למה בכל זאת המלצתי לבתי ללמוד ביולוגיה
עתידו של ענף הביוטק בישראל עוד לפניו. מדובר בתעשייה צעירה וצומחת שעם תמיכה נכונה תהפוך לקטר תעסוקה משמעותי של המשק
אחד הזוכים בפרס השנתי של קרן וולף היוקרתית הוא פרופ' צ'י ווי וונג, מומחה מוביל בעולם לכימיה של סוכרים. וונג הינו יועץ לממשל טייוואן ולו חלק משמעותי בפיתוחה של תעשיית ביו-טכנולוגיה משגשגת במדינה. בין היתר, מציע וונג לצעירי ארצו לבחור את מקצוע לימודיהם לא רק לפי משאלת ליבם, אלא לפי הצרכים האובייקטיביים של מדינתם.
דבריו של וונג אולי נשמעים רחוקים, אבל למעשה הם רלוונטים מתמיד גם לשוק הישראלי ולעתיד ילדינו. אם בעבר חלמה כל אם יהודייה שילדיה יגדלו להיות רופאים או עורכי דין, הרי שעתיד שוק התעסוקה הישראלי מחייב גם את האימהות לשקול מחדש את חלומותיהן. מנתונים שפרסם לאחרונה דירוג BDI, עולה כי בישראל ישנו עו"ד אחד לכל 150 נפשות, וספק גדול אם לכולם תימצא פרנסה ראויה. וונג, מצדו, מסמן את ענף הביוטק כאחד מהמקצועות המובילים של העתיד ומעודד את ממשלתו לפתח את הענף. לא מדובר בחדשות מפתיעות, בעיקר עבור מובילי תעשיית הביוטק הישראלית.
נכון, כיום מתקשים רבים מבוגרי מקצועות מדעי החיים למצוא עבודה. על פי נתונים שהתפרסמו לאחרונה בכלכליסט, רבים מבוגרי מקצועות מדעי החיים משוועים לתעסוקה ונאלצים לחפש את דרכם בחו"ל או באקדמיה. הפרדוקס בין המציאות הנוכחית לבין החזון של וונג נובע מכך שבישראל מדובר בתעשייה צעירה וצומחת שעתידה לפניה. סביר להניח שהדור הנוכחי של בוגרי מקצועות מדעי החיים משלם את מחירה של תקופת ביניים המאפיינת כל תעשייה צעירה, שעם תמיכה נכונה תהפוך לקטר תעסוקה משמעותי של המשק הישראלי.
כל הנתונים מראים שענף הביוטק הישראלי נמצא בדרך הנכונה להפוך לנדבך מרכזי בכלכלה המקומית: בעשור האחרון חל גידול משמעותי במספר החברות בישראל העוסקות במחקר ופיתוח בתחום הביולוגיה לצרכים כגון רפואה, תעשייה וחקלאות. מנתוני IVC וה-IATI עולה כי אם בשנת 2002 פעלו בישראל כ-300 חברות בתחום, הרי שב-2012 עמד מספרן על יותר מ-920, והמספר ממשיך לגדול בהתמדה. לפי אומדנים, כבר היום מעסיקות חברות אלה כ-10,000 עובדים – עם צפי להגדלת שיעור המועסקים ככל שהחברות יתפתחו. יצוין עוד, כי בתחילת דרכה של חברה ביוטכנולוגית רוב העובדים בה הם אקדמאים, בעלי תארים מתקדמים, ועם התקדמות הפעילות נכנסים למעגל העבודה עובדים נוספים מכל הרבדים של החברה הישראלית.
עם הבשלתה של תעשיית הביוטק וגדילתן של החברות, הענף מייצר גם מאות ואלפי מקומות עבודה במעגלים השני והשלישי במשק - כולל מדענים ועובדי ייצור במעבדות התמיכה, משווקים ועובדים נוספים במערך התומך בביוטכנולוגיה.
בנוסף, ענף הביוטכנולוגיה לא מעשיר רק מעט יזמים ומשקיעי הון סיכון (רובם בכלל מחו"ל), אשר מבקשים לעשות "אקזיט" מהיר, אלא מאפשר חלוקת עושר טובה יותר לקבוצה גדולה בהרבה של עובדים. עובדים אלה מצדם משלמים מסים ותורמים לצמיחת המשק.
על מנת לפתח את התעשייה יהיה על המדינה להגדיל באופן מאסיבי את תמיכתה בחברות בתחילת דרכן וכן לעודד את המוסדות האקדמיים להכשיר צעירים לעבודה מעשית בתחום הביוטק ולא רק לעבודת מחקר אקדמית. תעשיית ההייטק הישראלית נבנתה לאורך שנים על יוצאי יחידות טכנולוגיות של צה"ל ואנשי העלייה הגדולה מברית המועצות. בעוד הראשונים פונים בעיקר לחברות שאינן בתחומי מדעי החיים והשניים כבר החלו לצאת לפנסיה, הרי שעל כולנו להתעורר. על המדינה להבין, וטוב שעה אחת קודם, כי ענף הביוטכנולוגיה הינו מנוע צמיחה חשוב מאין כמוהו לכלכלה הישראלית ועל הממשלה להירתם לתמיכה מסיבית בו.
על הממשלה להגדיל את תקציבי המדען הראשי לתמיכה בחברות מדעי החיים, להרחיב את השקעות המוסדיים בחברות טכנולוגיה ולהקצות שעות הוראה לפיתוח לימודי הביוטכנולוגיה במערכת החינוך. הממשלה אף נדרשת לסייע לחברות ביוטכנולוגיה ישראליות ביצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, להעניק תמריצים והטבות מס ליזמים בתחום, וליישם את תכניתה לשילוב חרדים וערבים בתעסוקה דווקא בענף הביוטכנולוגיה, המשווע לידיים עובדות איכותיות. כמו כן ניתן להעניק מלגות או תמריצים כספיים לצעירים שיחליטו ללמוד את מקצועות מדעי החיים – השקעה שתחזיר את עצמה עשרות מונים עם השתלבותם בשוק העבודה.
אני כבר המלצתי לבתי ללמוד את אחד ממקצועות מדעי החיים באוניברסיטה. עם קצת עזרה מהממשלה, אפשר שבעתיד נצליח לאייש אלפי משרות נוספות בתעשיית מדעי החיים ולהפוך את ישראל למעצמה ביוטכנולוגית.
הכותב הוא נשיא חברת הביו-רפואה פלוריסטם
8 תגובות לכתיבת תגובה