהו אי פעם. אז למה הפרסום? כי החוקר האחראי, קווין וורוויק, ידוע בכך שמזה עשורים הוא מוכר לעיתונים טענות שווא - ואלו האחרונים ממהרים לבלוע ללא בדיקה. פרסום הוא מה שהוא רוצה.

קצרצרים

1. הפתעה: גם האקרים עוינים שפורצים לאתרים למחייתם ממש גרועים בכל מה שנוגע לסיסמאות. הם, כמו כולם, בחרים לרוב סיסמאות של שישה סימנים באותיות lowercase, והם משתמשים באותו סט של מילים שמאפיין את קהילת הסייבר. כמובן, זה שהם גרועים בהגנה לא אומר שום דבר על היכולות ההתקפיות של השרצים. 

2. עוד יום, עוד איסור על שימוש בגוגל גלאס: רשת בתי הקולנוע Alamo Drafthouse, שפעילה בשורה של מדינות בארה"ב, הודיעה שהיא אוסרת על שימוש במשקפי גלאס אחרי התחלת ההקרנה. לדברי מנהלי הרשת, הם שקלו את האיסור במשך זמן רב, אבל המתינו עד שיירשם המקרה הראשון של גלאסהול שיפעיל את הגרוטאה שלו במהלך הסרט. מקרה כזה נרשם בחודש האחרון, והאיסור נכנס לתוקף. עכשיו, אם רק יוכלו לאסור על בעלי סתם סמארטפונים להפעיל אותם במהלך הסרט, זה בכלל יהיה מצוין.

3. אמזון ממשיכה להתחפר: אחרי שחברת הענק שרפה שנים של יח"צ ורצון טוב כשניהלה מלחמה נגד המו"ל Hachette והביאה לקריאות חרם נגדה, עכשיו היא יוצאת למלחמה נגד ענקית התוכן טיים וורנר. מי שירצה להזמין את הסרטים החדשים של וורנר, מתועבת "300" החדשה ועד סרט הלגו, יגלה שהוא לא יוכל לעשות את זה באמזון, ויצטרך לעשות את זה אצל המתחרים. אמזון, במילים אחרות, מטילה את כל המשקל שלה למאבק הזה, ומצידה שילכו הלקוחות לעזאזל. ההחרמה השקטה של סרטים כנראה תמשוך פחות תשומת לב מהחרמת הספרים מצד אמזון, כי לסרטים יש פחות משקל תרבותי; אבל אם מישהו היה צריך הוכחה שאת כוחה של אמזון צריך לשבור, הוא קיבל אותה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות