אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפוטנציאל המפוספס של תיירות המרפא צילום: אוראל כהן

הפוטנציאל המפוספס של תיירות המרפא

תיירות המרפא מכניסה למערכת הבריאות סכומי עתק, שבפיקוח הדוק יכולים היו לזרום לשיפור המערכת לטובת הציבור במקום להיכנס לכיסם של הרופאים המנתחים

15.06.2014, 08:52 | שאול אמסטרדמסקי

לתיירות המרפא יכול להיות יתרון ענק. תיירי מרפא מכניסים כסף לבתי החולים. אלא שבגלל האופן שבו פועלת מערכת בריאות ברגע שמכניסים אליה כסף פרטי, הוא עלול לעוות את האופן שבו פועלת מערכת הבריאות הציבורית.

קראו עוד בכלכליסט

אם העסק הזה אינו מנוהל כמו שצריך, הוא עלול לצאת משליטה: במקום לנתח ישראלים, לרופאים ולבתי החולים עלול להיווצר תמריץ לנתח יותר ויותר תיירים. אם הכסף שהרופאים ובתי החולים מקבלים מתיירי המרפא גדול יותר מאשר הכסף שנכנס מטיפול בחולים ישראלים, הפעילות עלולה להיות מוסטת.

במציאות שבה הוצאות בתי החולים נמצאות בעלייה וההכנסות שלהם נמצאות בירידה (משלל סיבות, בין היתר בגלל התחזקות הרפואה הקהילתית של קופות החולים), מנהל בית חולים גדול שלא יפתח את תחום תיירות המרפא ימצא את עצמו עם בית חולים בגירעון גדל.

חדר ניתוח בבית חולים. מנהלי בתי החולים חייבים לבדוק כל העת שאין מעטפות שעוברות מתחת לשולחן, צילום: אוראל כהן חדר ניתוח בבית חולים. מנהלי בתי החולים חייבים לבדוק כל העת שאין מעטפות שעוברות מתחת לשולחן | צילום: אוראל כהן חדר ניתוח בבית חולים. מנהלי בתי החולים חייבים לבדוק כל העת שאין מעטפות שעוברות מתחת לשולחן, צילום: אוראל כהן

נדרש פיקוח הדוק

כל התמריצים האלה יוצרים סיכון לשחיתות. כשכסף גדול מונח על השולחן, וכשאין אף אחד שמפקח על מה שקורה פיקוח אפקטיבי, הסיכון לפגיעה בציבור גדל. זה יכול לבוא לידי ביטוי בדרישה לקבל תשלום נוסף מתחת לשולחן; זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שחלק מהרופאים יגדילו באופן יזום את כמות הניתוחים שהם מבצעים עבור תיירים, ובכך יקטינו את פעילותם הציבורית ולמעשה יבצעו פעילות פרטית בהיקף משמעותי בתוך בית החולים הציבורי; זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שרופאים ייצרו קשר עם סוכני מרפא וייצרו צינור להזרמת חולים פרטיים לתוך בית החולים הציבורי.

הסיכונים האלה מחייבים פיקוח הדוק ומתמיד על האופן שבו מתבצע הטיפול בתיירי מרפא. מנהלי בתי החולים חייבים לבדוק כל העת שאין מעטפות שעוברות מתחת לשולחן, שסוכני תיירי המרפא מתנהלים בצורה ישרה ושקופה מולם, שהפעילות אינה מתבצעת בשעות הבוקר על חשבון חולים ישראלים, ושאף אחד לא מבטל תורים לישראלים רק משום שנכנס תייר מרפא שמשלם הרבה יותר, ובדולרים. במקביל, משרד הבריאות מחויב להיות ערני ולוודא כל הזמן שמנהלי בתי החולים אכן מפעילים את הפיקוח ההדוק המצופה מהם.

לאור מצב העניינים הנוכחי, ספק גדול אם משרד הבריאות מסוגל לפקח בצורה אפקטיבית על מנהלי בתי החולים (בעיקר על מנהלי בתי החולים הגדולים), וספק גדול אם מנהלי בתי החולים מסוגלים לפקח על הרופאים שלהם בצורה אפקטיבית.

השנה האחרונה סיפקה שלוש דוגמאות ליכולת הביקורת הרופפת, בלשון המעטה, של משרד הבריאות על בתי החולים: המקרה הראשון היה בשערי צדק - 5,000 שקל שגבה רופא בפגייה ממשפחה עבור שמירה על תינוק. המקרה השני היה באיכילוב ונחשף רק בתוכנית "עובדה" - רופאים בכירים שלוקחים כסף מתחת לשולחן עבור ניתוחים בתיירי מרפא. המקרה השלישי היה בתל השומר - מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית שערך מאות ניתוחים פרטיים תמורת תשלום בתוך בית החולים בשעות העבודה. כל המקרים האלה מעידים כי למנהלי בתי החולים קשה מאוד לדעת מה בדיוק קורה בחדרים הסגורים בין החולים לרופאים.

האח הקטן של השר"פ

בדצמבר האחרון, בערך שנתיים אחרי שוועדה מקצועית בראשות פרופ' אמנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות כיום, בנושא תיירות המרפא המליצה את המלצותיה, משרד הבריאות נזכר להוציא חוזר בנושא לבתי החולים שמסדיר את הנושא. בחוזר הובהר כי הכללים שהוא קובע הם זמניים, עד שוועדת גרמן תקבל החלטות סופיות בעניין. זמני או לא, בחוזר ישנן קביעות מפורשות שאין סיכוי שישתנו גם בהמלצות ועדת גרמן. למשל, שלבתי החולים אסור לגבות תעריפים גבוהים יותר לניתוחים של תיירים מאלה שקבע משרד הבריאות, ושגבוהים רק במעט מאלה שנקבעו לחולים ישראלים. ובכל זאת, למרות ההגבלה של משרד הבריאות, זה בדיוק מה שגילתה הביקורת של אנשי החשב הכללי. ומה עושים במשרד הבריאות בשביל לתקן את המצב הזה? בינתיים, כלום.

בשורה התחתונה, לתיירות המרפא יש פוטנציאל. חיובי, ושלילי. בשביל לוודא שהשלילי לא הופך לעיקר נדרשת שורה של מנגנוני בקרה ופיקוח אינטנסיביים. השאלה היא אם משרד הבריאות מסוגל להעמיד ולתחזק מנגנונים כאלה, או שהוא רק יודע לנסח כללים חסרי שיניים ומנותקים מהשטח.

ועניין אחרון. תיירות המרפא היא האח הקטן של השר"פ - שירותי רפואה פרטיים בתשלום (כלומר, האפשרות לבחור את הרופא המנתח תמורת תשלום בבית חולים ציבורי). אם בתי החולים ומשרד הבריאות לא מסוגלים להתמודד עם תיירות מרפא (שמהווה בסך הכל אחוזים בודדים מנפח הפעילות בבתי החולים), קל וחומר שהם יתקשו מאוד, בלשון המעטה, להתמודד עם נחשול הכסף שיביא איתו לתוך בתי החולים השר"פ, והפיתוי האדיר שהכסף הזה יציב בפני הרופאים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות