יו"ר הוועדה לעוני צפוי להגיש חוות דעת מיעוט נגד העלאת הקצבאות

דו"ח הוועדה למלחמה בעוני שצפוי להיות מוגש מחר לשר הרווחה מאיר כהן עשוי לכלול צעד חריג. זאת לאחר שיו"ר הוועדה אלי אלאלוף שוקל להוסיף דעת מיעוט המתנגדת להעלאת קצבאות הבטחת ההכנסה. לצד אלאלוף צפויים להיות חתומים על דעת המיעוט גם חברים נוספים בוועדה, רובם נציגי משרד האוצר ובנק ישראל. כך, ההמלצה להעלאת קצבאות הבטחת ההכנסה ב־1.3 מיליארד שקל תישאר בעינה, אך דעת המיעוט מגדילה את הסיכוי כי היא לא תיושם. הדו"ח שיוגש יכיל המלצות שיישומן המלא יעלה לפחות 6 מיליארד שקל בשנה.

לפי אלאלוף, מטרת הוועדה היא להוריד את שיעור הישראלים החיים בעוני בכמעט מחצית ל־11%. כדי שהדבר יתרחש, אומרים החברים בוועדה שלו, צריך להגדיל קצבאות. לפיכך הוועדה תמליץ על העלאה של קצבת הבטחת ההכנסה שמקבלות כ־100 אלף משפחות עניות לרמה של 67% מקו העוני. כלומר, אם משפחה של זוג הורים וזוג ילדים זכאית לקצבה של 2,897 שקל בחודש, לאחר ההעלאה היא תקבל קצבה של 4,836 שקל בחודש. בנושא הזה אלאלוף מיישר קו עם משרדי רה"מ, האוצר ובנק ישראל שסבורים כי יש לשים את הדגש, גם התקציבי, על עידוד משפחות עניות לצאת לעבוד או להגדיל את ההכנסה מעבודה, גם אם בשכר נמוך. אלאלוף יוסיף שהדגש צריך להיות גם על שירותים חברתיים.

קצבת הילדים בחוץ

קצבה שלא תופיע בהמלצות הוועדה היא קצבת הילדים, שתחילה המליצה ועדת משנה בראשות פרופ' ג'וני גל כן להעלותה. אולם התנגדותם של אלאלוף, משרדי האוצר ובנק ישראל, הסירה סופית את ההצעה מסדר היום. זאת משום שבסופו של דבר חברי הוועדה שתומכים בהעלאת קצבאות החליטו להתפשר על העלאת הבטחת ההכנסה בלבד. לעומת זאת, ישנה הסכמה של אלאלוף עם שאר חברי הוועדה סביב העלאת קצבאות השלמת ההכנסה לכ־200 אלף גמלאים ללא פנסיה.

ההמלצה היא להעלאה של כ־200 שקל בחודש, כלומר כחצי מיליארד שקל בשנה. המלצה שהוסרה גם היא היתה להחלת ביטוח סיעודי ציבורי לכל ציבור הקשישים בישראל, כלומר הכנסה בפועל של הביטוח הסיעודי לסל הבריאות. הצעה כזו ניתנה לפני כשלוש שנים על ידי סגן שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, אך התנגדות עזה של האוצר מסמסה את התוכנית.

קצבה אחרת שעליה אין ויכוח היא מענק מס הכנסה שלילי, הניתן למשפחות עם ילדים המשתכרות 2,051–6,716 שקל בחודש. המענק משתנה לפי גובה ההכנסה ומספר הילדים, וההמלצה תהיה להגדיל את המענק בסכום של מיליארד שקל בשנה. עם זאת הסיכוי שלה ליישום מלא לא גבוה במיוחד.

התרגיל של אלאלוף

כדי ליצור דו"ח שגם האוצר וגם חברי הוועדה יכולים לחיות איתו, חילק אלאלוף את הדו"ח הסופי לשניים. מחר תוגש מעין תמצית של עיקרי הדו"ח ובעוד שבועיים יוגשו כל ההמלצות של כל ועדות המשנה, שכוללות גם המלצות נוספות להרחבת השירותים החברתיים שלא ייכללו בתמצית. כך כל אחד יוכל לראות את מה שנוח לו לראות — הממשלה תתנהג כאילו הוועדה לא קבעה שכדי להתמודד עם עוני צריך לשנות מדיניות, וחברי הוועדה יוכלו לומר שהמלצותיהם לא סוננו.

הדו"ח המתומצת יכיל בין השאר את העלאת מספר התקנים של העובדים הסוציאליים ב־200 מיליון שקל בשנה, והקמה של מרכזי מיצוי זכויות ליד לשכות הרווחה בסכום של 55 מיליון שקל להקמה ו־74 מיליון שקל לתפעול שנתי. המלצה אחרת היא להקמה של טיפות חלב עד לגיל 6 כדי לאבחן טוב יותר בעיות של ילדים בלימודים, הכנה למעבר לבית הספר וגם הדרכות שונות להורים. המרכזים הללו מתוקצבים בוועדה בהקמה של 150 מיליון שקל ותפעול של 50 מיליון שקל בשנה.

המלצה אחרת שצפויה להתנגדות מצד האוצר היא להגדלה של הסיוע בשכר דירה לזכאים בכמיליארד שקל בשנה, כך ששכר הדירה לא רק יגדל אלא גם יותאם למחירים בעיר.

שר הרווחה מאיר כהן | צילום: עמית שעל

כיום הסיוע עומד על כ־1,000 שקל לחודש בממוצע, סכום שמסייע רק במעט. כמו כן, הוועדה תמליץ על הקמה של 800 יחידות דיור ציבורי חדשות בכחצי מיליארד שקל, ירידה לעומת המלצה בדו"ח הביניים של 1,500 יחידות. הסיכוי של ההמלצות הללו להיות מיושמות הוא לא גבוה. המחלוקת עם האוצר, מגלה ציון גבאי, מנכ"ל הקרן לידידות וחבר הוועדה, גורמת ל"חשש בקרב חברי הוועדה שהדו"ח הזה ימוסמס.

אסור להשאיר את המעקב על היישום על הפקידים הממשלתיים, אלא חייבים להקים מועצה ציבורית כלשהי או התארגנות אזרחית. יש נכונות של לא מעט אנשים להיות חברים בכזה פורום".

"מאיפה יגיע המימון"

תקציב השנה הבאה כבר מתחיל בפער של 15 מיליארד שקל בין ההוצאות להכנסות הצפויות, כולל הגירעון המובנה בתקציב. לכן קשה יהיה לראות איך יתווסף תקציב משמעותי, לפחות 2–3 מיליארד שקל, לטובת יישום ההמלצות. לפיכך שאלת יישום ההמלצות היא פוליטית. השר כהן השליך את יהבו על הקמת הוועדה, ומסמוס שלה יסתמן ככישלון שלו. פרופ' יוסי זעירא, כלכלן מהאוניברסיטה העברית וחבר הוועדה, אמר ל"כלכליסט" כי "כל הדו"ח הזה תלוי בשאלה איך הוא ימומן. אם הממשלה תממן את ההשקעה על ידי קיצוץ רוחבי במשרדים אז אנחנו בצרות, כי הרחבת השירות פה תקזז את קיצוץ השירות שם, מה גם שבאופן טבעי השרים יתנגדו לדו"ח שמקצץ להם תקציב". לדברי זעירא, הכיוון צריך להיות העלאה של מס הכנסה, אך כאשר הממשלה מראש הצהירה כי לא תעלה מסים בשנה הבאה, "אני פסימי", הוא אומר.